1
טהרת מצֹרע מִצות עשֵה,
ותִגלחתוֹ כשיִטהר מִצות עשֵה.
וכיצד מטהרין את המצֹרע? מֵביא מִזרק של חרש חדש,
וקבלה היא שיִהיה חדש,
ונוֹתֵן לתוֹכוֹ רביעית מים חיים הראוּיין לקדֵש אוֹתן מי חטאת,
ושִעוּר זה מִדִברי סוֹפרים.
:וּמֵביא שתי צִפרים דרוֹר טהוֹרוֹת לשֵם טהרת צרעת,
שנאמר: "ולקח למִטהֵר" וכו' ,
ושוֹחֵט את הברוּרה שבִשתיהן על המים שבִכלי חרש,
וּממצה עד שיִהיה הדם נִכר במים.
וחוֹפֵר וקוֹבֵר הצִפוֹר השחוּטה בפניו.
ודבר זה קבלה מִפי השמוּעה.
:ונוֹטֵל עֵץ ארז,
וּמִצותוֹ שיִהיה ארכוֹ אמה ועביוֹ כִרביע כרע מִכרעי המִטה,
ואֵזוֹב שאין לוֹ שֵם לוי,
כמוֹ שבֵארנוּ,
אין פחוּת מִטפח,
וּשני תוֹלעת מִשקלוֹ שקל,
ואִם טעמוֹ פסלוֹ,
כִצביעת התכֵלת.
וכל השִעוּרין הלכה.
ולוֹקֵח עִם שלשתן הצִפוֹר החיה.
וארבעת מינים אֵלוּ מעכבין זה את זה.
ועֵץ ארז ואֵזוֹב שנִתקלפוּ פסוּלין.
:כוֹרֵך האֵזוֹב עִם הארז בלשוֹן של זהוֹרית,
וּמקיף להן ראשי אגפים ורֹאש הזנב של צִפוֹר החיה,
וטוֹבֵל ארבעתן במים שבכלי וּבדם שעליהן,
וּמזה שבע פעמים על אחר ידוֹ של מצֹרע,
וּמשלֵח את הצִפוֹר.
וכיצד משלחה? עוֹמֵד בעיר וזוֹרקה חוּץ לחוֹמה,
ואינוֹ הוֹפֵך פניו לֹא לים ולֹא לעיר ולֹא למִדבר,
שנאמר: "אל מִחוּץ לעיר אל פני השדה" .
שִלחה וחזרה חוֹזֵר וּמשלחה,
אפִלוּ מֵאה פעמים.
:ואחר כך מגלֵח הכֹהֵן את המצֹרע.
כיצד מגלחוֹ? מעביר תער על כל בשרוֹ הנִראה,
אפִלוּ בית השחי וּבית הערוה וּשאר כל שער הגוּף,
עד שיֵעשה כִדלעת,
שנאמר: "את כל שערוֹ" .
אִם כֵן,
למה נאמר "רֹאשוֹ" וּ"זקנוֹ" ו"גבֹת עיניו" ? לרבוֹת כל כיוֹצֵא בהן,
וּלמעֵט שֵער שבתוֹך החֹטם,
לפי שאינוֹ נִראה.
:ואחר כך מכבֵס בגדיו,
וטוֹבֵל, ויטהר מִלטמֵא בביאה וּמִלטמֵא מִשכב וּמוֹשב.
ויכנֵס לִפנים מִן החוֹמה,
וּמוֹנה שִבעת ימים.
והוּא אסוּר בשִבעת הימים בתשמיש המִטה,
שנאמר: "מִחוּץ לאהלוֹ" מלמֵד שאסוּר בתשמיש המִטה.
והמצֹרעת מוּתרת בתשמיש המִטה.
2
כל שִבעת הימים האֵלוּ עדין הוּא אב טוּמאה,
מטמֵא אדם וכֵלים במגע ואינוֹ מטמֵא במשא,
שהרי הוּא אוֹמֵר:
"והיה ביוֹם השביעי וכו' וכִבס את בגדיו" מלמֵד שהיה מטמֵא בגדים; וּכשֵם שהיה מטמֵא בגדים במגע,
כך מטמֵא אדם במגע,
שכל המטמֵא בגדים מטמֵא אדם.
:וּביוֹם השביעי מגלחוֹ הכֹהֵן תִגלחת שניה כתִגלחת רִאשוֹנה,
וּמכבֵס בגדיו,
וטוֹבֵל, ויטהר מִלטמֵא אחֵרים,
והרי הוּא ככל טבוּלי יוֹם,
ואוֹכֵל במעשֵר.
העריב שִמשוֹ אוֹכֵל בתרוּמה.
