1
כוּרת שהיא מוּטלת בארץ והיא בתוֹך פתח הבית וּפיה לחוּץ,
וכזית מִן המֵת נתוּן תחתיה אוֹ על גבה מִבחוּץ כל שהוּא כנגד הזית בתחתיה אוֹ בגבה טמֵא,
וכל מה שבאויר תוֹכה טהוֹר,
חוּץ מִכלי שהוּא כנגד הטוּמאה,
והבית טהוֹר.
:היתה טוּמאה בבית אין טמֵא אלא הבית,
אבל כֵלים שבתוֹכה אוֹ תחתיה אוֹ על גבה טהוֹרים.
היתה טוּמאה בתוֹכה הכֹל טמֵא:
כל שבבית,
וכל שבתוֹכה,
וכל שעל גבה וכל שתחתיה כנגד הטוּמאה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:היתה גבוֹהה מִן הארץ טפח,
וטוּמאה תחתיה אוֹ בבית אוֹ על גבה הכֹל טמֵא,
כל שבבית וכל שתחתיה.
אבל כל שבאויר תוֹכה טהוֹר,
חוּץ מִכלי שהוּא כנגד הטוּמאה.
:היתה הטוּמאה בתוֹכה הכֹל טמֵא,
כל שבתוֹכה וכל שבבית וכל שתחתיה וכל שעל גבה,
שהכֵלים אוֹ האדם שנעשוּ אֹהל על הטוּמאה אוֹ שהיתה הטוּמאה על גביהן,
מביאין ולֹא חוֹצצין,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:במה דברים אמוּרים? בִזמן שהיא כלי,
וּמחוּלחלת. אבל אִם היתה פחוּתה,
וסתם המקוֹם הנִפחת בקש,
שהרי אינה כלי,
אוֹ שהיתה אפוּצה עד שלֹא יהיה בה חלל,
אלא אטוּמה כדי שלֹא ימצֵא בה חלל טפח במקוֹם אחד,
והיתה גבוֹהה מִן הארץ טפח וטוּמאה תחתיה אוֹ בבית הרי הבית וכל שתחתיה טמֵאים,
מִפני שהוּא אֹהל אחד,
ותוֹכה וגבה טהוֹר,
מִפני שהוּא אֹהל של עֵץ ואינוֹ כלי.
היתה טוּמאה בתוֹכה אין טמֵא אלא תוֹכה.
היתה על גבה כנגדוֹ עד לרקיע טמֵא.
:היתה מוּנחת על הארץ וּפיה לחוּץ,
וכזית מִן המֵת נתוּן תחתיה כנגדוֹ עד התהוֹם טמֵא.
היה על גבה כנגדוֹ עד הרקיע טמֵא.
היתה טוּמאה בבית אין טמֵא אלא הבית.
היתה טוּמאה בתוֹכה אין טמֵא אלא תוֹכה.
2
כוּרת המוּטלת בארץ בתוֹך הפתח וּפיה לִפנים,
והיא כלי שלֵם וחלוּלה,
וכזית מִן המֵת נתוּן תחתיה אוֹ על גבה מִבחוּץ כל שהוּא כנגד הזית בתחתיה אוֹ בגבה טמֵא,
וכל מה שבאויר תוֹכה טהוֹר,
חוּץ מִכנגד הטוּמאה,
והבית טהוֹר.
היתה טוּמאה בתוֹכה אוֹ בבית הכֹל טמֵא.
:היתה גבוֹהה מִן הארץ טפח,
וטוּמאה תחתיה אוֹ בתוֹכה אוֹ על גבה אוֹ בבית הכֹל טמֵא:
כל שבבית וכל שתחתיה מִפני שהיא והבית כאֹהל אחד; וכל שעל גבה וכל שבתוֹכה שהכלי מֵביא את הטוּמאה ואינוֹ חוֹצֵץ,
כמוֹ שנִתבאֵר.
:היתה פחוּתה וּפקוּקה בקש אוֹ אפוּצה וּגבוֹהה מִן הארץ טפח,
וטוּמאה תחתיה אוֹ בבית אוֹ בתוֹכה הכֹל טמֵא,
חוּץ מֵעל גבה.
היתה טוּמאה על גבה כנגדוֹ בִלבד עד לרקיע טמֵא,
אבל תוֹכה ותחתיה והבית כל מה שבהם טהוֹר; מִפני שאינה כלי חוֹצצת.
:היתה מוּנחת על הארץ וּפיה לִפנים,
וכזית מִן המֵת נתוּן תחתיה כנגדוֹ עד התהוֹם טמֵא.
היה על גבה כנגדוֹ עד לרקיע טמֵא.
היתה הטוּמאה בתוֹכה אוֹ בבית תוֹכה והבית טמֵאים.
3
כוּרת שהיא בתוֹך הבית,
והיא ממלאה את כל גֹבה הבית וּפיה למעלה לקוֹרוֹת הבית,
ואין בינה לבין הקוֹרוֹת פוֹתֵח טפח,
וטוּמאה בתוֹכה הבית טמֵא.
טוּמאה בבית מה שבתוֹכה טהוֹר,
שדרך הטוּמאה לצֵאת בתוֹך הבית בפחוֹת מִטפח,
ואין דרכה להִכנֵס,
בין שהיתה עוֹמדת בין שהיתה מוּטה על צִדה וּפיה לכֹתל וּבינוֹ וּבין הכֹתל פחוֹת מִטפח,
בין שהיתה כוּרת אחת בין שהיוּ שתים זוֹ על גבי זוֹ ואין בין העליוֹנה לקוֹרוֹת אוֹ לכֹתל פוֹתֵח טפח.
