1
כבר בֵארנוּ שהזב וחבֵריו מטמאין מִשכב וּמוֹשב וּמרכב.
והמִשכב והמוֹשב אחד הוּא,
ולמה נאמר בתוֹרה מִשכב וּמוֹשב? שהמִשכב הראוּי לִשכיבה,
והמוֹשב הראוּי לישיבה.
וּבין שישב על המִשכב אוֹ שכב על המוֹשב טִמאהוּ.
לפיכך אני אוֹמֵר בכל מקוֹם מִשכב בִלבד,
והוּא הדין למוֹשב.
ואיזה הוּא מרכב? זה הראוּי לִרכיבה,
כגוֹן מרדעת החמוֹר וטפיטן הסוּס.
2
המִשכב והמרכב כל אחד מֵהן אב מֵאבוֹת הטוּמאוֹת של תוֹרה,
מטמֵא אדם וכֵלים במגע,
וּמטמאין את האדם במשא.
וּמה בין מִשכב למרכב? שהנוֹגֵע במִשכב אִם היה אדם,
ונגע בִבגדים וּבִשאר כֵלים עד שלֹא פֵרֵש מִמטמאיו,
הרי זה טִמאן,
ועשה אוֹתן רִאשוֹן לטוּמאה; והנוֹגֵע במרכב אינוֹ מטמֵא בגדים ולֹא כֵלים אפִלוּ בִשעת מגעוֹ.
:אבל הנוֹשֵא את המִשכב אוֹ את המרכב הרי זה מטמֵא בגדים וּשאר כֵלים בִשעת נשיאתוֹ עד שלֹא פֵרֵש מִמטמאיו.
:וּמִנין שבטוּמאת מרכב חִלֵק מגעוֹ מִמשאוֹ,
וּבמִשכב לֹא חִלֵק? שהרי הוּא אוֹמֵר במִשכב:
"ואיש אשר יגע במִשכבוֹ יכבֵס בגדיו" ,
וּבמרכב הוּא אוֹמֵר:
"וכל המרכב אשר ירכב עליו וכו' וכל הנֹגֵע בכֹל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב" ,
ולