1
אדם שהאהיל בידוֹ אחת על המֵת והאהיל בשניה על הכֵלים,
אוֹ שנגע במֵת והאהיל על הכֵלים:
אִם יֵש בידוֹ פוֹתֵח טפח הכֵלים טמֵאין,
ואִם לאו טהוֹרים.
:וכֵן שני בתים וּבהן שני חציי זיתים,
וּפשט ידוֹ לבית זה וידוֹ השניה לבית השֵני:
אִם יֵש בידוֹ פוֹתֵח טפח עֵרֵב את הטוּמאה,
ונעשה הכֹל כאֹהל אחד,
ונִטמא הוּא והבתים; ואִם לאו אינוֹ מֵביא את הטוּמאה.
2
אדם שהִשקיף בעד החלוֹן והאהיל על הטוּמאה מֵביא את הטוּמאה לבית ונִטמא כל הבית.
היה מוּטל על האסקוּפה,
וּמִקצתוֹ בתוֹך הבית וּמִקצתוֹ בחוּץ,
והאהילה טוּמאה על מִקצתוֹ שבחוּץ הבית טמֵא,
מִפני שהאדם חלוּל ויֵש בוֹ גֹבה טפח,
וכיון שהאהילה טוּמאה עליו,
הרי זה כמאהיל עליה,
וּמֵביא את הטוּמאה.
:וכֵן אִם היתה טוּמאה בבית,
והאהילוּ טהוֹרים על מִקצתוֹ שבחוּץ הרי אֵלוּ טמֵאין,
מִפני שהוּא כמאהיל על הטוּמאה,
והאדם מֵביא ואינוֹ חוֹצֵץ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
3
נוֹשאי המֵת שעברוּ בוֹ תחת האכסדרה,
והֵגיף אחד מֵהן את הדלת וּסמכוֹ במפתֵח כדי שלֹא יטמא הבית,
וכֵן אִם היה אדם מִבִפנים אוֹ מִבחוּץ סוֹמֵך הדלת:
אִם יכוֹל הדלת לעמֹד בִפני עצמוֹ הבית טהוֹר; ואִם לאו הבית טמֵא,
שנִמצא האדם הוּא שחצץ בִפני הטוּמאה,
והאדם והכֵלים מביאין ואינן חוֹצצין,
כמוֹ שבֵארנוּ.
4
תנוּר שהוּא עוֹמֵד בתוֹך הבית ועינוֹ קמוּרה לחוּץ,
והאהילוּ נוֹשאי המֵת על עינוֹ הקמוּרה התנוּר טמֵא והבית טהוֹר,
שהרי אין התנוּר גבֹה מֵעל הארץ כדי שיביא טוּמאה לבית.
:מִגדל הבא במִדה שהוּא עוֹמֵד בתוֹך הפתח ונִפתח לחוּץ,
וטוּמאה בתוֹכוֹ הבית טהוֹר.
טוּמאה בבית מה שבתוֹכוֹ טמֵא,
שהרי הוּא פתוּח וּבתוֹך הפתח,
ודרך הטוּמאה לצֵאת ואין דרכה להִכנֵס.
:היתה מכני שלוֹ משוּכה לאחוֹריו ויוֹצֵאת פחוֹת מִטפח ואינה נִשמטת,
וטוּמאה שם בתוֹכה כנגד הקוֹרוֹת הבית טהוֹר,
שאף על פי שהיא יוֹצאה,
אינה נִשמטת ואינה יוֹצֵאת טפח.
והוּא שיִהיה בה טפח על טפח על רוּם טפח חלל.
אבל אִם אין במכני חלל טפח הרי הטוּמאה רצוּצה בתוֹך הבית,
והבית טמֵא.
:היה המִגדל עוֹמֵד בתוֹך הבית וטוּמאה בתוֹכוֹ אוֹ בתוֹך התֵבה שלוֹ,
אף על פי שאין ביציאתה פוֹתֵח טפח הבית טמֵא.
טוּמאה בבית מה שבתוֹכוֹ טהוֹר,
שדרך הטוּמאה לצֵאת ואין דרכה להִכנֵס.
5
כֵלים שבין המִגדל וּבין הארץ,
ושבינוֹ וּבין הכֹתל,
ושבינוֹ וּבין הקוֹרוֹת:
אִם יֵש שם פוֹתֵח טפח טמֵאים,
ואִם לאו טהוֹרים,
שאני רוֹאה את הקוֹרוֹת כאִלוּ הֵן יוֹרדוֹת וסוֹתמוֹת.
6
היתה טוּמאה תחת המִגדל בינוֹ וּבין הארץ,
אוֹ בינוֹ וּבין הקוֹרוֹת,
אוֹ בינוֹ וּבין הכֹתל,
בין שיֵש שם חלל טפח בין שאין שם הבית טמֵא.
היה עוֹמֵד באויר וטוּמאה בתוֹכוֹ כֵלים שבעביוֹ טהוֹרים; טוּמאה בעביוֹ כֵלים שבתוֹכוֹ טהוֹרים.
7
כל שִפוּעי אֹהלים כאֹהלים.
כיצד? אֹהל שהוּא שוֹפֵע ויוֹרֵד וכלה עד כאצבע,
וטוּמאה באֹהל כֵלים שתחת השִפוּע טמֵאים; טוּמאה תחת השִפוּע כֵלים שבאֹהל טמֵאים.
:הטוּמאה מִתוֹך השִפוּע:
הנוֹגֵע בוֹ מִתוֹכוֹ טמֵא טוּמאת שִבעה; והנוֹגֵע בשִפוּע מֵאחוֹריו טמֵא טוּמאת ערב,
נעשה השִפוּע מֵאחוֹריו כאִלוּ הוּא כלי שנגע באֹהל.
:היתה הטוּמאה על אחוֹרי השִפוּע הנוֹגֵע בוֹ מֵאחוֹריו טמֵא טוּמאת שִבעה,
והנוֹגֵע בשִפוּע מִתוֹכוֹ טמֵא טוּמאת ערב.
כחצי זית מִתוֹכוֹ וכחצי זית מֵאחוֹריו הנוֹגֵע בוֹ בין מִתוֹכוֹ בין מֵאחוֹריו טמֵא טוּמאת ערב.
והאֹהל עצמוֹ טמֵא טוּמאת שִבעה.
8
היה כנף האֹהל מרוּדד על הארץ,
וטוּמאה תחת כנף האֹהל הפרוּש על הארץ אוֹ על גבי הכנף טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת.