1
רביעית דם הבאה מִשני מֵתים טהוֹרה,
עד שתִהיה הרביעית מִמֵת אחד.
שִדרה שנִגמרה מִשני מֵתים,
כגוֹן שהיוּ מִקצת החוּליוֹת מֵאחד ותשלוּמן מִמֵת אחֵר,
וכֵן הגוּלגֹלת של שני מֵתים,
ורֹבע עצמוֹת מִשני מֵתים,
ואֵבר מִן המֵת מִשני מֵתים כל אֵלוּ אינן מטמאין באֹהל,
אלא במגע וּבמשא,
כִשאר כל העצמוֹת.
2
אֵבר מִן החי מִשני אנשים טהוֹר.
אפִלוּ מֵאיש אחד,
אִם נחלק לִשנים טהוֹר.
3
כזית בשר מִשני מֵתים,
וכזית נצל מִשני מֵתים,
וּמלֹא חפנים רקב מִשני מֵתים,
שכל אחד מֵהן יֵש לוֹ רקב הרי אֵלוּ מִצטרפין זה עִם זה.
וכֵן כחצי זית בשר וכחצי זית נצל מִצטרפין זה עִם זה.
וּשאר כל הטוּמאוֹת שבמֵת אין מִצטרפין זה עִם זה,
מִפני שלֹא שווּ בשִעוּריהן.
4
עצם כשעוֹרה שנחלק לִשנים מטמֵא במשא.
וכֵן רֹבע עצמוֹת מִמֵת אחד שנִדקדקוּ ואין בכל אחד עצם כשעוֹרה מטמאין באֹהל,
כאִלוּ לֹא נִדקדקוּ.
5
כזית מִן המֵת שחתכוֹ חלקים ורִדדוֹ ודִבקוֹ מטמֵא באֹהל וּבמשא,
ואינוֹ מטמֵא במגע קצתוֹ,
אף על פי שחִברוֹ,
שאין חִבוּרי אדם חִבוּר.
6
כזית שלֵם שהִתיכוֹ טמֵא; היה מפֹרד והִתיכוֹ טהוֹר.
7
שִדרה שנִגרדוּ רֹב חוּליוֹת שלה,
אף על פי ששִלדה קימת אינה מטמאה באֹהל.
וּבִזמן שהיא בתוֹך הקבר,
אפִלוּ משוּברת ואפִלוּ מכוּתתת מטמאה באֹהל,
מִפני שהקבר מצרפה.
8
כל המטמאין באֹהל שנחלקוּ והִכניסן לתוֹך הבית האֹהל מצרפן,
וּמטמאין באֹהל.
9
עצם שיֵש עליו כזית בשר בידי שמים,
והִכניס מִקצתוֹ לִפנים מִן הבית נִטמא הבית.
שני עצמוֹת ועליהם כִשני חציי זיתים בשר,
והִכניס מִקצתן לִפנים הבית טמֵא.
ואִם היה הבשר תחוּב בעצמוֹת בידי אדם הבית טהוֹר,
שאין חִבוּרי אדם חִבוּר.
10
מלֹא חפנים רקב שנִתפזֵר בתוֹך הבית הבית טמֵא.
11
רביעית דם שנִבלעה בתוֹך הבית הבית טהוֹר להבא,
וכל שהיה בוֹ בעֵת שנִבלעה הרביעית בארץ טמֵא.
12
כזית מִן המֵת שאבד בתוֹך הבית,
וּבוּקש ולֹא נִמצא הבית טהוֹר.
ולִכשיִמצֵא הבית טמֵא למפרֵע מֵעֵת שאבד עד שנִמצא.
13
רביעית דם שנִשפך באויר:
אִם קרש,
אוֹ שהיה בִמקוֹם אשבֹרן,
והוּא המקוֹם הנמוּך כמוֹ גוּמא,
והאהיל המאהיל על מִקצתוֹ:
נִטמא. נִשפך על האסקוּפה במוֹרד,
בין לִפנים בין לחוּץ:
הבית טהוֹר,
שהרי לֹא נח הדם על האסקוּפה.
ואִם היתה האסקוּפה אשבֹרן,
אוֹ שקרש הדם עליה:
הבית טמֵא.
:רביעית דם שנִבלעה בִכסוּת:
אִם מִתכבסת ויוֹצֵא מִמנה רביעית דם:
הרי זוֹ הכסוּת מטמאה במגע וּבמשא וּבאֹהל; ואִם לאו:
אינה מטמאה באֹהל,
והרי היא כִכסוּת שנגעה במֵת,
שכל הבלוּע שאינוֹ יכוֹל לצֵאת:
טהוֹר.:כיצד משערין אוֹתה? מכבסין אוֹתה במים,
וּמֵביא מים כמִדתן ונוֹתֵן לתוֹכן רביעית דם:
אִם היה מראיהן שוה,
אוֹ שהיה מי הכִבוּס אדוֹם יוֹתֵר מִמי המזג:
בידוּע שיצא מִמנה רביעית.
14
המשא והמגע והאֹהל שלֹשה שֵמוֹת הֵן.
וכל שהוּא מִשֵם אחד מִצטרֵף וּמטמֵא; וּמִשני שֵמוֹת אינוֹ מִצטרֵף וטהוֹר.
כיצד? הנוֹגֵע בכִשני חציי זיתים,
אוֹ שנשא שני חציי זיתים בבת אחת,
אוֹ שהאהיל על כִשני חציי זיתים,
אוֹ שהאהיל על חצי זית וחצי זית אחֵר מאהיל עליו,
אוֹ שהיה הוּא וחצי זית תחת האֹהל והאהיל במִקצת גוּפוֹ על חצי זית אחֵר אוֹ האהיל חצי זית על מִקצתוֹ הכֹל טמֵאים,
מִפני שהוּא שֵם אחד.
:אבל הנוֹגֵע בחצי זית אוֹ הנוֹשֵא חצי זית,
ודבר אחֵר מאהיל עליו ועל כחצי זית אוֹ שהאהיל עליו חצי זית אחֵר אוֹ שהאהיל הוּא על חצי זית אחֵר; וכֵן הנוֹגֵע בחצי זית ונשא חצי זית אחֵר הכֹל טהוֹרים,
שאין המגע מִצטרֵף עִם המשא,
לֹא במֵת ולֹא בִשאר טוּמאוֹת,
ולֹא המגע מִצטרֵף עִם האֹהל,
ולֹא האֹהל מִצטרֵף עִם המשא.