1
הבכוֹר נוֹטֵל פי שנים כאחד בנִכסי אביו,
שנאמר: "לתת לוֹ פי שנים" .
כיצד? הִניח חמִשה בנים,
ואחד מֵהן בכוֹר הבכוֹר נוֹטֵל שליש הממוֹן,
וכל אחד מֵהארבעה הפשוּטין נוֹטֵל שתוּת.
הִניח תִשעה בנים הרי האחד הבכוֹר נוֹטֵל חמיש,
וכל אחד מֵהשמוֹנה הפשוּטין נוֹטֵל עִשוּר.
וכֵן על החלוּקה הזֹאת חוֹלקין לעוֹלם.
2
בכוֹר שנוֹלד לאחר מיתת אביו אינוֹ נוֹטֵל פי שנים,
שנאמר: "והיה ביוֹם הנחילוֹ את בניו וכו' כי את הבכֹר בן השנוּאה יכיר" .
ואִם יצאת פדחתוֹ בחיי אביו,
אף על פי שלֹא יצא כל רֹאשוֹ לאויר העוֹלם אלא לאחר מיתת אביו הרי זה נוֹטֵל פי שנים.
3
בכוֹר שנִקרע ונִמצא זכר אינוֹ נוֹטֵל פי שנים.
וכֵן פשוּט שנִקרע ונִמצא זכר אינוֹ ממעֵט בחֵלק הבכוֹרה,
שנאמר: "וילדוּ לוֹ בנים" עד שיִהיה בֵן מִשעת לידה.
4
כיצד אינוֹ ממעֵט בחֵלק בכוֹרה? הרי שהיה לוֹ בֵן בכוֹר וּשני פשוּטין וזה הטוּמטוּם שנִקרע ונִמצא זכר הבכוֹר נוֹטֵל רביע הממוֹן בחֵלק בכוֹרה,
וּכאִלוּ אין עִמוֹ אלא שני פשוּטין בִלבד,
והחֵצי והרביע הנִשאר חוֹלקין אוֹתוֹ שני הפשוּטין עִם הנִקרע עִם הבכוֹר בשוה.
5
קטן בן יוֹם אחד ממעֵט בחֵלק בכוֹרה,
אבל לֹא העוּבר.
וּבֵן שנוֹלד לאחר מיתת אביו אינוֹ ממעֵט בחֵלק בכוֹרה.
6
בֵן שנִסתפֵק לנוּ אִם הוּא בכוֹר אוֹ פשוּט,
כגוֹן שנִתערֵב עִם אחֵר אינוֹ נוֹטֵל פי שנים.
וכיצד עוֹשין? אִם הוּכרוּ וּלבסוֹף נִתערבוּ כוֹתבין הרשאה זה לזה ונוֹטלין חֵלק בכוֹרה עִם אחיהם; ואִם לֹא הוּכרוּ,
כגוֹן שילדוּ במחבוֹאה אחת אין כוֹתבין הרשאה ואין כאן חֵלק בכוֹרה.
7
מי שהיוּ לוֹ שני בנים,
בכוֹר וּפשוּט,
וּמֵתוּ שניהן בחייו והִניחוּ בנים,
הבכוֹר הִניח בת והפשוּט הִניח בֵן הרי בן הפשוּט יוֹרֵש בנִכסי הזקֵן שליש,
שהוּא חֵלק אביו,
וּבת הבכוֹר יוֹרשת שני שלישים,
שהוּא חֵלק אביה.
וכֵן הדין בִבני האחים וּבני אחי האב וּבכל היוֹרשין:
אִם היה אבי אחד מִן היוֹרשין בכוֹר נוֹטֵל חֵלק בכוֹרה שלוֹ זה היוֹרֵש מֵחמתוֹ.
8
אין הבכוֹר נוֹטֵל פי שנים בנִכסי האֵם.
כיצד? בכוֹר וּפשוּט שירשוּ את אִמן חוֹלקין בשוה,
בין שהיה בכוֹר לנחלה בין שהיה פטר רחם.
9
בכוֹר הנחלה הוּא הנוֹלד לאב רִאשוֹן,
שנאמר: "כי הוּא רֵאשית אֹנוֹ" .
ואין משגיחין על האֵם,
אפִלוּ ילדה כמה בנים,
הוֹאיל וזה רִאשוֹן לאביו יירש פי שנים.
10
הבא אחר הנפלים,
אף על פי שיצא רֹאש הנֵפל כשהוּא חי הבא אחריו בכוֹר לנחלה.
וכֵן בן תִשעה שיצא רֹאשוֹ מֵת הבא אחריו בכוֹר לנחלה,
שזה שנאמר:
"רֵאשית אֹנוֹ",
הוּא שלֹא נוֹלד לוֹ קֹדם לזה ולד שיצא חי לאויר העוֹלם.
לפיכך, בן תִשעה שיצא רֹב רֹאשוֹ חי הבא אחריו אינוֹ בכוֹר.
11
יוֹצֵא דֹפן והבא אחריו שניהן אינן בכוֹר:
הרִאשוֹן לפי שלֹא נוֹלד,
ונאמר: "וילדוּ לוֹ בנים" ,
והשֵני שהרי קדמוֹ אחד.
12
היוּ לוֹ בנים בגיוּתוֹ ונִתגיֵר אין לוֹ בכוֹר לנחלה.
אבל ישראֵל שהיה לוֹ בֵן מִן השִפחה וּמִן הגוֹיה,
הוֹאיל ואינוֹ קרוּי בנוֹ הרי הבא לוֹ אחריו מִן היִשראֵלית בכוֹר לנחלה ונוֹטֵל פי שנים.
13
היה הבכוֹר ממזֵר נוֹטֵל פי שנים,
שנאמר: "כי את הבכֹר בן השנוּאה יכיר" זוֹ ששנוּאה בנִשוּאיה.
ואין צריך לוֹמר אִם היה בן גרוּשה אוֹ בן חלוּצה.
14
שלֹשה נאמנין על הבכוֹר:
חיה ואִמוֹ ואביו.
חיה מיד,
שאִם אמרה:
'זה יצא רִאשוֹן' נאמנת; ואִמוֹ כל שִבעת ימי הלֵדה נאמנת לוֹמר:
'זה הוּא הבכוֹר'; ואביו לעוֹלם.
אפִלוּ אמר האב על מי שלֹא הוּחזק בנוֹ כלל:
'זה הוּא בני,
וּבכוֹרי הוּא' נאמן.
וכֵן אִם אמר על המוּחזק לנוּ שהוּא בכוֹרוֹ:
'אינוֹ בכוֹר' נאמן.
15
האב שנִשתתֵק בוֹדקין אוֹתוֹ כדרך שבוֹדקין לגִטין:
אִם רמז אוֹ כתב שזה בנוֹ בכוֹרוֹ הרי זה נוֹטֵל פי שנים.
16
הֵעידוּ עֵדים שהֵן שמעוּ אביו של זה אוֹמֵר דברים כך וכך,
שהרי אוֹתן הדברים יוּדע מִכללן שזה בנוֹ בכוֹרוֹ הרי זה נוֹטֵל פי שנים,
אף על פי שלֹא אמר האב בפֵרוּש:
'זה בני בכוֹרי'.
17
שמעוּ מִן האב שאמר:
'זה בני בכוֹר' אינוֹ נוֹטֵל בעֵדוּת זוֹ פי שנים,
שמא בכוֹר לאִמוֹ הוּא ולזה נִתכוֵּן האב,
עד שיֹאמר:
'בני בכוֹרי'.