1
הפִשיוֹן מטמֵא בכל שהוּא,
והוּא שיִהיה הפִשיוֹן מֵאחד מִמראוֹת הנגעים.
אבל אִם היה הפִשיוֹן מראֵה בֹהק אינוֹ פִשיוֹן.
ואין הפִשיוֹן סימן טוּמאה עד שיִפשה חוּץ לנגע.
אבל אִם פשה לתוֹך הנגע הרי הוּא כמוֹת שהיה.
:כיצד? בהרת וּבתוֹכה בשר חי פחוֹת מִכעדשה,
והִסגירה, וּבסוֹף השבוּע נִתמעטה המִחיה מִמה שהיתה אוֹ שהלך הבשר החי כוּלוֹ אין זה פִשיוֹן,
שאין הבהרת פוֹשה לתוֹכה אלא לחוּצה לה.
2
אין הפִשיוֹן סימן טוּמאה עד שיִהיה אחר הסגֵר.
אבל אִם בא בתחִלה,
וראה הכֹהֵן את הנגע שהוּא פוֹשה והוֹלֵך אינוֹ מחליט,
אלא מסגירוֹ עד סוֹף השבוּע,
ויראה.
3
אין הבהרת פוֹשה לתוֹך השחין ולֹא לתוֹך המִכוה,
ולֹא לתוֹך מִחית השחין ולֹא לתוֹך מִחית המִכוה,
ולֹא לרֹאש ולֹא לזקן אף על פי שנִקרחוּ והלך השֵער מֵהן,
שנאמר: "ואִם פשֹה תִפשה המִספחת בעוֹר" .
אבל בהרת שפשת לתוֹך הבֹהק הרי זה פִשיוֹן.
4
השחין והמִכוה והבֹהק וּמִחית השחין וּמִחית המִכוה שהיוּ חוֹלקין בין האֵם לפִשיוֹן אינוֹ סימן טוּמאה.
הִסגירוֹ, והלכוּ להן,
עד שנִמצא הפִשיוֹן סמוּך לאֵם הרי זה מוּחלט.
5
בהרת כגריס,
וּפשתה כחצי גריס ועוֹד,
והלך מִן האֵם כחצי גריס,
אף על פי שהנוֹתר מִן האֵם עִם הפִשיוֹן יתֵר מִכגריס הרי זה טהוֹר.
היתה כגריס,
וּפשת כגריס ועוֹד,
והלכה לה האֵם תֵראה כתחִלה,
ויסגיר שבוּע אחר שבוּע.
:היתה בוֹ בהרת והִסגירוֹ,
והלכה הבהרת בסוֹף ימי הסגֵר,
וחזרה בהרת בִמקוֹמה כמוֹת שהיתה הרי הוּא כמוֹת שהיה.
נִתמעטה בתוֹך ימי הסגֵר,
וּפשתה וחזרה כמוֹת שהיתה,
אוֹ שפשתה,
ונִתמעֵט הפִשיוֹן וחזרה כמוֹת שהיתה הרי זה יסגיר.
6
בהרת כגריס,
וּפשתה כגריס,
ונוֹלד בפִשיוֹן מִחיה אוֹ שֵער לבן,
והלכה לה האֵם תֵראה כתחִלה.
היתה בוֹ בהרת כגריס והִסגירוֹ,
וּבסוֹף השבוּע והרי היא כסלע,
ספֵק שהיא היא ספֵק שאחרת באה תחתיה הרי זה טמֵא.
7
בהרת כגריס,
וחוּט יוֹצֵא מִמנה,
אִם יֵש בוֹ רֹחב שתי שערוֹת זוֹקקה לשֵער לבן וּלפִשיוֹן,
אבל לֹא למִחיה,
שאין המִחיה סימן טוּמאה עד שתקיף אוֹתה הבהרת ויהיה בין סוֹף המִחיה וסוֹף הבהרת רֹחב צמיחת שתי שערוֹת.
היוּ שתי בהרוֹת,
וחוּט יוֹצֵא מִזוֹ לזוֹ:
אִם יֵש בוֹ רֹחב שתי שערוֹת מצרפן; ואִם לאו אינוֹ מצרפן.
:הִסגירוֹ שבוּע אחר שבוּע ולֹא נוֹלד לוֹ סימן טוּמאה,
וּפטרוֹ, וּלאחר הפטֵר פשה הנגע כל שהוּא הרי זה מוּחלט.
8
בהרת שטהרה מִתוֹך הסגֵר אוֹ מִתוֹך החלֵט שהלכוּ מִמנה סימני טוּמאה אין מסגירין בה לעוֹלם.
9
בהרת שכנסה אחר הפטֵר וּפשתה לִכמוֹת שהיתה,
אוֹ שפשתה וחזרה לִכמוֹת שהיתה הרי הוּא בטהרתוֹ.
10
בהרת כגריס וּבה מִחיה כעדשה,
ושֵער לבן בתוֹך המִחיה,
והחליטוֹ, וּלאחר החלֵט הלכה המִחיה טמֵא מִפני שֵער לבן; הלך השֵער הלבן טמֵא מִפני המִחיה.
היה השֵער הלבן בתוֹך הבהרת,
והלך השֵער הלבן טמֵא מִפני המִחיה; הלכה המִחיה טמֵא מִפני שֵער לבן.
11
בהרת וּבה מִחיה וּפִשיוֹן:
הלכה המִחיה טמֵא מִפני הפִשיוֹן; הלך הפִשיוֹן טמֵא מִפני המִחיה.
וכֵן בשֵער לבן וּבפִשיוֹן.
:החליטוֹ בשֵער לבן,
והלך השֵער,
וחזר בוֹ שֵער לבן אחֵר אוֹ שנוֹלדה לוֹ מִחיה אוֹ פִשיוֹן; אוֹ שהחליטוֹ במִחיה,
והלכה המִחיה,
ונוֹלדה לוֹ מִחיה אחרת אוֹ שֵער לבן אוֹ פִשיוֹן; אוֹ שהחליט בפִשיוֹן,
והלך הפִשיוֹן,
וחזר בוֹ פִשיוֹן אחֵר אוֹ שנוֹלדה בוֹ מִחיה אוֹ שֵער לבן הרי זה בטוּמאתוֹ כמוֹת שהיה.
:אחד הטמֵא שהוּחלט בתחִלה אוֹ שהוּחלט בסוֹף שבוּע רִאשוֹן אוֹ בסוֹף שבוּע שֵני אוֹ אחר הפטֵר,
הוֹאיל והוּחלט מִכל מקוֹם אינוֹ טהוֹר עד שלֹא ישאֵר בוֹ סימן טוּמאה,
לֹא סימן שהוּחלט בוֹ ולֹא סימן אחֵר.