1
זיז שהוּא יוֹצֵא מִפתח הבית וּפניו למטה,
והיה גבהוֹ מֵעל הארץ שנים עשר טפח אוֹ פחוֹת מִכאן הרי זה מֵביא את הטוּמאה בכל שהוּא.
ודבר ברוּר הוּא שאינוֹ מֵביא אלא מִדִבריהם,
וכֵן כל כיוֹצֵא בהבאת הטוּמאה כזוֹ שאינה באֹהל טפח הבריא,
אינה אלא מִדִבריהם.
:היה גבֹה יתֵר מִשנים עשר טפח אוֹ שהיוּ פניו למעלה,
וכֵן העטרוֹת והתפוּחין היוֹצאוֹת מִן הבִנין אין מביאין אלא בפוֹתֵח טפח.
וכֵן זיז שעל גבי הפתח היוֹצֵא מִן המשקוֹף,
ואפִלוּ היה קנה בצד המשקוֹף ברֹחב הפתח אינוֹ מֵביא אלא אִם כֵן היה בוֹ פוֹתֵח טפח.
2
זיז שהוּא סוֹבֵב את כל הבית ואוֹכֵל בפתח טפח מֵביא את הטוּמאה.
היה אוֹכֵל בפתח פחוֹת מִטפח וטוּמאה בבית כֵלים שתחתיו טמֵאים.
טוּמאה תחתיו אינוֹ מֵביא את הטוּמאה לבית.
וכֵן בחצֵר שהיא מוּקפת אכסדרה.
3
חלוֹן העשוּיה לתשמיש וזיז יוֹצֵא על גבי החלוֹן,
אפִלוּ היה כרֹחב הגוּדל מֵביא את הטוּמאה,
והוּא שיִהיה גבֹה מֵעל החלוֹן רוּם אצבעים אוֹ פחוֹת.
היה למעלה מֵאצבעים אינוֹ מֵביא את הטוּמאה אלא אִם כֵן יֵש בוֹ רֹחב טפח.
:זיז שעל גבי החלוֹן העשוּיה למאוֹר מֵביא את הטוּמאה בכל שהוּא,
ואפִלוּ גבֹה כל שהוּא.
:בִנין היוֹצֵא לִפני החלוֹן שהמשקיף נִסמך עליו בשעה שמשקיף אינוֹ מֵביא את הטוּמאה.
היה בוֹ זיז רוֹאין את הבִנין כאִלוּ אינוֹ,
והזיז העליוֹן מֵביא את הטוּמאה.
:וכיצד מביאין כל הזיזין האֵלוּ טוּמאה? שאִם היתה טוּמאה תחת אחד מֵהן אוֹ בבית הכֹל טמֵא,
בין בבית בין תחת הזיז.
4
שני זיזין זה על גבי זה,
ויֵש בכל אחד מֵהן פוֹתֵח טפח וּביניהן פוֹתֵח טפח,
וטוּמאה תחת התחתוֹן תחתיו בִלבד טמֵא.
היתה טוּמאה ביניהן ביניהן בִלבד טמֵא.
היתה על גב העליוֹן כנגדוֹ עד הרקיע טמֵא.
:היה העליוֹן עוֹדֵף על התחתוֹן פוֹתֵח טפח,
וטוּמאה תחת התחתוֹן אוֹ ביניהן תחתיהן וּביניהן טמֵא.
היתה על גב העליוֹן כנגדוֹ עד הרקיע טמֵא.
היה העליוֹן עוֹדֵף על התחתוֹן פחוֹת מִטפח וטוּמאה תחתיו תחתיו וּביניהן טמֵא.
היתה הטוּמאה ביניהן אוֹ תחת המוֹתר ביניהן ותחת המוֹתר טמֵא,
אבל תחת התחתוֹן טהוֹר.
:יֵש בכל אחד מֵהן פוֹתֵח טפח ואין ביניהן פוֹתֵח טפח,
וטוּמאה תחת התחתוֹן תחתיו בִלבד טמֵא.
היתה ביניהם אוֹ על גב העליוֹן כנגד הטוּמאה עד לרקיע טמֵא.
:אין בהן פוֹתֵח טפח,
בין שיֵש ביניהן פוֹתֵח טפח וּבין שאין ביניהן פוֹתֵח טפח,
בין שהיתה הטוּמאה תחת התחתוֹן אוֹ ביניהן אוֹ על גב העליוֹן טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת,
שהרי היא רצוּצה.
