1
שני אחים שחלקוּ,
וּבא להם אח מִמדינת הים,
וכֵן שלֹשה אחים שחלקוּ,
וּבא בעל חוֹב ונטל חלקוֹ של אחד מֵהן,
אפִלוּ נטל זה קרקע וזה כספים בטלה מחלֹקת,
וחוֹזרין וחוֹלקין השאר בשוה.
2
מי שצִוּה בִשעת חליוֹ שיִתנוּ לִפלוֹני דקל אוֹ שדה מִנכסיו,
וחלקוּ האחים ולֹא נתנוּ לוֹ כלוּם הרי המחלֹקת בטֵלה.
וכיצד עוֹשין? נוֹתנין מה שצִוּה מוֹרישן,
ואחר כך חוֹזרין וחוֹלקין כתחִלה.
3
האחים שחלקוּ שמין מה שעליהן.
אבל מה שעל בניהם וּבנוֹתיהם שקנוּ להם מִתפוּסת הבית אין שמין,
וכֵן מה שעל נשוֹתיהם,
שכבר זכוּ בהן לעצמן.
במה דברים אמוּרים? בבִגדי חֹל.
אבל בבִגדי שבת וּמוֹעֵד שמין מה שעליהן.
4
מי שהִניח יתוֹמים,
מִקצתן גדוֹלים וּמִקצתן קטנים,
ורצוּ לחלֹק בנִכסי אביהן כדי שיִטלוּ הגדוֹלים חלקן מעמידין בית דין אפִטרוֹפוֹס לקטנים,
וּבוֹרֵר להם החֵלק היפה.
ואִם הִגדילוּ אינן יכוֹלין לִמחוֹת,
שהרי על פי בית דין חִלקוּ להם.
ואִם טעוּ בית דין בשוּמה וּפחתוּ שתוּת יכוֹלין לִמחוֹת,
וחוֹזרין וחוֹלקין חלוּקה אחרת אחר שהִגדילוּ.
5
מי שמֵת והִניח יוֹרשין גדוֹלים וּקטנים צריך למנוֹת אפִטרוֹפוֹס שיִהיה מִתעסֵק בחֵלק הקטן עד שיגדיל.
ואִם לֹא מִנה חיבין בית דין להעמיד להם אפִטרוֹפוֹס עד שיגדילוּ,
שבית דין הוּא אביהן של יתוֹמים.
6
צִוּה המוֹריש ואמר:
'ינתֵן חֵלק הקטן לקטן,
וּמה שיִרצה יעשה בוֹ' הרשוּת בידוֹ.
וכֵן אִם מִנה המוֹריש אפִטרוֹפוֹס על הקטנים קטן אוֹ אִשה אוֹ עבד הרשוּת בידוֹ.
:אבל אין בית דין ממנין אפִטרוֹפוֹס לֹא אִשה ולֹא עבד ולֹא קטן ולֹא עם הארץ שהוּא בחזקת חשוּד על עבֵרוֹת,
אלא בוֹדקין על אדם נאמן ואיש חיל,
ויוֹדֵע להפֵך בִזכוּת היתוֹמין וטוֹעֵן טענוֹתם,
ויֵש לוֹ כֹח בעִסקי העוֹלם,
כדי לִשמֹר נִכסיהם וּלהרויח שִבחן.
וּמעמידין אוֹתוֹ על הקטנים,
בין שהיה רחוֹק בין שהיה קרוֹב לקטן,
אלא שאִם היה קרוֹב לֹא יֵרֵד לקרקעוֹת.
7
בית דין שהעמידוּ אפִטרוֹפוֹס,
ושמעוּ עליו שהוּא אוֹכֵל ושוֹתה וּמוֹציא הוֹצאוֹת יתֵר מִדבר שהוּא אמוּד בוֹ ראוּי להן לחוּש לוֹ שמא מִנִכסי יתוֹמים הוּא אוֹכֵל,
וּמסלקין אוֹתוֹ וּמעמידין אחֵר.
:אבל אִם מִנהוּ אבי יתוֹמים אין מסלקין אוֹתוֹ,
שמא מציאה מצא; אלא אִם כֵן באוּ עֵדים שהוּא מפסיד נִכסי יתוֹמים מסלקין אוֹתוֹ.
וּכבר הִסכימוּ הגאוֹנים שמשביעין אוֹתוֹ,
הוֹאיל והִפסיד.
:והוּא הדין לאפִטרוֹפוֹס שמִנהוּ אבי יתוֹמים,
והיתה שמוּעתוֹ טוֹבה והיה ישר ורוֹדֵף מִצווֹת,
וחזר לִהיוֹת זוֹלֵל וסוֹבֵא והוֹלֵך בדרכי החשד,
אוֹ שפרץ בִנדרים וּבאבק גזֵל בית דין חיבין לסלֵק אוֹתוֹ וּלהשביעוֹ,
וּלמנוֹת להן אפִטרוֹפוֹס כשֵר.
וכל הדברים האֵלוּ כפי מה שיֵראה לדין,
שכל בית דין וּבית דין הוּא אביהן של יתוֹמים.
8
קטן שהִגדיל,
אפִלוּ היה אוֹכֵל ושוֹתה יתֵר מִדאי וּמפסיד והוֹלֵך בדרך רעה אין בית דין מוֹנעין מִמנוּ ממוֹנוֹ,
ואין מעמידין לוֹ אפִטרוֹפוֹס,
אלא אִם כֵן צִוּה אביו אוֹ מוֹרישוֹ שלֹא יתנוּ לוֹ אלא אִם כֵן היה כשֵר וּמצליח,
אוֹ שלֹא יתנוּ לוֹ עד זמן פלוֹני.
והשוֹטה והחֵרֵש הרי הֵן כִקטנים,
וּמעמידין להן אפִטרוֹפוֹס.