1
כל דִברי הכשֵר אכלים דִברי קבלה הֵן.
מִפי השמוּעה למדוּ שזה שנאמר בתוֹרה:
"וכי יוּתן מים על זרע" אחד המים ואחד שאר שִבעה משקין,
והוּא שיִנתֵן עליהם בִרצוֹן בעלים,
ואחר שנעקרוּ מִן הקרקע; שדבר ידוּע הוּא שאין לך זרע שלֹא בא עליו המים כשהוּא מחוּבר,
לֹא נאמר "וכי יוּתן מים" אלא לאחר שנעקרוּ האכלין ונִתלשוּ המשקין.
2
כל משקה שנפל על האֹכל בתחִלה בִרצוֹן הבעלים,
אף על פי שאין סוֹפוֹ ברצוֹן,
אוֹ שהיה סוֹפוֹ ברצוֹן,
אף על פי שאין תחִלתוֹ ברצוֹן הִכשיר.
נפל שלֹא בִרצוֹנוֹ אינוֹ מכשיר.
:אפִלוּ בלל הוּא פֵרוֹתיו מִפני הסכנה אוֹ מִפני הצֹרך,
והוּא אין רצוֹנוֹ שיִהיוּ בלוּלים הרי אֵלוּ לֹא הוּכשרוּ.
כיצד? הטוֹמֵן פֵרוֹתיו במים מִפני הגנבים,
אוֹ הנוֹתֵן פֵרוֹתיו לשִבֹלת הנהר להביאן עִמוֹ אינן מוּכשרין.
3
משקין שנִתלשוּ מִן הקרקע שלֹא ברצוֹן אינן מכשירין.
לפיכך, אדם אוֹ כֵלים אוֹ פֵרוֹת שנִבללוּ במשקין שנִתלשוּ שלֹא ברצוֹן,
אף על פי שנגעוּ אכלין באוֹתן משקין ברצוֹן לֹא הוּכשרוּ,
שהרי אוֹתן המים שלֹא לרצוֹן נִתלשוּ,
וּכאִלוּ הֵן עדין בקרקע,
שאינן מכשירין.
:היוּ המים שנפל על האדם ועל הכֵלים ועל הפֵרוֹת תלוּשין ברצוֹן,
ונגעוּ בהן אכלין ברצוֹן הוּכשרוּ.
:כיצד? הכוֹפה קערה על הכֹתל בִשביל שתִדוֹח המים שבה מכשירין,
ואִם הִניח בהן פֵרוֹת הוּכשרוּ,
מִפני שהֵן תלוּשין בכלי לדעת.
כפיה בִשביל שלֹא ילקה הכֹתל המים שבה אינן כִתלוּשין,
וּלפיכך אִם נתן בה האכלים,
לֹא הוּכשרוּ.
:נִתכוֵּן שיוּדח הכֹתל:
אִם היה כֹתל בית הרי אֵלוּ מכשירין,
שהתלוּש שחִברוֹ,
לעִנין הכשֵר הרי הוּא כתלוּש,
ונִמצאוּ מים שעל כֹתל בית זה כמים שבכֵלים; ואִם היה כֹתל מערה,
שאינוֹ בִנין אלא עצמה של קרקע המים שעליו אינן כִתלוּשין מִן הקרקע.
4
השוֹחה לִשתוֹת הרי המים העוֹלים בפיו וּבִשפמוֹ תלוּשין בִרצוֹנוֹ,
שהדבר ידוּע הוּא שהשוֹתה יעלה המים בפיו וּבִשפמוֹ,
והוֹאיל ושתה בִרצוֹנוֹ,
הרי אֵלוּ נִתלשוּ ברצוֹן.
אבל המים העוֹלין בחטמוֹ וּברֹאשוֹ וּבִזקנוֹ אינן תלוּשין ברצוֹן.
