1
השמן אוֹ הדבש שנִטמאוּ ואחר כך קרשוּ ואחר כך נִמוֹחוּ הרי הֵן רִאשוֹן לטוּמאה לעוֹלם,
מִפני שהֵן כמשקין,
ואף על פי שקפאוּ אחר שנִטמאוּ.
2
הרֹטב והגריסין והחלב שקרשוּ הרי הֵן כאכלים,
וּצריכין מחשבה,
ואִם נגע בהן אֹכל רִאשוֹן אוֹ משקין נעשוּ שניים.
היה בהן משקה טוֹפֵח הרי הֵן כמשקין,
והֵן תחִלה לטוּמאה.
:נִטמאוּ כשהֵן משקין וקפאוּ אחרי כֵן וקרשוּ הרי הֵן שניים,
כמוֹ אֹכל שנִטמא במשקין טמֵאים.
נִטמאוּ כשהֵן קוֹפאים ונִמוֹחוּ ונעשוּ משקה:
אִם היוּ כביצה מכוּוּן הרי המשקה טהוֹר; היוּ יתֵר מִכביצה המשקה טמֵא,
שכשנִמוֹחה טִפה רִאשוֹנה,
נִטמֵאת בכביצה אֹכל טמֵא שנִמוֹחה מִמנוּ,
ואוֹתה הטִפה תטמֵא כל המשקין שנִמוֹחוּ אחריה.
:וכֵן טמֵא מֵת שסחט זיתים וענבים שהוּכשרוּ,
אִם היוּ כביצה הרי המשקין היוֹצאין מֵהן טהוֹרים,
וּבִלבד שלֹא יגע בִמקוֹם המשקה,
שהמשקה כמוּפקד באֹכל,
וּכאִלוּ הוּא גוּף אחד.
:היוּ אוֹתן זיתים וענבים יתֵר מִכביצה הרי המשקין היוֹצאין מֵהן טמֵאים,
שכיון שיצאת טִפה רִאשוֹנה,
נִטמֵאת בכביצה,
וטִמאה כל המשקין.
ואִם היה הסוֹחֵט זב וזבה וכיוֹצֵא בהן,
אפִלוּ סחט גרגֵר יחידי שלֹא הוּכשר ולֹא נגע במשקה המשקה טמֵא,
שכיון שיצאת טִפה הרִאשוֹנה,
נִטמֵאת במשא הזב,
שהזב שנשא אכלין אוֹ משקין טִמאן,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וכֵן זב שחלב את העֵז החלב טמֵא,
שכיון שיצאת טִפה הרִאשוֹנה,
נִטמֵאת במשא הזב.
3
קדֵרה שהיתה מלֵאה כבשין של חוּלין,
ויצא עלה חוּץ לקדֵרה,
ונגע אב הטוּמאה אוֹ רִאשוֹן בעלה שחוּץ לקדֵרה במקוֹם הנגוּב,
אף על פי שיֵש בוֹ בעלה כביצה הוּא טמֵא והכֹל טהוֹר.
חזר לקדֵרה טִמֵא את המשקין שבה,
ונִטמֵאת הקדֵרה וכל הכבשין.
:נגע בעלה שחוּץ לקדֵרה והיה בוֹ משקה,
אִם יֵש בעלה כביצה הכֹל טמֵא,
שהעלה מטמֵא משקה שעליו,
והמשקה מטמֵא כל משקין שבקדֵרה וּמטמֵא הקדֵרה.
היתה הקדֵרה מלֵאה כבשין של תרוּמה,
ונִעֵר אוֹתה טבוּל יוֹם וראה משקין על ידוֹ,
ספֵק מִן הקדֵרה נִתזוּ ספֵק שהקלח נגע בידוֹ הירק פסוּל והקדֵרה טהוֹרה.
4
טמֵא שהיה אוֹכֵל ענבים מוּכשרין ונפל מִמנוּ גרגֵר יחידי לגת:
אִם היה שלֵם ולֹא נִשמט מִמנוּ עוּקצוֹ הגת טהוֹרה; ואִם נִטל עוּקצוֹ,
והיוּ הענבים מוּכנים בעביט וכיוֹצֵא בוֹ לדרכן,
שהרי רוֹצה במשקה היוֹצֵא מֵהן נִטמֵאת הגת בטִפת משקה שברֹאש הגרגֵר בִמקוֹם העֹקץ.
:נפל מִמנוּ ענבים,
וּדרכן במקוֹם מוּפנה:
אִם היוּ כביצה מכוּוּן הרי המשקין היוֹצאין מֵהן טהוֹרים,
כמוֹ שבֵארנוּ; היוּ יתֵר מִכביצה היוֹצֵא מֵהן טמֵא,
שכיון שיצאת טִפה הרִאשוֹנה,
נִטמֵאת בכביצה,
וּמטמאה את כל המשקה היוֹצֵא אחריה.
5
גוּש של זיתים טמֵאים שהיה מקוּבץ וּמחוּבר,
והִשליכוֹ לתוֹך התנוּר והוּסק:
אִם היה כביצה מכוּוּן התנוּר טהוֹר,
שאין האכלים מטמאין כֵלים,
והמשקה היוֹצֵא מֵהן טהוֹר,
כמוֹ שבֵארנוּ; היה הגוּש יתֵר מִכביצה נִטמא התנוּר,
שכשיצאת טִפה אחת,
נִטמֵאת בכביצה,
וטִמאה את התנוּר.
