1
פֵרוֹת שירד הדלף לתוֹכן,
ועֵרבן כדי שיִתנגבוּ לֹא הוּכשרוּ.
2
המעלה פֵרוֹתיו לגג מִפני הכנימה,
וירד עליהן הטל לֹא הוּכשרוּ; ואִם נִתכוֵּן שיֵרֵד עליהן הטל הוּכשרוּ.
לפיכך, אִם העלוּם חֵרֵש שוֹטה וקטן,
אף על פי שחשבוּ שיֵרֵד עליהן הטל לֹא הוּכשרוּ,
שיֵש מעשה להן דין תוֹרה,
ואין להן מחשבה ואפִלוּ מִדִברי סוֹפרים.
:הפכוּ בהן הקטנים על הגג הרי אֵלוּ מוּכשרין,
שאִם היתה מחשבתוֹ של קטן נִכרת מִתוֹך מעשיו,
הרי מחשבתוֹ מוֹעלת מִדִבריהם.
3
המעלה את האגוּדוֹת ואת הקצוּעוֹת ואת השוּם לגג בִשביל שימתינוּ,
וירד עליהן הטל לֹא הוּכשרוּ,
ואין אוֹמרין:
הוֹאיל והכֹל יוֹדעין שהטל יוֹרֵד הרי זה בִרצוֹנוֹ,
שהרי לֹא העלה אלא כדי שימתינוּ.
4
המוֹליך חִטיו לטחוֹן וירדוּ עליהן גשמים,
אִם שמח הוּכשרוּ.
היוּ זיתיו נתוּנין בגג וירדוּ עליהן גשמים,
אִם שמח הוּכשרוּ.
החמרין שהיוּ עוֹברין בנהר,
ונפלוּ שקיהן במים והעלוּם,
אִם שמחוּ הוּכשרוּ הפֵרוֹת,
והמים שעל הסקין הרי הֵן תלוּשין ברצוֹן,
שהרי שמחוּ.
5
שק שהוּא מלֵא זֵרעוֹנים וּנתנוֹ על גב הנהר אוֹ על פי הבוֹר אוֹ על מעלוֹת המערה,
ושאבוּ הוּכשרוּ.
6
חבית שהיא מלֵאה פֵרוֹת שנתנה בתוֹך המשקין אוֹ מלֵאה משקין שנתנה בתוֹך הפֵרוֹת,
ושאבוּ הוּכשרוּ.
באֵלוּ משקין אמרוּ? ביין וּבמים וּבחֹמץ.
אבל שאר המשקין אינן נִשאבין מִן החרש כדי שיכשירוּ הפֵרוֹת שבצִדן.
7
הרוֹדה פת חמה וּנתנה על פי החבית של יין:
אִם היתה פת חִטים לֹא הוּכשרה; ואִם היתה של שעוֹרים הוּכשרה,
מִפני שהשעוֹרים שוֹאבוֹת.
וכֵן אִם היה היין טמֵא והיה פת חִטים טהוֹרה; ואִם היתה שעוֹרים נִטמאה,
מִפני ששאבה משקין טמֵאין.
8
המרבֵץ את ביתוֹ,
ונתן בוֹ חִטים וטננוּ:
אִם מֵחמת המים הוּכשרוּ; ואִם טננוּ מֵחמת הסלע לֹא הוּכשרוּ.
המכבֵס את כסוּתוֹ בערֵבה,
ונתן בה חִטים וטננוּ:
אִם מֵחמת המים הרי הוּכשרוּ; ואִם מֵחמת הערֵבה לֹא הוּכשרוּ.
9
הטוֹמֵן פֵרוֹת בחוֹל כדי שיֵרטבוּ הוּכשרוּ.
והטוֹמֵן בטיט הנגוּב:
אִם יֵש בוֹ משקה טוֹפֵח הוּכשרוּ; ואִם לאו לֹא הוּכשרוּ.
10
המרבֵץ את גרנוֹ אינוֹ חוֹשֵש שמא יוּכשרוּ חִטיו אִם טננוּ בוֹ,
ואף על פי שהוּא שמֵח.
11
המלקֵט עשבים כשהטל יוֹרֵד עליהן לחפוֹת בהן החִטים לֹא הוּכשרוּ; ואִם נִתכוֵּן לכך הוּכשרוּ החִטים.
12
המרבֵץ את ביתוֹ במים טמֵאים,
ונתן בוֹ שִבלים וטננוּ:
אִם יֵש עליהן משקה טוֹפֵח הרי אֵלוּ טמֵאים; ואִם לאו טהוֹרים.
13
הנוֹעֵר אגוּדה של ירק שהיוּ עליהן משקין,
וירדוּ מִצד העליוֹן לצד התחתוֹן לֹא הוּכשרוּ.
14
המעלה סקין מלֵאין פֵרוֹת מִן הנהר וּנתנן זה על גב זה הוּכשר התחתוֹן במים שירדוּ מִן העליוֹן,
שהרי בִרצוֹנוֹ הִניח זה על גב זה.
15
הנוֹפֵח בעדשים לבדקן אִם יפוֹת הֵן,
והֵזיעוּ הוּכשרוּ בהבל פיו,
מִפני שהוּא מִתוֹלדוֹת המים.
וכֵן האוֹכֵל שוּמשמין באצבעוֹ הוּכשרוּ במשקֵה פיו שעל אצבעוֹ.
16
נשך באֹכל ונפל האֹכל הרי זה המשקה שעל האֹכל שלֹא לרצוֹן.
היה אוֹכֵל זיתים פצוּעים וּתמרים רטוּבוֹת וכל שהוּא רוֹצה למֹץ את גלעינתוֹ,
ונפל מִפיו הרי המשקה שעליו ברצוֹן.
היה אוֹכֵל זיתים נגוּבים וּתמרים יבֵשוֹת וכל שאינוֹ רוֹצה למֹץ את גלעינתוֹ,
ונפל מִפיו הרי המשקה שעליו שלֹא לרצוֹן.
17
עלשין שלִקטן לִבהֵמה והדיחן,
ואחר כך חשב עליהן לאדם כבר בֵארנוּ שהֵן צריכין הכשֵר שֵני.
ואִם היה עליהן משקה טוֹפֵח כשחשב עליהן לאדם הרי אֵלוּ מוּכשרין.