1
המזיק ממוֹן חבֵרוֹ חיב לשלֵם נזק שלֵם.
בין שהיה שוֹגֵג בין שהיה אנוּס,
הרי הוּא כמֵזיד.
כיצד? נפל מִן הגג ושִבֵר את הכֵלים,
אוֹ שנִתקל כשהוּא מהלֵך ונפל על הכלי וּשברוֹ חיב נזק שלֵם,
שנאמר: "וּמכֵה בהֵמה ישלמנה" ,
ולֹא חִלֵק הכתוּב כאן בין שוֹגֵג למֵזיד.
2
ואחד ההוֹרֵג בהמתוֹ של חבֵרוֹ אוֹ השוֹבֵר כֵליו אוֹ קוֹרֵע בגדיו אוֹ קוֹצֵץ נטיעוֹתיו הכֹל דין אחד הוּא.
3
במה דברים אמוּרים? בִרשוּת הנִזק.
אבל בִרשוּת המזיק אינוֹ חיב לשלֵם אלא אִם הִזיק בזדוֹן,
אבל בִשגגה אוֹ באֹנס פטוּר.
:וכֵן אִם היוּ שניהם בִרשוּת אוֹ שניהם שלֹא בִרשוּת,
והִזיק אחד מֵהן ממוֹן חבֵרוֹ שלֹא בכוּנה פטוּר.
4
היה עוֹלה בסוּלם ונִשמטה שִלבה מִתחתיו ונפלה והִזיקה:
אִם לֹא היתה מחוּדקת וחזקה חיב; ואִם היתה חזקה וּמחוּדקת ונִשמטה אוֹ שהִתליעה הרי זה פטוּר,
שזוֹ מכה בידי שמים היא.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
וכל אֵלוּ הדברים בִרשוּת הנִזק.
אבל בִרשוּת המזיק פטוּר עד שיִתכוֵּן להזיק,
כמוֹ שבֵארנוּ.
5
הרי שמִלֵא חצר חבֵרוֹ כדי יין ושמן,
אפִלוּ הִכניסן בִרשוּת,
הוֹאיל ולֹא קִבֵל עליו בעל החצֵר לִשמֹר הרי זה יוֹצֵא ונִכנס כדרכוֹ,
וכל שיִשתבֵר מִן הכדים בִכניסתוֹ וּביציאתוֹ הרי הוּא פטוּר עליהן.
ואִם שִברן בכוּנה,
אפִלוּ הִכניסן בעל הכדין שלֹא בִרשוּת הרי זה חיב לשלֵם.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
6
שוֹר שעלה על גבי חבֵרוֹ להרגוֹ בִרשוּת המזיק,
שהוּא בעל התחתוֹן,
בין שהיה תם בין שהיה מוּעד,
וּבא בעל התחתוֹן ושמט את שוֹרוֹ להצילוֹ,
ונפל עליוֹן וּמֵת הרי זה פטוּר.
7
דחפוֹ לעליוֹן וּמֵת:
אִם היה לוֹ לשמטוֹ ולֹא שמטוֹ הרי זה חיב; ואִם לֹא היה יכוֹל לשמטוֹ הרי זה פטוּר.
8
שנים שהיוּ מהלכים בִרשוּת הרבים,
זה בא בחביתוֹ וזה בא בקוֹרתוֹ,
ונִשברה כדוֹ של זה בקוֹרתוֹ של זה פטוּר,
שלזה רשוּת להלֵך ולזה רשוּת להלֵך.
:היה בעל הקוֹרה רִאשוֹן וּבעל החבית אחרוֹן,
ונִשברה חבית בקוֹרה פטוּר.
ואִם עמד בעל הקוֹרה לנוּח מִכֹבד משאוֹ חיב; ואִם הִזהיר בעל החבית ואמר לוֹ:
עמֹד פטוּר.
עמד לתקֵן משאוֹ עליו הרי זה כִמהלֵך,
וּפטוּר, ואף על פי שלֹא הִזהיר בעל החבית,
שהרי הוּא טרוּד בדרכוֹ.
:היה בעל החבית רִאשוֹן וּבעל הקוֹרה אחרוֹן,
ונִשברה חבית בקוֹרה חיב,
שזה כמי ששברה בידוֹ בכוּנה.
ואִם עמד בעל החבית לנוּח פטוּר; ואִם הִזהיר בעל הקוֹרה ואמר לוֹ:
עמֹד הרי זה חיב.
ואִם עמד לתקֵן משאוֹ,
אף על פי שלֹא הִזהיר לבעל הקוֹרה הרי הוּא חיב.