הֵביא כפרתוֹ אוֹכֵל בקדשים,
כמוֹ שבֵארנוּ.
3
כשהוּא מגלֵח בִשתי התִגלחוֹת,
אינוֹ מגלֵח אלא בתער.
ואִם גִלח שלֹא בתער,
אוֹ שהִניח שתי שערוֹת לֹא עשה כלוּם.
ואינוֹ מגלחוֹ אלא כֹהֵן.
ואִם שיֵר שתי שערוֹת בתִגלחת רִאשוֹנה וגִלחן בשניה לֹא עלתה לוֹ אלא תִגלחת אחת בִלבד,
והרי היא רִאשוֹנה.
וכל היוֹם כשֵר לטהרת המצֹרע.
4
תִגלחוֹת המצֹרע,
וּטבילתוֹ, והזיתוֹ אינן מעכבוֹת זוֹ את זוֹ.
וּשאר כל מעשיו מעכבים.
5
שחיטת הצִפוֹר,
והתִגלחת, וההזיה ביוֹם.
וּשאר כל מעשיו בין ביוֹם בין בלילה.
אֵלוּ באנשים,
וּשאר כל מעשיו בין באנשים בין בנשים.
אֵלוּ בכֹהנים,
וּשאר כל מעשיו בין בכֹהנים בין בישראֵל.
6
טהרת מצֹרע זוֹ נוֹהגת בארץ וּבחוּצה לארץ,
בִפני הבית ושלֹא בִפני הבית,
וכֹהֵן שטִמאוֹ מִצוה לטהרוֹ,
שנאמר: "לטהרוֹ אוֹ לטמאוֹ" .
והכֹל כשֵרים לטהֵר את המצֹרע,
אפִלוּ זב ואפִלוּ טמֵא מֵת.
ואין מצֹרע מטהֵר מצֹרע.
ואין מטהרין שני מצֹרעים כאחד,
שאין עוֹשין מִצווֹת חבילוֹת חבילוֹת.
7
עֵץ ארז ואֵזוֹב ותוֹלעת שני שטִהֵר בהן מצֹרע זה,
מטהֵר בהן מצֹרעין אחֵרים.
וכֵן צִפוֹר המִשתלחת מוּתר לטהֵר בה מצֹרעים אחֵרים מֵאחר שנִשתלחה,
וּמוּתרת באכילה.
אבל הצִפוֹר השחוּטה אסוּרה בהניה.
וּמֵאימתי תֵאסֵר? מִשעת שחיטתה.
:שחטה, ואין שם אֵזוֹב ולֹא עֵץ ארז ולֹא שני תוֹלעת הרי זוֹ אסוּרה בהניה,
ששחיטה שאינה ראוּיה שמה שחיטה.
והאוֹכֵל כזית מִצִפוֹר השחוּטה עבר על עשֵה ועל לֹא תעשה,
שנאמר: "וזה אשר לֹא תֹאכלוּ מֵהם" :
מִפי השמוּעה למדוּ ש"זה" לרבוֹת הצִפוֹר השחוּטה; ונאמר:
"טהֹרה תֹאכֵלוּ" הא אחרת לֹא תֹאכלוּ,
ולאו הבא מִכלל עשֵה עשֵה.
8
אין לוֹקחין שתי הצִפרים מִצִפרי עיר הנִדחת,
ולֹא מִצִפרים שהחליפן בעבוֹדה זרה,
ולֹא מִצִפרין שהרגוּ את הנפש.
וּמִצותן שיִהיוּ שתיהן שווֹת במראה וּבקוֹמה וּבדמים,
וּלקיחתן כאחת.
אף על פי שאינן שווֹת,
אוֹ שלקח אחת מֵהן היוֹם ואחת למחר כשֵרוֹת.
:לקח שתי צִפרים לשֵם איש כשֵרוֹת לטהֵר בהם אִשה.
לשֵם אִשה כשֵרוֹת לטהֵר בהן איש.
לקחן לטהֵר בהן בית מנוּגע כשֵרוֹת לטהרת אדם.
לקחן לאדם כשֵרוֹת לבית מנוּגע,
שנאמר: "ולקח למִטהֵר" .
9
שחט אחת מֵהן ונִמצֵאת שלֹא דרוֹר יקח זוּג לשניה,
והרִאשוֹנה מוּתרת באכילה.
שחט האחת ונִמצֵאת טרֵפה יקח זוּג לשניה,
והרִאשוֹנה מוּתרת בהניה.
10
נִשפך הדם מניחין את המִשתלחת עד שתמוּת.
מֵתה המִשתלחת ישפֵך הדם,
ויקח שתים אחֵרוֹת.