1
שלֹשה דברים מצילין באֹהל המֵת:
צמיד פתיל,
ואֹהלין, וּבלוּעין.
הבלוּעין מצילין על הטהוֹרין שלֹא יתטמאוּ,
וּמוֹנעין הטוּמאה שלֹא תֵצֵא וּתטמֵא.
אבל צמיד פתיל ואֹהלים מצילין על הטהוֹרין שלֹא יתטמאוּ,
ואינן מוֹנעין את הטוּמאה שלֹא תֵצֵא וּתטמֵא את אחֵרים.
:כיצד? בית טמֵא שיֵש בוֹ כלי מוּקף צמיד פתיל כל שבתוֹך הכלי טהוֹרים.
וכֵן אִם היה שם אֹהל בתוֹך הבית כל הכֵלים שבתוֹך האֹהל טהוֹרים.
אבל אִם היה כזית מִן המֵת נתוּן בִכלי וּמוּקף עליו בצמיד פתיל,
והִכניסוֹ לבית הבית טמֵא.
וכֵן אֹהל בתוֹך אֹהל,
וכזית מִן המֵת באֹהל הפנימי כל הכֵלים שבאֹהל החיצוֹן טמֵאים.
2
אבל הבלוּעין מצילין על הטהוֹרים וּמוֹנעין את הטוּמאה.
כיצד? כלב שאכל בשר המֵת ונִכנס לבית הבית טהוֹר.
בלע טבעת,
אפִלוּ אדם שבלע טבעת ונִכנס לאֹהל המֵת,
אף על פי שנִטמא טוּמאת שִבעה הטבעת טהוֹרה.
:וכֵן כל הבלוּעין בחיה וּבבהֵמה וּבעוֹפוֹת וּבדגים מצילין כל זמן שהֵן בחיים.
ואִם מֵתוּ,
וּבשר המֵת בתוֹך מעיהן אוֹ הכֵלים הרי הֵן כמה שאינוֹ בלוּע.
3
נִשחט רֹב אחד בעוֹף ורֹב שנים בבהֵמה,
אף על פי שעדין הֵן מפרכסין הרי הֵן כמֵתים,
ואינם מצילין על הכֵלים הבלוּעין ולֹא מוֹנעין את הטוּמאה שבתוֹך מעיהן שלֹא תטמֵא.
4
וכמה תִשהה הטוּמאה בִמעיהן ותִהיה מטמאה כשימוּתוּ? בכלב שלֹשה ימים מֵעֵת לעֵת,
וּבִשאר בהֵמה וחיה ועוֹפוֹת ודגים יוֹם אחד מֵעֵת לעֵת.
במה דברים אמוּרים? בשנִשאר בשר המֵת בתוֹך מעיהן.
אבל זאֵב שבלע תינוֹק והִקיאוֹ דרך בית הרעי הבשר טהוֹר,
והעצמוֹת בטוּמאתן.
5
אין הבלוּעין נִצלין אלא בבטן נפש חיה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
אבל הבלוּעין בגוּף הכֵלים והאבנים אינם נִצלין.
כיצד? כוּש שנִבלעה בוֹ הצנירה של מתכת,
וּמלמד שנִבלע בוֹ הדרבן,
וּלבֵנה שהיתה טבעת מוּבלעת בתוֹכה,
ונִכנסוּ לאֹהל המֵת נִתטמאוּ,
אף על פי שאינן נִראין והרי הֵם מחוּפין,
שאין הבלוּעים בכֵלים נִצלין אלא בצמיד פתיל.
וכֵן מחט אוֹ טבעת שהיוּ מוּבלעין בִטפֵלת התנוּר ונִטמא התנוּר באֹהל המֵת,
אוֹ שנפלה טוּמאה לאוירוֹ נִטמאוּ הכֵלים שבתוֹך הטפֵלה.
ואִם היה התנוּר מוּקף צמיד פתיל,
הוֹאיל והתנוּר טהוֹר אף הכֵלים המוּבלעים בטיט שעל גביו טהוֹרין.
:וכֵן חבית המוּקפת צמיד פתיל,
והיתה מחט אוֹ טבעת בִמגוּפת החבית מִצִדה הרי אֵלוּ טמֵאין,
ואין נִצלין באֹהל המֵת.
