1
מי שהיה חוֹפֵר בשדה,
וּמצא מֵתים רבים בגוּמה אחת זה על גב זה אוֹ זה בצד זה,
אוֹ שמצא הרוּגים,
אוֹ שמצא מֵת יוֹשֵב אוֹ רֹאשוֹ בין בִרכיו אינוֹ חוֹשֵש שמא מקוֹם זה בית הקברוֹת היה,
אלא נוֹטֵל המֵת שמצא,
ונוֹטֵל כל העפר התוֹחֵח שתחתיו,
וחוֹפֵר בִבתוּלת הקרקע שלֹש אצבעוֹת,
וּמוֹציא הכֹל,
וּשאר השדה בחזקת טהרה כשהיתה מִקֹדם שיִמצא.
ועפר זה,
עִם שלֹש אצבעוֹת שחוֹפֵר,
הוּא הנִקרא תבוּסת המֵת.
2
שדה שנהרגוּ בה הרוּגים מלקֵט כל העצמוֹת שבה,
והרי היא טהוֹרה.
וכֵן המפנה קִברוֹ מִתוֹך שדֵהוּ מלקֵט כל העצמוֹת עצם עצם,
והרי היא טהוֹרה.
וכֵן בוֹר שמטילין לתוֹכוֹ נפלים אוֹ הרוּגים מלקֵט כל העצמוֹת שבוֹ עצם עצם,
והרי הוּא טהוֹר.
3
היה חוֹפֵר,
וּמצא מֵת מוּשכב כדרך שקוֹברין המֵתים נוֹטלוֹ ואת תבוּסתוֹ.
וכֵן אִם מצא שנים נוֹטֵל כל אחד מֵהן וּתבוּסתוֹ עִמוֹ,
וכל השדה טהוֹרה.
:מצא שלֹשה מֵתים,
כל אחד מֵהן מוּטל כדרך כל הנִקברין,
אִם יֵש בין זה לזה מֵארבע אמוֹת ועד שמוֹנה,
כִמלֹא מִטה וקוֹבריה הרי זה חוֹשֵש שמא בית הקברוֹת הוּא זה,
וצריך לִבדֹק מִן האחרוֹן עשרים אמה,
שהֵן כִשתי מערוֹת וחצֵר שביניהן.
ואִם לֹא מצא שם מֵת אחֵר הרי אוֹתן העשרים שבדק טהוֹרוֹת,
אף על פי שהֵן שכוּנת קברוֹת.
:מצא מֵת אחד בסוֹף עשרים אמה צריך לִבדֹק מִמנוּ עשרים אמה אחֵרוֹת,
שרגלים לדבר.
ואִם היה אחד מֵאֵלוּ שמצא בתחִלה אוֹ בסוֹף הרוּג אוֹ יוֹשֵב אוֹ מוּשכב שלֹא כדרכוֹ,
שהיה רֹאשוֹ בין ירכוֹתיו אינוֹ בוֹדֵק עשרים אמה,
אלא נוֹטלן ואת תבוּסתן בִלבד,
שחזקתן גוֹים.
4
הגוֹים אין להן טוּמאת קברוֹת; הוֹאיל ואינן מטמאין באֹהל,
הרי הנוֹגֵע בקִברן טהוֹר,
עד שיִגע בעצמה של טוּמאה אוֹ ישאנה.
5
מֵת שחסר אֵבר שאִם ינטֵל מִן החי ימוּת אין לוֹ תבוּסה ולֹא שכוּנת קברוֹת.
וּמֵתים הנִמצאים גלוּים על פני השדה אין להם שכוּנת קברוֹת ולֹא תבוּסה,
אלא מלקֵט עצם עצם,
והכֹל טהוֹר.
והנִקבר שלֹא בִרשוּת יֵש לוֹ תבוּסה,
ואין לוֹ שכוּנת קברוֹת.
