1
עמוּד שהוּא עוֹמֵד בתוֹך הבית וטוּמאה רצוּצה תחתיו טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת,
ואינוֹ מטמֵא אלא כנגד הטוּמאה בִלבד.
ואִם היה פרח יוֹצֵא מֵעמוּד זה,
וכֵלים תחת הפרח הכֵלים טהוֹרים,
שאינוֹ מטמֵא אלא כנגד הטוּמאה.
2
ואִם יֵש בִמקוֹם הטוּמאה טפח על טפח על רוּם טפח הרי הוּא כקבר סתוּם,
וּמטמֵא מִכל סביביו,
והבית כוּלוֹ טמֵא,
שהרי האהיל על הקבר.
3
טוּמאה שהיא בתוֹך הכֹתל,
וּמקוֹמה טפח על טפח על רוּם טפח כל העליוֹת הבנוּיוֹת על כֹתל זה,
אפִלוּ עשר,
טמֵאוֹת, שהרי הכֹתל כוּלוֹ קבר סתוּם עד סוֹפוֹ,
והוּא כֹתל כל העליוֹת,
וכל עליה מֵהן מאהלת על הקבר.
בנה בית בצד הכֹתל מִכאן וּבית מִכאן,
וּבנה עליה על גבי שני הבתים,
עד שנִמצא רֹאש הכֹתל הטמֵא הוּא באמצע קרקע העליה הרי העליה טמֵאה,
שהרי האהילה על הקבר,
והעליה השניה הבנוּיה על גבה טהוֹרה,
מִפני שהֵן זוֹ על גבי זוֹ,
ואין הכֹתל הטמֵא כתלה.
4
חוֹר גדוֹל שבעֹבי הכתלים שדרך בני אדם לעשוֹת אוֹתוֹ לתשמיש,
והוּא הנִקרא פרדסֵק,
שהיתה טוּמאה מוּנחת בתוֹכוֹ,
ויֵש עליו דלתוֹת סגוּרוֹת הבית טהוֹר.
היתה הטוּמאה רצוּצה בקרקעוֹ אוֹ בִכתליו אוֹ בגגוֹ רוֹאין את החוֹר כוּלוֹ כאִלוּ הוּא אטוּם,
ורוֹאין מקוֹם הטוּמאה:
אִם הוּא בחצי עֹבי הכֹתל שלִפנים הבית טמֵא; ואִם היתה הטוּמאה מֵחצי כֹתל ולחוּץ הבית טהוֹר; מחצה למחצה הבית טמֵא.
5
שני פרדסֵקין זה בצד זה אוֹ זה על גב זה,
וטוּמאה מוּנחת באחד מֵהן,
ונִפתח הוּא והבית טמֵא,
וחבֵרוֹ טהוֹר.
היתה טוּמאה רצוּצה בתוֹך הבִנין רוֹאין את הפרדסֵקין כאִלוּ הֵן אטוּמין,
וידוֹן מחצה למחצה.
6
כזית מִן המֵת מוּדבק באסקוּפת הבית מִבחוּץ הבית טהוֹר.
היה רצוּץ תחת האסקוּפה ידוֹן מחצה למחצה.
היה מוּדבק למשקוֹף הבית טמֵא.
7
כלב שאכל בשר המֵת וּמֵת בתוֹך שלֹשה ימים,
והרי הוּא מוּטל על האסקוּפה רוֹאין חלל הטוּמאה מִגוּפוֹ:
אִם הוּא כנגד המשקוֹף ולִפנים הבית טמֵא; וּמִכנגד המשקוֹף ולחוּץ הבית טהוֹר.
8
האִשה שמֵת עוּברה בתוֹך מֵעיה,
אִם נעשה רֹאש הנֵפל כפיקה של שתי כיון שנִפתח הרחם עד שנִראית הרֹאש,
נִטמא הבית מִפני העוּבר,
אף על פי שעדין לֹא יצא.
9
האִשה שהיא מקשה לילֵד,
ויצאה מִבית לבית,
והִפילה נֵפל מֵת בבית השֵני הרי הבית הרִאשוֹן טמֵא בספֵק,
שמא כשהיתה בוֹ יצא רֹאשוֹ של נֵפל זה.
:במה דברים אמוּרים? בשלֹא היה רֹאש הנֵפל כפיקה של שתי.
אבל אִם העגיל רֹאש כפיקה הבית הרִאשוֹן טהוֹר,
שאִלוּ נִפתח רחמה שם לֹא היתה יכוֹלה להלֵך על רגליה.
לפיכך, אִם היתה נִטלת באגפים והוֹציאוּה מִבית לבית הבית הרִאשוֹן טמֵא בספֵק,
אף על פי שהעגיל רֹאש כפיקה של שתי.
10
האִשה שהִפילה שִליה הבית טמֵא ודאי; חזקה היא שאין שִליה בלֹא ולד.
11
מי שילדה שני ילדים,
אחד חי ואחד מֵת:
אִם המֵת יצא רִאשוֹן החי טהוֹר,
שהרי לֹא נגע בוֹ מִשיֵצֵא לאויר העוֹלם; ואִם החי יצא רִאשוֹן הרי הוּא טמֵא,
שהרי אי אפשר שלֹא יגע בוֹ המֵת מִשיֵצֵא לאויר העוֹלם,
מִפני שהוּא מִתגלגֵל אחריו כאבן,
שאין בוֹ רוּח כדי להעמיד עצמוֹ.
12
האִשה שילדה ולד מֵת,
אפִלוּ נֵפל קטן,
כמוֹ שבֵארנוּ הרי היא טמֵאה טוּמאת שִבעה.
מֵת עוּברה בתוֹך מֵעיה,
וּפשטה החיה את ידה ונגעה בוֹ החיה טמֵאה שִבעה,
והאִשה טהוֹרה עד שיֵצֵא הוּלד.
וטוּמאת החיה מִדִבריהם,
גזֵרה שמא תִגע בוֹ מִשיֵצֵא לפרוֹזדוֹד.
אבל מִן התוֹרה אין מגע בית הסתרים מגע,
והוֹאיל והוּא בתוֹך המֵעים,
הנוֹגֵע בוֹ טהוֹר.
:וכֵן הבוֹלֵע טבעת טמֵאה,
וחזר וּבלע אחריה טבעת טהוֹרה,
אף על פי שנגעוּ זוֹ בזוֹ בודאי בתוֹך מֵעיו אינוֹ מגע,
והטוּמאה בטוּמאתה והטהוֹרה בטהרתה.
:בריך רחמנא דסיען