1
כמה שִעוּר אכלים לטוּמאה? לטוּמאת עצמן כל שהֵן,
אפִלוּ שוּמשוּם אוֹ חרדל מִתטמֵא,
שנאמר: "מִכל האֹכל אשר יֵאכֵל" כל שהוּא.
ואין אֹכל טמֵא מטמֵא אֹכל אחֵר אוֹ משקין אוֹ ידים עד שיִהיה בוֹ כביצה בלֹא קלִפתה.
וכֵן האוֹכֵל אכלים טמֵאים אינוֹ נִפסל עד שיֹאכל כביצה וּמחצה,
וזה הוּא חצי פרס.
2
המשקין מִתטמאין כל שהֵן,
וּמטמאין בכל שהֵן.
אפִלוּ טִפת משקין טמֵאים כחרדל שנגעה באכלים אוֹ בכֵלים אוֹ במשקין אחֵרים נִטמאוּ.
ואף על פי כֵן אין השוֹתה משקין טמֵאים נִפסל עד שיִשתה רביעית,
כמוֹ שבֵארנוּ.
3
כל המשקין מִצטרפין לִפסֹל את הגויה לִרביעית,
וכל האכלים מִצטרפין לכביצה לטמֵא טוּמאת אכלים,
וּלכחצי פרס לִפסֹל את הגויה.
אפִלוּ חִטה עִם קמח עִם בצֵק עִם תאֵנה וּבשר וכיוֹצֵא באֵלוּ הכֹל מִצטרֵף.
4
העוֹר המחוּבר בבשר,
והמרק, והתבלין,
והאלל, אף על פי שמִקצתוֹ חשב עליו וּמִקצתוֹ לֹא חשב עליו,
מִקצתוֹ פלטתוּ חיה וּמִקצתוֹ פלטתוּ סכין,
והעצמוֹת המחוּברין בבשר,
והגידים, והמקוֹמוֹת הרכים מִן הקרנים והטלפים,
והכנפים, והנוֹצה,
והמקוֹמוֹת הרכים מִן הצִפרנים וּמִן החרטוֹם המוּבלעין בבשר כל אחד מֵאֵלוּ מִתטמאין וּמטמאין,
וּמִצטרפין לכביצה אוֹ לכחצי פרס.
5
כביצה אכלים טמֵאים שהִניחן בחמה ונִתמעטוּ אינן מטמאין.
וכֵן כזית מִן המֵת אוֹ מִן הנבֵלה וכעדשה מִן השרץ שהִניחן בחמה ונִתמעטוּ טהוֹרים.
6
כזית חֵלב ודם ונוֹתר וּפִגוּל שהִניחן בחמה ונִתמעטוּ אין חיבין עליהן כרֵת.
הִניחן בגשמים ונִתפחוּ חזרוּ לִכמוֹת שהיוּ,
בין לטוּמאה חמוּרה בין לטוּמאה קלה בין לאִסוּר.
7
עלי בצלים וּבני בצלים שהֵן חלוּלין:
אִם יֵש בהם ריר מִשתערין כמוֹת שהֵן; ואִם היוּ חלוּלין וריקנין ממעֵך את חללן.
8
פת סוּפגנין מִשתערת כמוֹת שהיא,
ואִם יֵש בה חלל ממעֵך את חללה.
9
בשר העֵגל שנִתפח,
וּבשר זקֵנה שנִתמעֵט מִשתערין כמוֹת שהֵן.
10
האגוֹז והתמרה והשקֵד המִתקרקשין מִשתערין כמוֹת שהֵן.
11
כל שטוּמאתוֹ ושִעוּרוֹ שוין מִצטרפין זה עִם זה.
היוּ טוּמאתן שוין אבל לֹא שִעוּרן,
אוֹ שִעוּרן אבל לֹא טוּמאתן אין מִצטרפין,
ואפִלוּ לטמֵא כקל שבִשניהן.
:כיצד טוּמאתוֹ ולֹא שִעוּרוֹ? כגוֹן בשר המֵת וּרקב שלוֹ.
שִעוּרוֹ ולֹא טוּמאתוֹ? כגוֹן בשר המֵת וּבשר הנבֵלה.
ואין צריך לוֹמר שאִם לֹא היוּ שוים לֹא בשִעוּר ולֹא בטוּמאה,
כגוֹן בשר נבֵלה וּבשר השרץ שאין מִצטרפין.
12
אכלים טמֵאים שִעוּרן שוה,
שכל אֹכל טמֵא אינוֹ מטמֵא אלא כביצה; וטוּמאתן שוה,
שכל אֹכל טמֵא אינוֹ מטמֵא אלא במגע,
ואינוֹ מטמֵא לֹא אדם ולֹא כֵלים,
לפיכך מִצטרפין לטמֵא כקל שבִשניהן.
:כיצד? כחצי ביצה אֹכל רִאשוֹן וכחצי ביצה אֹכל שֵני שבללן זה בזה הרי זה שֵני,
ואִם נגע בִתרוּמה פסלה.
כחצי ביצה אֹכל שֵני וכחצי ביצה אֹכל שלישי שבללן הרי זה שלישי.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
אפִלוּ חצי ביצה אֹכל רִאשוֹן וחצי ביצה אֹכל רביעי של קֹדש שבללן זה בזה הרי הכֹל רביעי.
13
כביצה אֹכל רִאשוֹן וכביצה אֹכל שֵני שבללן זה בזה הכֹל רִאשוֹן.
חִלקן כל אחד מֵהן שֵני.
נפל זה לעצמוֹ וזה לעצמוֹ על כִכר של תרוּמה פסלוּהוּ.
נפלוּ שניהן כאחת עשוּהוּ שֵני.
14
כביצה אֹכל שֵני וכביצה אֹכל שלישי שבללן זה בזה הרי הכֹל שֵני.
חִלקן כל אחד מֵהן שלישי.
נפל זה לעצמוֹ וזה לעצמוֹ על כִכר של תרוּמה לֹא פסלוּהוּ.
נפלוּ שניהן כאחת פסלוּהוּ,
מִפני שעשוּהוּ שלישי.
15
כביצה אֹכל רִאשוֹן וכביצה אֹכל שלישי שבללן זה בזה רִאשוֹן.
חִלקן זה שֵני וזה שֵני,
שהשלישי שנגע ברִאשוֹן נעשה שֵני.
16
כִשתי ביצים אֹכל רִאשוֹן וכִשתי ביצים אֹכל שֵני שבללן הכֹל רִאשוֹן.
חִלקן לִשנים כל אחד מֵהן רִאשוֹן.
חִלקן שלֹשה חלקים אוֹ ארבעה כל אחד מֵהן שֵני.
:וכֵן כִשתי ביצים אֹכל שֵני וכִשתי ביצים אֹכל שלישי שבללן הכֹל שֵני.
חִלקן לִשנים כל אחד מֵהן שֵני; לִשלֹשה וּלארבעה הרי כל אחד מֵהן שלישי.