1
עצמוֹת הדג ועוֹרוֹ העוֹשה מֵהן כֵלים,
אינן מקבלין טוּמאה כלל,
לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים,
וכֵן ירוֹקה שעל פני המים וכיוֹצֵא בה,
שכל שבים טהוֹר,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת כֵלים.
לפיכך, העוֹשה אֹהל מֵעוֹר הדג אוֹ מִצמר שגדל בים אין עצמוֹ של אֹהל זה מקבֵל טוּמאה,
אף על פי שמֵביא את הטוּמאה לכל אשר יהיה תחתיו כִשאר אֹהלים.
2
כלי גללים כלי אבנים וּכלי אדמה אינן מקבלין טוּמאה לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים,
בין טוּמאת מֵת בין שאר הטוּמאוֹת.
וכֵן כלי עֵץ העשוּי לנחת,
כגוֹן התֵבה והמִגדל והכוּרת שהֵן מחזיקין ארבעים סאה בלח ויהיה להם שוּלים אינן מקבלין טוּמאה כלל,
לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים,
ואֵלוּ הֵן הנִקראין כלי עֵץ הבא במִדה.
3
כלי חרש פשוּטיהן טהוֹרין,
וּמקבליהן טמֵאין.
ואינן מִטמאין אלא מֵאוירן אוֹ בהסֵט הזב.
אפִלוּ נגע כלי חרש במֵת מִגבוֹ אינוֹ מִתטמֵא.
ואִם נִכנסה טוּמאה מִן הטוּמאוֹת באוירוֹ,
אף על פי שלֹא נגעה בוֹ נִטמא.
:היה כלי חרש עִם המֵת באֹהל נִטמא,
שהרי הטוּמאה נִכנסה באוירוֹ.
ואִם היה מוּקף צמיד פתיל הוּא וּמה שבתוֹכוֹ טהוֹר,
כמוֹ שנִתפרֵש בתוֹרה,
שאין טוּמאה נִכנסת לוֹ אלא מִפִתחוֹ וּבהסֵט הזב,
שהרי הוּא כמי שנגע בכוּלוֹ.
4
העוֹשה גוֹלֵל מִדבר שאינוֹ מקבֵל טוּמאה,
כגוֹן שהִניח על גבי הקבר אבן,
אוֹ כלי אדמה,
אוֹ כלי עֵץ הבא במִדה,
אוֹ כלי חרש המוּקף צמיד פתיל,
אוֹ עוֹר הדג ועצמוֹ,
וכיוֹצֵא באֵלוּ הנוֹגֵע בהן טמֵא טוּמאת שִבעה מִשוּם נוֹגֵע בגוֹלֵל,
ואִם פֵרשוּ מִלִהיוֹת גוֹלֵל אוֹ שהֵסיר את המֵת מִתחתיהן הרי הֵן טהוֹרין.
:וכֵן בהֵמה שכפתה ועשה אוֹתה גוֹלֵל הנוֹגֵע בה טמֵא טוּמאת שִבעה כל זמן שהיא גוֹלֵל.
הִתיר הבהֵמה הרי היא טהוֹרה כִשאר הבהֵמוֹת.
:וכֵן חבית שהיא מלֵאה משקין וּמוּקפת צמיד פתיל,
ועשה אוֹתה גוֹלֵל למֵת הנוֹגֵע בה טמֵא טוּמאת שִבעה,
והחבית והמשקין טהוֹרין.
5
קוֹרה שעשיה גוֹלֵל לקבר,
בין עוֹמדת בין מוּטה על צִדה אין טמֵא אלא כנגד פתח הקבר,
והנוֹגֵע בקצה המוּנח חוּץ לקבר טהוֹר.
עשה רֹאשה גוֹלֵל לקבר,
והרי היא עוֹמדת על הקבר כמוֹ אילן הנוֹגֵע מִמנה בארבעה טפחים סמוּך לקבר טמֵא מִשוּם גוֹלֵל,
וּמֵארבעה וּלמעלה טהוֹר.
במה דברים אמוּרים? בִזמן שהוּא עתיד לקֹץ אוֹתה.
אבל אִם אינוֹ עתיד לקֹץ אוֹתה כוּלה גוֹלֵל.
6
שתי אבנים גדוֹלוֹת של ארבעה ארבעה טפחים שעשין גוֹלֵל,
המאהיל על גבי שתיהן:
טמֵא. נִטלה אחת מֵהן,
המאהיל על גבי שניה:
טהוֹר, מִפני שיֵש לטוּמאה דרך שתֵצֵא בוֹ.
7
גל של צרוֹרוֹת שעשהוּ גוֹלֵל לקבר אין טמֵא אלא סֵדר הפנימי,
שהוּא צרכוֹ של קבר.
אבל הנוֹגֵע בִשאר האבנים טהוֹר.
8
ארוֹן שהוּא חקוּק בסלע,
והִניח בוֹ המֵת וכִסהוּ בגוֹלֵל הנוֹגֵע בסלע מִכל מקוֹם טהוֹר,
והנוֹגֵע בגוֹלֵל טמֵא.
למה זה דוֹמה? לבוֹר גדוֹל מלֵא מֵתים ואבן גדוֹלה על פיו,
שאין טמֵא אלא כנגד חללה.
ואִם בנה נפש על גבה הרי זוֹ כקבר סתוּם,
וּמטמֵא מִכל סביביו.
:היתה הארוֹן החקוּקה בסלע רחבה מִלמטן וצרה מִלמעלן,
והמֵת בתוֹכה הנוֹגֵע בה מִלמטן טהוֹר,
וּמִלמעלן טמֵא,
שהרי הצדדין שלמעלן סככוּ על גבי המֵת ונעשוּ כגוֹלֵל.
:היתה הארוֹן רחבה מִלמעלן וצרה מִלמטן הנוֹגֵע בה מִכל מקוֹם טמֵא.
היתה שוה הנוֹגֵע בה מִטפח הסמוּך לקרקעיתה וּלמעלה טמֵא,
מִטפח וּלמטה טהוֹר.
נקב ארוֹן בסלע והִכניס המֵת בתוֹכה כמוֹ נגר הנוֹגֵע בה מִכל מקוֹם טהוֹר,
חוּץ מִמקוֹם פִתחה.
9
מערה שהקבר בתוֹכה,
וחצֵר לִפני המערה:
בִזמן שהחצֵר לאויר העוֹמֵד בתוֹכה טהוֹר,
וּבִלבד שלֹא יגע בִשקוֹף המערה; וּבִזמן שהחצֵר מקֹרה:
אִם היה בה ארבעה טפחים על ארבעה טפחים אוֹ יתֵר הנִכנס לשם טהוֹר; היתה פחוּתה מֵארבעה הנִכנס לשם טמֵא,
ואף על פי שלֹא נגע בפתח המערה.