1
כשמוֹרידין הקרוֹב לנִכסי השבוּי אוֹ הבוֹרֵח אוֹ לנִכסי היוֹצֵא לדעת ששמעוּ בוֹ שמֵת לֹא יוֹרידוּ קטן,
שמא יפסיד הנכסים.
ואין מוֹרידין קרוֹב לנִכסי קטן,
שמא יטעֹן ויֹאמר:
'זה חלקי המגיע לי בירוּשתי'.
ואפִלוּ קרוֹב מֵחמת קרוֹב אין מוֹרידין.
:כיצד? היוּ שני אחין,
אחד גדוֹל ואחד קטן,
ונִשבה הקטן אוֹ ברח אין מוֹרידין הגדוֹל לתוֹך שדֵהוּ,
מִפני שהקטן אינוֹ יכוֹל לִמחוֹת,
ושמא יחזיק זה האח וּלאחר שנים יֹאמר:
'זה הוּא חלקי שהִגיע לי בירוּשתי,
וּמֵחמת ירוּשה באתי'.
:ואפִלוּ בן אחיו של זה הקטן הנִשבה אין מוֹרידין אוֹתוֹ לִנכסיו,
שמא יֹאמר:
'מֵחמת אבי ירשתי חֵלק זה'.
2
לעוֹלם אין מוֹרידין הקרוֹב לנִכסי הקטן,
אפִלוּ קרוֹב מֵחמת אחי האֵם שאינן ראוּיין לירש; הרחקה יתֵרה היא זוֹ.
ואפִלוּ היה ביניהן שטר חלוּקה,
בין בבתים בין בשדוֹת לֹא יֵרֵד.
ואפִלוּ אמר:
'כִתבוּ עלי שטר אריסוּת' לֹא יֵרֵד,
שמא יֹאבדוּ השטרוֹת ויארכוּ הימים,
ויטעֹן שזה חֵלק ירוּשה בא לוֹ מֵחמתוֹ אוֹ מֵחמת מוֹרישוֹ.
:מעשה באִשה אחת שהיוּ לה שלֹש בנוֹת,
ונִשבית הזקֵנה היא וּבת אחת,
וּמֵתה בת שניה והִניחה בֵן קטן.
ואמרוּ חכמים:
אין מוֹרידין זוֹ הבת הנִשארה לנכסים,
שמא מֵתה הזקֵנה,
ונִמצאוּ שליש נכסים אֵלוּ לקטן,
ואין מוֹרידין קרוֹב לנִכסי קטן.
:וכֵן אין מוֹרידין לזה הקטן בנכסים,
שמא עדין הזקֵנה בחיים,
ואין מוֹרידין קטן לנִכסי שבוּי.
אלא כיצד עוֹשין? מִתוֹך שצריך להעמיד אפִטרוֹפוֹס לחֵצי של קטן מעמידין אפִטרוֹפוֹס על כל נִכסי הזקֵנה.
:אחר זמן שמעוּ שמֵתה הזקֵנה,
אמרוּ חכמים:
תֵרֵד הבת הנִשארה לִשליש הנכסים שהוּא חֵלק ירוּשתה,
ויֵרֵד הקטן לִשליש שהוּא חלקוֹ מִנִכסי הזקֵנה,
והשליש של הבת השבוּיה מעמידין לוֹ אפִטרוֹפוֹס מִפני חֵלק הקטן,
שמא מֵתה גם הבת השבוּיה,
ויֵש לזה הקטן חצי השליש שלה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.