1
ארץ העמים בתחִלה גזרוּ על גוּשה בִלבד,
כבית הפרס,
ולֹא היוּ מטמאין אלא המהלֵך בה אוֹ נוֹגֵע אוֹ נוֹשֵא מֵעפרה.
חזרוּ וגזרוּ על אוירה שיטמֵא,
ואף על פי שלֹא נגע ולֹא נשא,
אלא כיון שהִכניס רֹאשוֹ ורוּבוֹ לאויר ארץ העמים נִטמא.
וכֵן כלי חרש שהִכניס אוירוֹ לארץ העמים,
וּשאר כֵלים שהִכניס רוּבן לאויר ארץ העמים נִטמאוּ.
2
טוּמאת אויר ארץ העמים לֹא עשוּ אוֹתה כטוּמאת עפרה,
אלא קלה היא מִמנה,
שעל טוּמאת עפרה שוֹרפין תרוּמה וקדשים,
והמִתטמֵא בגוּשה טמֵא טוּמאת שִבעה וצריך הזיה שלישי וּשביעי,
אבל המִתטמֵא באוירה אינוֹ צריך הזיה שלישי וּשביעי,
אלא טבילה והערֵב שמש.
וכֵן תרוּמה וקדשים שנִטמאוּ מֵחמת אוירה תוֹלין,
לֹא אוֹכלין ולֹא שוֹרפין.
3
עפר ארץ העמים ועפר בית הפרס מטמאין במגע וּבמשא,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וכמה שִעוּרן? כחוֹתם המרצפין,
והיא כפיקה גדוֹלה של סקאין.
:עפר בית הפרס ועפר חוּצה לארץ שבאוּ בירק:
אִם יֵש במקוֹם אחד כחוֹתם המרצפין מטמֵא; ואִם לאו אינוֹ מִצטרֵף,
שלֹא גזרוּ אלא על גוּש כִבריתוֹ.
מעשה שהיוּ אִגרוֹת באוֹת מִחוּצה לארץ לִבני כֹהנים גדוֹלים,
והיוּ בהן כִסאה וּכסאתים חוֹתמוֹת,
ולֹא חשוּ להן מִשוּם טוּמאה,
לפי שלֹא היה בחוֹתם מֵהן כחוֹתם המרצפין.
4
המֵביא תנוּרים וּספלים וּכלי חרש מִחוּצה לארץ:
עד שלֹא הוּסקוּ טמֵאין מִשוּם ארץ העמים; מִשהוּסקוּ טמֵאים מִשוּם כלי חרש שנִטמא בארץ העמים,
שאינוֹ מטמֵא אדם וכֵלים,
כמוֹ שבֵארנוּ.
5
המהלֵך בארץ העמים:
בהרים וּבסלעים טמֵא טוּמאת שִבעה; בים וּבמקוֹם שהים עוֹלה בזעפוֹ טהוֹר מִשוּם נוֹגֵע בארץ העמים,
וטמֵא מִשוּם אוירה.
הנִכנס לארץ העמים בשִדה תֵבה וּמִגדל הפוֹרחין באויר טמֵא,
שאֹהל זרוּק אינוֹ קרוּי אֹהל.
6
סוּריא עפרה טמֵא כחוּצה לארץ,
ואוירה טהוֹר; לֹא גזרוּ על אוירה.
לפיכך, אִם היתה סמוּכה לארץ ישראֵל שפה בשפה,
ולֹא היה מפסיק ביניהן לֹא ארץ עמים ולֹא בית הקברוֹת ולֹא בית הפרס הרי זה יכוֹל להִכנֵס לה בטהרה בשִדה תֵבה וּמִגדל,
והוּא שלֹא יגע בגוּשה.
וכֵן ארץ העמים הסמוּכה לארץ ישראֵל ואין ביניהן מקוֹם טמֵא הרי זוֹ נִבדקת,
וּטהוֹרה.
7
מקוֹם ששכנוּ בוֹ גוֹים בארץ ישראֵל הרי זה מטמֵא כארץ העמים עד שיִבדֵק,
שמא קברוּ בוֹ נפלים.
8
וּתרוּמה וקדשים שנִטמאוּ מֵחמת מדוֹר העמים תוֹלין,
לֹא אוֹכלין ולֹא שוֹרפין.
וכמה ישהֵא במקוֹם ויהיה צריך בדיקה? ארבעים יוֹם,
כדי שתִתעבֵר אִשה ותפיל נֵפל שמטמֵא.
:אפִלוּ איש שאין עִמוֹ אִשה,
אִם שהה ארבעים יוֹם מדוֹרוֹ טמֵא עד שיִבדֵק,
גזֵרה מִשוּם מדוֹר שתִהיה בוֹ אִשה.
אפִלוּ עבד אוֹ אִשה אוֹ סריס אוֹ קטן בן תֵשע שנים ויוֹם אחד עוֹשה מדוֹר העמים.
9
מדוֹר גוֹים שהיה בוֹ עבד מיִשראֵל אוֹ אִשה אוֹ קטן בן תֵשע משמרין אוֹתן שלֹא יקברוּ שם נֵפל אינוֹ צריך בדיקה.
ואת מה הֵן בוֹדקין? את הביבין העמוּקין ואת המים הסרוּחין.
וכל מקוֹם שהחזיר והחוּלדה יכוֹלים להוֹליך מִשם הנֵפל אינוֹ צריך בדיקה,
מִפני שהֵן גוֹררין אוֹתוֹ מִשם.
מדוֹר העמים שחרב הרי הוּא בטוּמאתוֹ עד שיִבדֵק.
10
האִצטוניוֹת אין בהן מִשוּם מדוֹר גוֹים,
לפי שהיא גלוּיה ואין בה מקוֹם להטמין הנפלים.
ועשרה מקוֹמוֹת אין בהן מִשוּם מדוֹר גוֹים; לפי שאין דירתן קבוּעה לֹא גזרוּ עליהן טוּמאה.
:ואֵלוּ הֵן העשרה מקוֹמוֹת:
אהלי הערביים,
והסוּכוֹת, והצריפין,
והבוּרגנין, ותִקרה שעל גבי העמוּדים ואין לה דפנוֹת והֵם בתי הקיץ,
וּבית שער,
ואוירה של חצֵר,
והמרחץ, וּמקוֹם שעוֹשין בוֹ החִצים וּכלי המִלחמה,
וּמקוֹם הלִגיוֹנוֹת.
11
החנוּת אין בה מִשוּם מדוֹר גוֹים,
אלא אִם כֵן היה דר בתוֹכה.
חצֵר שהיא טמֵאה מִשוּם מדוֹר העמים הרי בית שער שלה ואוירה טמֵאים כמוֹה.
ואין מדוֹר העמים ולֹא בית הפרס בחוּצה לארץ.
12
עירוֹת המוּבלעוֹת בארץ ישראֵל,
כגוֹן סיסית וחברוֹתיה ואשקלוֹן וחברוֹתיה,
אף על פי שפטוּרוֹת מִן המעשרוֹת וּמִן השביעית אין בהן מִשוּם ארץ העמים.
וחזקת דרכים של עוֹלי בבל טהוֹרוֹת,
אף על פי שהֵן מוּבלעוֹת בארץ העמים.