1
צרעת בגדים כגריס,
כצרעת אדם.
אבל פחוֹת מִכגריס טהוֹר.
וּשלֹשה סימני טוּמאה יֵש בה:
ירקרק, ואדמדם,
והפִשיוֹן, וּשלשתן מפֹרשין בתוֹרה.
:ירקרק הוּא הירֹק שבירוּקין,
שהוּא ירֹק הרבֵה,
כִכנף הטוּס וּכהוּצי דקל.
ואדמדם הוּא האדֹם שבאדוּמין,
שהוּא אדֹם הרבֵה,
כִזהוֹרית יפה.
וּשני מראוֹת אֵלוּ מִצטרפין זה עִם זה.
:במראה ירקרק אוֹ אדמדם מסגירין את הבגד.
ואִם עמד במראה זה שני שבוּעוֹת מחליטין ושוֹרפין.
וכֵן אִם פשה מחליטין ושוֹרפין.
:כיצד? בגד שנִראה בוֹ נגע ירקרק אוֹ אדמדם מסגירוֹ שִבעת ימים,
וּבשביעי רוֹאה:
אִם פשה מחליטוֹ,
ושוֹרֵף את כל הבגד; ואִם לֹא פשה,
ועמד במראֵהוּ,
אוֹ שפשה וכהה מִשני המראוֹת שהוּסגר בהן,
אוֹ שהוֹסיף המראה להאדים וּלהוֹריק ולֹא פשה יכבֵס מקוֹם הנגע,
ויסגיר שִבעת ימים שֵנית.
:וּבסוֹף שבוּע שֵני,
שהוּא יוֹם שלֹשה עשר,
רוֹאֵהוּ: אִם כהה למראה שלישי הרי זה טעוּן כִבוּס,
וטהוֹר; ואִם נִשתנה הנגע מִמה שהיה,
כגוֹן שהיה ירקרק ונעשה אדמדם אוֹ אדמדם ונעשה ירקרק קוֹרֵע מקוֹם הנגע,
ושוֹרֵף מה שקרע,
ותוֹפֵר מטלית במקוֹם שקרע,
וּפוֹטֵר שאר הבגד,
וּמכבסוֹ כוּלוֹ כִבוּס שֵני,
וּמטבילוֹ, וטהר; ואִם עמד במראה שהוּסגר בוֹ בתחִלה יחליטוֹ וישרֹף את כוּלוֹ.
2
נגע שהיה ירקרק וּפשה אדמדם,
אוֹ שהיה אדמדם וּפשה ירקרק הרי זה פִשיוֹן.
3
נגע שהיה באמצעוֹ מקוֹם נקי בלֹא נגע,
וּפשה לוֹ הנגע אינוֹ פִשיוֹן,
עד שיִפשה לחוּץ,
שאין פשית הנגע לתוֹכוֹ פִשיוֹן,
בין באדם בין בִבגדים וּבתים.
4
הפִשיוֹן הסמוּך בבגדים כל שהוּא; והרחוֹק אוֹ החוֹזֵר כגריס.
כיצד? בגד שהוּסגר,
ונוֹלד בוֹ נגע אחֵר כגריס רחוֹק מִן הנגע שהוּסגר בוֹ הרי זה פִשיוֹן,
וישרֵף. ואִם היה פחוֹת מִכגריס אין משגיחין בוֹ.
וכֵן בגד שקרע מִמנוּ הנגע בסוֹף שבוּע שֵני,
כמוֹ שבֵארנוּ,
וחזר בוֹ נגע כגריס ישרֵף.
וכֵן בגד שפשה בוֹ הנגע אחר שנִפטר ישרֵף.
5
כשמכבֵס את מקוֹם הנגע בשבוּע רִאשוֹן,
כמוֹ שבֵארנוּ,
צריך לכבֵס מעט מִן הבגד שחוּצה לוֹ,
שנאמר: "אֵת אשר בוֹ הנגע" .