:היתה עוֹמדת בתוֹך הפתח וּפיה למעלה,
ואין בינוֹ לבין המשקוֹף פוֹתֵח טפח,
וטוּמאה בתוֹכה הבית טהוֹר.
טוּמאה בבית מה שבתוֹכה טמֵא,
שדרך טוּמאה לצֵאת ואין דרכה להִכנֵס.
4
כוּרת חלוּלה שהיא כלי שלֵם והיתה מוּנחת על צִדה באויר,
וכזית מִן המֵת נתוּן תחתיה אוֹ על גבה כל שהוּא כנגד הזית בתחתיה וּבגבה טמֵא,
וכל מה שבאויר תוֹכה טהוֹר,
אלא כנגד הטוּמאה,
וכל שאינוֹ כנגד הטוּמאה בתוֹכה טהוֹר.
היתה טוּמאה בתוֹכה הכֹל טמֵא,
כל מה שבתוֹכה וכל מה שכנגד הטוּמאה למעלה על גבה אוֹ למטה תחתיה.
:היתה גבוֹהה מִן הארץ טפח,
וטוּמאה תחתיה אוֹ על גבה כל שתחתיה טמֵא וכל שעל גבה טמֵא,
אבל מה שבתוֹכה טהוֹר,
חוּץ מִכלי שהוּא כנגד הטוּמאה.
היתה טוּמאה בתוֹכה הכֹל טמֵא,
כל מה שבתוֹכה וכל מה שתחתיה וכל שלמעלה על גבה,
שהכֵלים מביאים ואינן חוֹצצין,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:לפיכך, אִם היתה כוּרת זוֹ המוּטלת על הארץ פחוּתה וּפקוּקה בקש,
אוֹ שהיתה באה במִדה,
וכזית מִן המֵת נתוּן תחתיה כנגדוֹ עד התהוֹם טמֵא; על גבה כנגדוֹ עד לרקיע טמֵא; בתוֹכה אין טמֵא אלא תוֹכה.
היתה גבוֹהה טפח מֵעל הארץ וטוּמאה תחתיה תחתיה בִלבד טמֵא; בתוֹכה תוֹכה בִלבד טמֵא; על גבה כנגדוֹ עד לרקיע טמֵא,
שכבר בֵארנוּ שכלי עֵץ הבא במִדה כאֹהל הוּא חשוּב,
לֹא ככֵלים,
וּלפיכך חוֹצֵץ.
5
כוּרת שהיא כלי שלֵם והיא יוֹשבת על שוּליה לאויר,
וטוּמאה תחתיה אוֹ בתוֹכה אוֹ על גבה טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת.
אבל אִם היתה גבוֹהה טפח אוֹ מכוּסה אוֹ כפוּיה על פיה,
וטוּמאה תחתיה אוֹ בתוֹכה אוֹ על גבה הכֹל טמֵא:
כל שבתוֹכה וכל שתחתיה וכל שעל גבה,
אִם היתה הטוּמאה למטה,
שהכלי המאהיל מֵביא את הטוּמאה ואינוֹ חוֹצֵץ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:לפיכך, אִם היתה פחוּתה וּפקוּקה בקש אוֹ באה במִדה,
וטוּמאה תחתיה אוֹ בתוֹכה אוֹ על גבה טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה וּבוֹקעת ויוֹרדת.
ואִם היתה גבוֹהה טפח וטוּמאה תחתיה תחתיה בִלבד טמֵא.
היתה טוּמאה בתוֹכה אוֹ על גבה כנגדוֹ עד לרקיע טמֵא,
וכֵלים שתחתיה טהוֹרים,
מִפני שהיא אֹהל,
וחוֹצצת.
6
גמל שהוּא עוֹמֵד באויר וטוּמאה תחתיו כֵלים שעל גביו טהוֹרים.
טוּמאה על גביו כֵלים שתחתיו טהוֹרים.
היה רוֹבֵץ וטוּמאה תחתיו הרי זוֹ בוֹקעת ועוֹלה וּבוֹקעת ויוֹרדת.
וכֵן אִם היתה טוּמאה רצוּצה תחת רגלוֹ אוֹ על גב רגלוֹ הרי זוֹ בוֹקעת ועוֹלה וּבוֹקעת ויוֹרדת.
:כבר בֵארנוּ בִנזירוּת שאִם היה הנזיר וכזית מִן המֵת תחת הגמל אוֹ תחת המִטה וכיוֹצֵא בה מִשאר הכֵלים,
אף על פי שנִטמא טוּמאת שִבעה אינוֹ מגלֵח.
וּמִשם אתה למֵד שכל אֵלוּ ההלכוֹת האמוּרוֹת בטוּמאת אֹהלים הנעשים מִן האדם אוֹ מִן הבהֵמה אוֹ מִן הכֵלים מִדִברי סוֹפרים,
מֵהן דִברי קבלה וּמֵהן גזֵרוֹת והרחקוֹת,
וּלפיכך אין הנזיר מגלֵח עליהן,
ואין חיבין עליהן כרֵת על ביאת מִקדש אוֹ אכילת קדשיו.
ואין הדברים כוּלן אמוּרין אלא לעִנין טוּמאת תרוּמה וקדשים בִלבד,
כמוֹ שבֵארנוּ.