לפיכך, אִם היוּ הזיתים הטמֵאים פֵרוּרין ואינן גוּש אפִלוּ הֵן סאה,
התנוּר טהוֹר.
6
עֵצים שנִבלעוּ בהם משקין טמֵאים והִסיקן התנוּר טהוֹר,
שהרי בִטלן בעֵצים.
ואפִלוּ הוֹציא העֵצים שיִפלוּ עליהן גשמים,
ונפלוּ לִרצוֹנוֹ,
והִסיקן התנוּר טהוֹר,
ואין המים שעליהן מִתטמאין מִן המשקין הבלוּעין בהן.
ולֹא יסיקֵם אלא בידים טהוֹרוֹת,
גזֵרה שלֹא יסיקֵם הטמֵא,
ונִמצאוּ המשקין שעליהן מטמאין את התנוּר.
7
שרץ שנִמצא ברֵחים של זיתים אין טמֵא אלא מקוֹם מגעוֹ.
אִם היה משקה מהלֵך הכֹל טמֵא,
שכיון שנִטמא מִקצת המשקה נִטמא כוּלוֹ,
והשמן מטמֵא את כל הזיתים.
:נִמצא על גבי העלים למעלה מִן הזיתים ישאלוּ הבדדים; אִם אמרוּ:
'לֹא נגענוּ' נאמנין.
נִמצא על אֹם של זיתים נִטמא כל הגוּש,
כמוֹ שבֵארנוּ.
נִמצא על גבי זיתים פרוּדים,
והוּא נוֹגֵע בכביצה הכֹל טמֵא,
שהאֹכל שהוּא כביצה מטמֵא המשקה המעֹרב בהן,
והמשקה מטמֵא שאר הזיתים.
:היוּ פרוּדים על גבי פרוּדים והמשקה מִלמטה,
אף על פי שנגע בכביצה אין טמֵא אלא מקוֹם מגעוֹ.
8
עם הארץ שהוֹשיט ידוֹ לגת ונגע באשכוֹלוֹת אשכוֹל וכל סביבוֹתיו טמֵאים,
וכל הגת כוּלה טהוֹרה,
מִפני שמפסיקין האשכוֹלוֹת שסביבוֹת זה האשכוֹל בינוֹ וּבין שאר הגת.
9
הגפת והזוּגין שנעשוּ בטהרה,
והלכוּ עליהן טמֵאים,
ואחר כך יצאוּ מֵהן משקין הרי אֵלוּ טהוֹרים,
שמִתחִלה נעשוּ בטהרה.
ואִם נעשוּ מִתחִלה בטוּמאה,
ונִמצוּ מֵהן משקין הרי אֵלוּ טמֵאים.
10
הבדדים שהיוּ נִכנסין ויוֹצאין,
וּמשקין טמֵאים בתוֹך בית הבד,
אִם יֵש בין משקין לזיתים כדי שינגבוּ את רגליהן בארץ הרי הזיתים טהוֹרים,
שהנוֹגֵע במשקין טמֵאים שלֹא בידוֹ טהוֹר,
ואפִלוּ לקֹדש.
:כִכרוֹת הקֹדש שהיוּ בהן גוּמוֹת,
והיוּ בתוֹך הגוּמוֹת משקין של קֹדש,
ונגע השרץ באחת מֵהן,
ונגעה רִאשוֹנה בשניה וּשניה בשלישית,
אפִלוּ מֵאה כוּלן רִאשוֹן לטוּמאה; מִפני המשקה שבגוּמוֹת וחִבת הקֹדש,
הרי הֵן כוּלן כמשקין,
שאין מוֹנין בהן.
:אבל אִם היוּ כִכרוֹת תרוּמה הרי הכִכר השלישית בִלבד פסוּלה,
וּמִשלישית והלאה טהוֹר.
ואִם היה משקה טוֹפֵח על כל הכִכרוֹת אף בִתרוּמה הכֹל טמֵאוֹת,
וכוּלן שניוֹת,
חוּץ מִן הרִאשוֹנה שנגע בה השרץ שהיא רִאשוֹן.
11
בעבוּע הנעשה בעבי החבית,
והרי הוּא כמוֹ כלי אחֵר בצִדה:
אִם נִקב האבעבוּע לאויר החבית ונִקב נקב אחֵר לחוּץ זה כנגד זה,
אוֹ שהיה הנקב הפנימי מִלמטן והחיצוֹן מִלמעלן,
והיתה החבית והאבעבוּע מלֵאים משקין,
אִם נגע אב הטוּמאה במשקה שבאבעבוּע נִטמאוּ כל המשקין שבחבית.
:היתה החבית מוּקפת צמיד פתיל וּנתוּנה באֹהל המֵת נִטמֵאת מִפני הנקב שבאבעבוּע זה,
שהרי הוּא מפוּלש לאוירה.
וכֵן אִם היה הנקב שבאבעבוּע שמִבִפנים מִלמעלן והחיצוֹן מִלמטן הרי זוֹ אינה נִצלת בצמיד פתיל.
אבל אִם נגע אב הטוּמאה באבעבוּע לֹא נִטמאוּ משקין שבחבית,
והרי הֵן כמוּבדלין מֵהן.