1
צרעת בתים כִשני גריסין זה בצד זה.
נִמצא רֹחב הנגע כמוֹ מקוֹם צמיחת שֵש שערוֹת בגוּף,
וארכוֹ כִשתים עשרֵה שערוֹת ברִבוּע.
והפחוּת מִשִעוּר זה בבתים טהוֹר.
וכל השִעוּרים הלכה.
2
שלֹשה סימני טוּמאה יֵש בבתים:
מראה ירקרק,
וּמראה אדמדם,
והפִשיוֹן, וכוּלם מפֹרשין בתוֹרה.
וּשני המראוֹת מִצטרפין זה עִם זה.
וּפִשיוֹן הסמוּך כל שהוּא,
והרחוֹק כגריס.
אבל החוֹזֵר אחר הִטוֹח כִשני גריסין.
3
אין נִגעי בתים מִטמאין עד שיִהיה מראֵה הנגע שפל מִן הקיר,
שנאמר: "שקערוּרֹת" שיִהיוּ שוֹקעין בקירוֹת.
וּבִשני המראוֹת מסגירין אוֹ מחליטין,
וּבפִשיוֹן נוֹתצין,
ואִם פשה אחרי הִטוֹח נוֹתֵץ את כל הבית,
כמוֹ שיִתבאֵר.
4
כשיֵראה נגע בבית אפִלוּ חכם שהוּא יוֹדֵע ודאי שזה נגע,
לֹא יגזֹר ויֹאמר:
'נגע נִראה לי בבית',
אלא אוֹמֵר לכֹהֵן:
"כנגע נִראה לי בבית" .
"וצִוּה הכֹהֵן וּפִנוּ את הבית" אפִלוּ חבילי עֵצים וחבילי קנים,
ואחר כך יבֹא הכֹהֵן ויכנֵס ויראה הנגע.
5
וּבית אפֵל אין פוֹתחין בוֹ חלוֹנוֹת לִראוֹת את נִגעוֹ,
אלא אִם אין הנגע נִראה בוֹ הרי זה טהוֹר.
:ואחר שיִראה הכֹהֵן הנגע,
יֵצֵא ויעמֹד על פתח הבית בצד המשקוֹף,
ויסגיר אוֹ יחליט אוֹ יפטֹר,
שנאמר: "ויצא הכֹהֵן מִן הבית אל פתח הבית והִסגיר" לֹא שיסגיר והוּא בתוֹך ביתוֹ אוֹ בתוֹך בית המנוּגע אוֹ תחת המשקוֹף,
אלא בצד פִתחוֹ.
ואִם עמד תחת המשקוֹף אוֹ שהלך לביתוֹ והִסגיר הרי זה מוּסגר.
6
אין הבית מִטמֵא בִנגעים עד שיִהיה בוֹ ארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת אוֹ יתֵר,
ויהֵא לוֹ ארבעה כתלים,
והוּא בנוּי בארץ באבנים ועֵצים ועפר,
שנאמר: "את אבניו ואת עֵציו ואֵת כל עפר הבית" .
אבל אִם היה בוֹ פחוֹת מֵארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת,
אוֹ שהיה עגֹל אוֹ בעל שלֹשה כתלים אוֹ חמֵש,
אוֹ שהיה בנוּי בִספינה אוֹ תלוּי על ארבע קוֹרוֹת אינוֹ מִטמֵא בִנגעים.
היה בנוּי על ארבעה עמוּדים מִטמֵא בִנגעים.
7
כמה אבנים יהיוּ בוֹ? אין פחוֹת מִשמוֹנה,
שתי אבנים בכל כֹתל,
כדי שיִהיה כל כֹתל ראוּי לנגע,
שאין הבית מִטמֵא בִנגעים עד שיֵראה בוֹ כִשני גריסין על שתי אבנים,
שנאמר: "את האבנים אשר בהֵן הנגע" .
וכמה עֵצים יהיוּ בוֹ? כדי לִתֵן תחת המשקוֹף.
ועפר? כדי לִתֵן בין פצים לחבֵרוֹ.
אבל אִם היה בוֹ פחוֹת מִשִעוּרים אֵלוּ אינוֹ מִטמֵא בִנגעים.
8
הלבֵנים והשיש אינן חשוּבין כאבנים.
בית שאחד מִצדדיו מחוּפה בשיש ואחד בסלע ואחד בִלבֵנים ואחד בעפר אינוֹ מִטמֵא בִנגעים.
9
בית שלֹא היה בוֹ אבנים ועֵצים ועפר כשִעוּר,
ונִראה בוֹ נגע,
ואחר כך הֵביא לוֹ אבנים ועֵצים ועפר הרי זה טהוֹר.
10
בית שסִככוֹ בִזרעים בִטלן,
והוֹאיל וּמשמשין תשמיש עֵץ,
הרי הֵם כעֵץ,
ואִם נִטמא הבית נִטמאוּ עִמוֹ טוּמאה חמוּרה,
כמוֹ שיִתבאֵר.
11
ירוּשלים וחוּצה לארץ אין מִטמאין בִנגעים,
שנאמר: "בבית ארץ אחוּזתכם" ,
וירוּשלים לֹא נִתחלקה לִשבטים.
וּבתי הגוֹים שבארץ ישראֵל אין מִטמאין בִנגעים.
12
הלוֹקֵח בתים מִן הגוֹים יֵראוּ בתחִלה.
13
בית שצִדוֹ אחד גוֹי וצִדוֹ אחד ישראֵל,
צִדוֹ אחד בארץ וצִדוֹ אחד בחוּצה לארץ אינוֹ מִטמֵא בִנגעים.
:וּשאר כל הבתים שבארץ ישראֵל מִטמאין בִנגעים,
בין צבוּעין בידי אדם בין צבוּעין בידי שמים.
14
בית האִשה,
בית השוּתפין,
בית הכנסת אוֹ בית המִדרש שיֵש בהן דירה לחזנים אוֹ לתלמידים מִטמאין בִנגעים.
15
קירוֹת האֵבוּס וקירוֹת המחִצה שבבית אין מִטמאין בִנגעים.