וכֵן שתי יריעוֹת שהֵן גבוֹהוֹת מִן הארץ פוֹתֵח טפח זוֹ על גבי זוֹ.
:כֵלים אוֹ בגדים אוֹ לוּחוֹת של עֵץ שהֵן מוּנחין זה על גב זה וטוּמאה רצוּצה ביניהן,
אִם היתה הטוּמאה גבוֹהה מִן הארץ טפח הרי הכלי שעליה מִלמעלה מאהיל על חלל הטפח וּמֵביא את הטוּמאה לכל הכֵלים שתחתיו.
היוּ טבליוֹת של שיש,
אפִלוּ גבוֹהוֹת מִן הארץ אמה טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת,
מִפני שהֵן כקרקע.
5
לוּחוֹת של עֵץ שהֵן נוֹגעוֹת זוֹ בזוֹ בקרנוֹתיהם והֵן גבוֹהוֹת מִן הארץ טפח,
וטוּמאה תחת אחת מֵהן כֵלים שתחת השניה טהוֹרים,
לפי שאינה נוֹגעת בחברתה בפוֹתֵח טפח.
והנוֹגֵע בלוּח זוֹ השניה כנוֹגֵע בכֵלים שנגעוּ באֹהל המֵת.
:אבל כל הכֵלים שאמרנוּ שמביאין את הטוּמאה ואינן חוֹצצין,
אִם האהיל הכלי על המֵת כל הכֵלים שעל גביו טמֵאים,
כמוֹ שבֵארנוּ,
וטוּמאתן מִשוּם כֵלים המאהילין על המֵת.
ואף הכֵלים שעל גביו שאינן כנגד הטוּמאה טמֵאין מִשוּם כֵלים שהאהילוּ על המֵת.
6
חבית שהיא יוֹשבת על שוּליה לאויר,
וכזית מִן המֵת נתוּן בתוֹכה אוֹ תחתיה כנגד אוירה טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת,
והחבית טמֵאה,
שהרי הטוּמאה בוֹקעת מִתחתיה ונִטמא אוירה.
היתה הטוּמאה תחת עֹבי דפנה טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה בוֹקעת ויוֹרדת,
והחבית טהוֹרה.
:ולמה החבית טהוֹרה? שהרי אין הטוּמאה בוֹקעת באוירה אלא בדפנה,
ואין כלי חרש מִטמֵא אלא מֵאוירוֹ.
:היתה מִקצת הטוּמאה תחת עֹבי דפנה וּמִקצתה תחת אוירה טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה וּבוֹקעת ויוֹרדת.
היה בדפנוֹת פוֹתֵח טפח כוּלה טמֵאה,
וּכנגד פיה טהוֹר,
שהרי הטוּמאה פשטה בדפנוֹת בִלבד.
:במה דברים אמוּרים? בחבית טהוֹרה.
אבל אִם היתה טמֵאה,
אוֹ גבוֹהה מִן הארץ טפח,
אוֹ מכוּסה,
אוֹ כפוּיה על פיה,
והיתה טוּמאה תחתיה אוֹ בתוֹכה אוֹ על גבה הכֹל טמֵא,
וכל הנוֹגֵע בה כוּלה טמֵא.
:היתה מוּקפת צמיד פתיל וּנתוּנה על גבי המֵת האכלים והמשקין שבתוֹכה טהוֹרים,
והכֵלים שעל גבה טמֵאים.
:חביוֹת שהֵן יוֹשבוֹת על שוּליהן אוֹ מוּטוֹת על צִדיהן באויר,
והֵן נוֹגעוֹת זוֹ בזוֹ בפוֹתֵח טפח וטוּמאה תחת אחת מֵהן טוּמאה בוֹקעת ועוֹלה וּבוֹקעת ויוֹרדת,
מִפני שהיא רצוּצה.
:במה דברים אמוּרים? בִטהוֹרוֹת.
אבל אִם היוּ טמֵאוֹת,
אוֹ גבוֹהוֹת מִן הארץ פוֹתֵח טפח,
וטוּמאה תחת אחת מֵהן תחת כוּלן טמֵא,
שהרי הכֹל אֹהל אחד.