5
הממלֵא את החבית:
מים העוֹלין אחריה,
וּבחבל שהוּא מכוֹנֵן על צוּארה,
וּבחבל שהוּא לצרכה הרי הֵן תלוּשין ברצוֹן; והמים שבחבל היתֵר על צרכה אינן תלוּשין בִרצוֹנוֹ.
נתנה תחת הצִנוֹר כל המים שעל גבה וּבחבל אינן תלוּשין ברצוֹן,
לפיכך אין מכשירין.
6
מי שירדוּ עליו גשמים,
אפִלוּ היה אב טוּמאה המים שעליו,
אף על פי שירדוּ מִצד העליוֹן לתחתוֹן,
טהוֹרים; והוּא שיִנתֹק אוֹתן מֵעליו בכל כֹחוֹ.
אבל אִם היוּ שוֹתתין ויוֹרדין בִשעת פרישתן מִתטמאין.
וּבִזמן שהֵן טהוֹרים אינן מכשירין,
שהרי אינן תלוּשין עליו לִרצוֹנוֹ,
ואִם נער הרי אֵלוּ לרצוֹן.
עמד תחת הצִנוֹר להקֵר אוֹ לִדוֹח הרי זה לרצוֹן,
ואִם היה טמֵא המים שעליו טמֵאים.
7
חבית שהיתה מלֵאה פֵרוֹת,
וירד הדלף לתוֹכה הרי זה יערה המים מֵעליהן ואינן מוּכשרין,
אף על פי שרצוֹנוֹ שימתינוּ בתוֹכה עד שיערה המים מֵעליהן.
8
ערֵבה שירד הדלף לתוֹכה המים הנִתזין והצפים מֵעליה אינן תלוּשין ברצוֹן.
נטלה לשפכה המים שבתוֹכה אינן ברצוֹן.
הִניחה שיֵרֵד הדלף בתוֹכה הנִתזים והצפים ושבתוֹכה אינן תלוּשין ברצוֹן.
ואִם נטלה לשפכה הרי אֵלוּ מכשירין,
שכיון שלֹא שפכה בִמקוֹמה הרי תלשן ברצוֹן.
9
המטביל את כֵליו והמכבֵס את כסוּתוֹ במערה:
המים העוֹלים בידיו ברצוֹן; וּברגליו אינן כִתלוּשין ברצוֹן.
10
פֵרוֹת שנפלוּ לתוֹך המים,
וּפשט ידיו וּנטלן לֹא הוּכשרוּ.
ואִם חשב שיִדוֹחוּ ידיו הוּכשרוּ במים שבידיו,
שהמים שבידיו ושעל הפֵרוֹת הרי הוּא תלוּש ברצוֹן.
11
הנוֹתֵן פֵרוֹתיו לתוֹך המים בִרצוֹנוֹ:
אִם היוּ מים שבקרקעוֹת אינן מוּכשרין כל זמן שהֵן במים; הוֹציאן הוּכשרוּ במים שעליהן אוֹ שעל ידיו,
שהרי נִתלשוּ ברצוֹן.
:כיצד? צנוֹן אוֹ לפת שהוּא בתוֹך המערה נִדה מדיחתוּ שם והוּא טהוֹר.
העלתהוּ כל שהוּא מִן המים נִטמא במגעה.
12
קוּפה שהיא מלֵאה תוּרמוֹסין וּנתוּנה לתוֹך המִקוה מוֹשיט ידוֹ הטמֵא ונוֹטֵל תוּרמוֹסין מִתוֹכה והֵן טהוֹרין,
מִפני שלֹא הוּכשרוּ,
שהרי מִתוֹכה נטל ואין רצוֹנוֹ במים שעליהן.
העלה מִן המים הנוֹגעין בקוּפה טמֵאים,
שהרי הוּכשרוּ במים שבקוּפה שנִתלשוּ בִרצוֹנוֹ,
וּשאר כל התוּרמוֹסין שבתוך טהוֹרים.