וכֵן זה בא בנֵרוֹ וזה בא בפִשתנוֹ.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
9
שנים שהיוּ מהלכים בִרשוּת הרבים,
אחד רץ ואחד מהלֵך,
והוּזק אחד מֵהן בחבֵרוֹ שלֹא בכוּנה זה הרץ חיב,
מִפני שהוּא משנה.
ואִם היה ערב שבת בין השמשוֹת פטוּר,
מִפני שהוּא רץ בִרשוּת,
כדי שלֹא תִכנֵס השבת והוּא אינוֹ פנוּי.
היוּ שניהם רצים והוּזקוּ זה בזה שניהם פטוּרים,
ואפִלוּ בִשאר הימים.
10
אחד המזיק בידוֹ,
אוֹ שזרק אבן אוֹ ירה חֵץ והִזיק בוֹ,
אוֹ שפטר מים על חבֵרוֹ אוֹ על הכֵלים והִזיק,
אוֹ שרק אוֹ נע והִזיק בכֵחוֹ ונֵעוֹ בעֵת שהלכוּ מִכֹחוֹ הרי זה כמזיק בידוֹ,
והֵם תוֹלדוֹת של אדם.
אבל אִם נח הרֹק והכֵח על הארץ,
ואחר כך נִתקל בהם אדם הרי זה חיב מִשוּם בוֹרוֹ,
שכל תקלה תוֹלדת בוֹר היא,
כמוֹ שבֵארנוּ.
11
לוֹטֵש שהיה מכה בפטיש,
ויצא גֵץ מִתחת הפטיש והִזיק הרי זה חיב כמי שזרק חֵץ אוֹ זרק אבן.
וכֵן הבנאי שקִבֵל עליו את הכֹתל לסתרוֹ ושִבֵר את האבנים אוֹ הִזיק חיב.
היה סוֹתֵר מִצד זה ונפל מִצד אחֵר פטוּר; ואִם מֵחמת המכה חיב,
שזה כזוֹרֵק חֵץ והִזיק בוֹ הוּא.
12
הכוֹבֵש בהמת חבֵרוֹ במים אוֹ שנפלה וּמנעה מִלעלוֹת עד שמֵתה במים,
אוֹ שהִניחה בחמה וצִמצֵם עליה המקוֹם כדי שלֹא תִמצא צֵל עד שהרגתה החמה חיב לשלֵם.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
13
שנים שהֵמיתוּ את הבהֵמה כאחת אוֹ שִברוּ את הכלי כאחת משלשין ביניהם.
14
חמִשה שהִניחוּ חמֵש חבילוֹת על הבהֵמה ולֹא מֵתה,
וּבא זה האחרוֹן והִניח חבילתוֹ עליה וּמֵתה:
אִם היתה מהלכת באוֹתן החבילוֹת,
וּמִשהוֹסיף זה חבילתוֹ עמדה ולֹא הלכה האחרוֹן חיב; ואִם מִתחִלה לֹא היתה מהלכת האחרוֹן פטוּר; ואִם אין ידוּע כוּלן משלמין בשוה.
15
וכֵן חמִשה שישבוּ על הכִסֵא ולֹא נִשבר,
וּבא האחרוֹן וישב עליו ונִשבר,
אף על פי שהיה ראוּי להִשבֵר בהן קֹדם שישב,
הוֹאיל וקֵרֵב את שבירתוֹ האחרוֹן חיב,
שהרי אוֹמרין לוֹ:
אִלוּ לֹא נִסמכת עליו היינוּ עוֹמדים קֹדם שיִשבֵר.
ואִם ישבוּ כאחת ונִשבר כוּלם חיבים.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
16
אדם ושוֹר שדחפוּ בהֵמה אוֹ כֵלים אוֹ אדם אוֹ בהמת פסוּלי המוּקדשין לבוֹר,
והוּזק הנִדחף בבוֹר אוֹ מֵת אוֹ נִשתברוּ הכֵלים:
לעִנין נִזקי אדם אוֹ הזֵק בהֵמה שלשתן חיבין,
האדם הדוֹחֵף וּבעל השוֹר וּבעל הבוֹר,
וּמשלשין ביניהן; לעִנין דמי ולדוֹת וארבעה דברים אדם חיב,
וּבעל השוֹר וּבעל הבוֹר פטוּרין.
:לעִנין כֹפר וּשלֹשים של עבד בעל השוֹר חיב,
ואדם וּבעל הבוֹר פטוּרין; לעִנין כֵלים וּפסוּלי המוּקדשין אדם וּבעל השוֹר חיבין,
וּבעל הבוֹר פטוּר.