6
אחד המוֹצֵא שלֹשה מֵתים כדרכן בתחִלה,
אוֹ שמצא שלֹשה כוּכין,
אוֹ כוּך וּנקיע וּמערה הרי זוֹ שכוּנת קברוֹת.
מצא שנים,
ואחד היה ידוּע יֵש להן תבוּסה,
ואין להם שכוּנת קברוֹת,
שהקבר הידוּע אינוֹ עוֹשה שכוּנה,
ולֹא אמרוּ אלא המוֹצֵא שלֹשה בתחִלה הוּא שצריך בדיקה.
:כיצד בוֹדֵק העשרים אמה שאמרנוּ? חוֹפֵר עד שהוּא מגיע לסלע אוֹ לִבתוּלה,
והוּא הקרקע שנִראית שאינה עבוּדה.
העמיק אפִלוּ מֵאה אמה וּמצא חרש הרי זוֹ כבתחִלה,
וצריך להעמיק עד שיגיע לִבתוּלה.
הִגיע למים הרי זוֹ כִבתוּלה.
7
אינוֹ צריך לחפֹר תלם אחד מִתחִלת העשרים עד סוֹפן,
אלא חוֹפֵר אמה על אמה וּמניח אמה,
וחוֹפֵר אמה על אמה וּמניח אמה,
עד סוֹפן,
שאין בין קבר לקבר פחוֹת מֵאמה.
8
היה בוֹדֵק,
והִגיע בתוֹך העשרים לנהר אוֹ לִשלוּלית אוֹ לדרך הרבים יפסיק,
ואינוֹ צריך לִבדֹק,
שהרי נִפסקה שכוּנת הקברוֹת.
9
המוֹציא עפר זה של בדיקה טהוֹר,
אלא אִם כֵן מצא טוּמאה במקוֹם שחפר.
אבל קֹדם שיִמצא אוֹכֵל בִתרוּמה.
והמפקֵח בגל אינוֹ אוֹכֵל בִתרוּמה,
שהרי יוֹדֵע ודאי שהמֵתים שם תחת הגל,
אלא שאינוֹ מכיר מקוֹמן.
10
גל טמֵא שנִתערֵב בִשני גלין טהוֹרין:
בדק אחד מֵהם וּמצאוֹ טהוֹר הוּא טהוֹר והשנים טמֵאים; בדק שנים ונִמצאוּ טהוֹרים הֵן טהוֹרים והשלישי בחזקת טמֵא; בדק שלשתן וּמצא טהוֹר כוּלן בחזקת טוּמאה עד שיִבדֹק שלשתן עד שיגיע לסלע אוֹ לִבתוּלה,
ויהיוּ שלשתן טהוֹרים.
11
בוֹר שמטילין לתוֹכוֹ נפלים המאהיל עליו טמֵא דין תוֹרה,
ואף על פי שחוּלדה וּבוּרדלס מצוּין שם אין ספֵק מוֹציא מידי ודאי.
אבל אִם הִפילה שם אִשה נֵפל,
ואין ידוּע אִם הִפילה דבר המטמֵא אוֹ לֹא הִפילה,
הוֹאיל וחוּלדה וּבוּרדלס מצוּין שם הרי ספֵקוֹ טהוֹר.
12
דבר ידוּע שכל אֵלוּ הטוּמאוֹת וכיוֹצֵא בהן שהֵן מִשוּם ספֵק הרי הֵן של דִבריהם,
ואין טמֵא מִן התוֹרה אלא מי שנִטמא טוּמאה ודאית.
אבל כל הספֵקוֹת,
בין בטוּמאוֹת בין במאכלוֹת אסוּרוֹת בין בעריוֹת ושבתוֹת אין חיבין עליהן אלא מִדִברי סוֹפרים,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אִסוּרי ביאה וּבכמה מקוֹמוֹת.
אף על פי כֵן,
דבר שחיבין על זדוֹנוֹ כרֵת ספֵקוֹ אסוּר מִן התוֹרה,
שהרי העוֹשה אוֹתוֹ חיב באשם תלוּי,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת שגגוֹת.