וכל נִגעי בגדים כשמכבסין אוֹתן,
מעבירין עליהן שִבעה סמנין שמעבירין על הכתם,
כדרך שמעבירין על הכתמים,
כמוֹ שבֵארנוּ בעִנין נִדה.
6
בגד שקרע מִמנוּ מקוֹם הנגע ותפר מטלית,
כמוֹ שבֵארנוּ,
וחזר נגע כגריס על הבגד מתיר את המטלית וּמצילה,
ושוֹרֵף שאר הבגד.
חזר הנגע על המטלית שוֹרֵף את הכֹל.
7
הטוֹלה מִן המוּסגר בטהוֹר,
וחזר נגע על הבגד שוֹרֵף את המטלית.
חזר על המטלית הבגד הרִאשוֹן המוּסגר ישרֵף,
והמטלית תשמֵש את הבגד שהיא תפוּרה בוֹ בסימנין.
אִם עמד בעינוֹ שני שבוּעוֹת אוֹ פשה שוֹרפין הכֹל.
8
בגד שבא כוּלוֹ בתחִלה ירקרק אוֹ אדמדם מסגירוֹ שבוּע אחר שבוּע,
אִם עמד בוֹ שני שבוּעוֹת ישרֵף.
אבל בגד שהִסגירוֹ,
וּפשה הנגע בכוּלוֹ ונעשה ירקרק ואדמדם,
אוֹ שפטרוֹ,
ואחר שפטרוֹ בא כוּלוֹ ירקרק ואדמדם הרי זה טהוֹר.
כנס וּפשה הרי זה ישרֵף.
9
בגד שהיוּ מוֹכין יוֹצאין על פניו מִן האריג,
כגוֹן סגוֹס של צמר,
ונִראה בוֹ נגע אינוֹ מִתטמֵא,
עד שיֵראה הנגע במוֹכין וּבאריג עצמוֹ.
זה שנאמר בבגדים:
"בקרחתוֹ אוֹ בגבחתוֹ" :
"קרחתוֹ" אֵלוּ השחקים,
"גבחתוֹ" אֵלוּ החדשים.
10
הבגדים הצבוּעים אינן מִטמאין בִנגעים,
בין שהיוּ צבוּעים בידי אדם בין בידי שמים,
עד שיִהיוּ לבנים.
בגד ששִתיוֹ צבוּע וערבוֹ לבן,
ערבוֹ צבוּע ושִתיוֹ לבן הכֹל הוֹלֵך אחר הנִראה.
:פחוֹת מִשלֹש אצבעוֹת על שלֹש אצבעוֹת מִן האריג אינוֹ מִטמֵא בִנגעים.
11
בגד שארג בוֹ פחוֹת מִשלֹש על שלֹש ונִראה בוֹ נגע,
ואחר כך הִשלימוֹ לשלֹש על שלֹש טהוֹר.
12
התוֹפֵר מטליוֹת שאין בכל אחת מֵהן שלֹש על שלֹש,
ועשה מֵהן בגד הרי זה מִטמֵא בִנגעים,
שהתפוּר כארוּג,
וכוּלוֹ בגד אחד הוּא.
13
בגד שהוּא מטליוֹת מטליוֹת,
מֵהן צבוּעים וּמֵהן לבנים,
ונִראה נגע בלבן שבוֹ מסגירין אוֹתוֹ:
אִם עמד שני שבוּעוֹת נִטמא כוּלוֹ,
ישרֵף כוּלוֹ.
וכֵן אִם פשה הנגע במטלית לבנה אחרת הרי זה פִשיוֹן,
אף על פי שיֵש ביניהן צבוּע.
היה כוּלוֹ צבוּע וּבוֹ פס אחד לבן,
אפִלוּ כגריס,
ונִראה בוֹ נגע יסגיר,
שאִם עמד בעיניו ולֹא הוֹסיף ולֹא כהה שני שבוּעוֹת ישרֵף.