1
שֵער לבן שהוּא סימן טוּמאה בצרעת אין פחוֹת מִשתי שערוֹת.
וכמה יהיה ארכן? כדי שיִהיוּ נִטלוֹת בזוּג.
היתה אחת ארוּכה ואחת קצרה מִשִעוּר זה,
אוֹ אחת שחֹרה ואחת לבנה,
אוֹ אחת מִלמטן ונחלקה מִלמעלן והיא נִראית כִשתים,
אוֹ שהיה עִקרן משחיר ורֹאשן מלבין הרי זה טהוֹר.
היה עִקרן מלבין ורֹאשן משחיר אף על פי שהִלבין כל שהוּא,
טמֵא.
2
שתי שערוֹת לבנוֹת שהֵן בתוֹך הנגע,
אף על פי שיֵש שֵער שחֹר ביניהן והֵן מפוּזרוֹת אחת כאן ואחת כאן הרי אֵלוּ סימן טוּמאה.
אפִלוּ היה הנגע כִגריס מצוּמצם אין מקוֹם שֵער השחֹר ממעטוֹ.
וּבין שהיוּ שתי השערוֹת בתוֹך הבהרת והיא מקפת אוֹתן וּבין שהיוּ בסוֹף הבהרת הרי זה טמֵא.
אבל אִם היוּ בצד הבהרת מִבחוּץ הרי זה טהוֹר,
עד שיִהיה העוֹר שצוֹמחוֹת בוֹ שתי השערוֹת הלבנוֹת לבן.
:היוּ שתי השערוֹת בתוֹך הנגע ושוֹכבוֹת חוּצה לוֹ טמֵא.
היוּ חוּץ לנגע ושוֹכבוֹת לתוֹכוֹ אינן סימן טוּמאה.
3
לֹבן השערוֹת מטמֵא בכל מראה,
בין שהיוּ לבנוֹת כשלג בין שהיוּ לבנוֹת לֹבן דֵהה ביוֹתֵר,
הוֹאיל וּמראיהם לֹבן טמֵא.
4
אין שֵער לבן סימן טוּמאה עד שיִהיה בגוּפה של בהרת.
כיצד? בהרת וּבתוֹכה שחין אוֹ מִכוה אוֹ בֹהק אוֹ מִחית השחין אוֹ מִחית המִכוה,
וּשתי שערוֹת לבנוֹת בתוֹך השחין אוֹ המִכוה אוֹ הבֹהק שבתוֹך הנגע אינן סימן טוּמאה,
והרי זוֹ כבהרת שאין בה שֵער לבן,
ויסגיר, ואף על פי שהבהרת מקפת את השחין אוֹ את המִכוה אוֹ את מִחיתן אוֹ את הבֹהק שיֵש בהן שתי שערוֹת.
:וכֵן אִם היה שחין אוֹ מִכוה אוֹ מִחיתן אוֹ בֹהק מקיף את שתי השערוֹת הלבנוֹת אוֹ סמוּך להן בצִדן,
אוֹ שהיה חוֹלֵק בין שתי השערוֹת הרי אֵלוּ אינן סימן טוּמאה,
והרי הבהרת כבהרת שאין בה שֵער לבן,
ויסגיר.
5
הלכוּ להן השחין והבֹהק והמִכוה שהיוּ מקיפין את השערוֹת הלבנוֹת אוֹ נִסמכין להן אוֹ חוֹלקין אוֹתן,
ונִמצאוּ שתי השערוֹת בתוֹך הבהרת בגוּפה בסוֹף השבוּע הרִאשוֹן אוֹ בסוֹף השבוּע השֵני הרי זה מוּחלט.
ואִם לֹא הלכוּ להן יפטֹר אוֹתוֹ.
6
אין שֵער לבן סימן טוּמאה עד שתִקדֹם הבהרת את השֵער הלבן,
שנאמר: "והיא הפכה שֵער לבן" שתהפֹך אוֹתוֹ הבהרת.
אבל אִם קדם שֵער לבן את הבהרת הרי היא כבהרת שאין בה סימן טוּמאה,
ויסגיר.
7
היתה בוֹ בהרת וּבה שֵער לבן,
והוּחלט בוֹ,
ואחר כך הלכה הבהרת והִניחה שֵער לבן בִמקוֹמוֹ,
וטהר, ואחר כך חזרה בהרת אחרת בִמקוֹם הבהרת הרִאשוֹנה,
והרי השֵער הלבן בתוֹכה זה הוּא הנִקרא שער פקוּדה,
ואינוֹ סימן טוּמאה,
שנאמר: "והיא הפכה שֵער לבן" שהפכתוּ היא,
לֹא שהפכתוּ חברתה.
8
היה בוֹ בהרת כגריס וּבה שתי שערוֹת,
והוּחלט, והלך מִמנה כחצי גריס,
וטהר, ונִשארוּ שתי השערוֹת בחצי גריס הנִשאר,
וחזר כחצי גריס בִמקוֹם זה שהלך,
והרי שתי שערוֹת לבנוֹת בבהרת כגריס אינן סימן טוּמאה,
עד שיהפֹך שתי השערוֹת בהרת אחת.
9
בהרת כחצי גריס ואין בה כלוּם,
ונוֹלדה בצִדה בהרת כחצי גריס וּבה שערה אחת הרי זוֹ להסגיר.
בהרת כחצי גריס וּבה שערה אחת,
ונוֹלדה לה בהרת כחצי גריס וּבה שערה אחת הרי זוֹ להסגיר.
:בהרת כחצי גריס וּבה שתי שערוֹת,
ונוֹלדה לה בהרת כחצי גריס וּבה שערה אחת הרי זוֹ להסגיר.
בהרת כחצי גריס ואין בה כלוּם,
ונוֹלדה לה בהרת כחצי גריס וּבה שתי שערוֹת הרי זוֹ להחליט,
שהרי קדמה בהרת לִשתי השערוֹת הלבנוֹת.
ספֵק שֵער לבן קדם ספֵק הבהרת קדמה הרי זה טמֵא.
ויֵראה לי שטוּמאתוֹ בספֵק.