היוּ בִמגוּפת החבית מִכנגד פיה:
אִם היוּ נִראין לתוֹך החבית ואינן יוֹצאין לאוירה טהוֹרים; ואִם יצאוּ לאוירה טמֵאים,
שאין כלי חרש המוּקף צמיד פתיל מציל על הכֵלים שבתוֹכוֹ,
כמוֹ שיִתבאֵר.
ואִם יֵש תחתיהן כִקלִפת השוּם,
אף על פי שהֵם שוֹקעין לתוֹך אוירה הרי אֵלוּ טהוֹרים.
6
כל הבלוּעין בקרקעיתוֹ של בית הרי הֵם טמֵאים ואינן נִצלין,
שקרקע האֹהל כמוֹהוּ עד התהוֹם,
מה שאין כֵן בִכתליו,
כמוֹ שיִתבאֵר.
כיצד? הטוּמאה בבית וכֵלים טמוּנים בקרקעוֹ,
אפִלוּ תחת מֵאה אמה טמֵאים.
ואִם יֵש בִמקוֹמן טפח על טפח טהוֹרים,
שהרי הֵן תחת אֹהל אחֵר.
למה זה דוֹמה? לעליה שעל גבי הבית וטוּמאה בעליה,
שהבית טהוֹר.
:וכֵן אִם חלק הבית בִמחִצה מִכלפי ארצוֹ,
והיתה טוּמאה בין המחִצה והארץ כֵלים שבבית למעלה מִן המחִצה טמֵאים,
שאין האֹהלים מוֹנעין הטוּמאה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
היתה הטוּמאה למעלה מִן המחִצה כֵלים שבין המחִצה והארץ טהוֹרים,
שהאֹהל מציל.
ואִם אין בין המחִצה והארץ גֹבה טפח הרי הֵן כִטמוּנים בקרקע הבית,
וּטמֵאים.
7
ביב שהוּא קמוּר תחת הבית ויֵש בוֹ פוֹתֵח טפח,
ויֵש בפִתחוֹ שהוּא חוּץ לבית פוֹתֵח טפח,
והיתה טוּמאה בתוֹכוֹ הבית טהוֹר.
היתה טוּמאה בבית מה שבתוֹכוֹ טהוֹר.
:היה בוֹ פוֹתֵח טפח ואין ביציאתוֹ פוֹתֵח טפח,
והיתה טוּמאה בתוֹכוֹ הבית טמֵא; טוּמאה בבית מה שבתוֹכוֹ טהוֹר,
שאין דרכה של טוּמאה להִכנֵס.
אין בוֹ פוֹתֵח טפח ואין ביציאתוֹ פוֹתֵח טפח:
טוּמאה בתוֹכוֹ הבית טמֵא כאִלוּ היא בתוֹך הבית; טוּמאה בבית מה שבתוֹכוֹ טמֵא,
מִפני שהֵן ככֵלים הטמוּנין בקרקע,
וקרקע הבית כמוֹהוּ עד התהוֹם.
8
שתי חביוֹת וכחצי זית בכל אחת,
וּמוּקפוֹת צמיד פתיל וּמוּנחוֹת בתוֹך הבית הֵן טהוֹרוֹת,
שאין חצי שִעוּר מטמֵא,
והבית טמֵא,
שהרי יֵש בבית כזית,
ואין צמיד פתיל לטוּמאה.
ואינן מִטמאוֹת מֵחמת הבית,
שהרי הֵן מוּקפוֹת צמיד פתיל.
נִפתחה אחת מֵהן היא והבית טמֵאין,
וחברתה טהוֹרה.
:וכֵן שני חדרים שהֵן פתוּחין זה לזה ולבית,
וכחצי זית בפנימי אוֹ באמצעי וכחצי זית בחיצוֹן החיצוֹן טמֵא,
והפנימי והאמצעי טהוֹרים.
כחצי זית בפנימי וכחצי זית באמצעי הפנימי טהוֹר,
והאמצעי והחיצוֹן טמֵאים,
שדרך הטוּמאה לצֵאת ואין דרכה להִכנֵס.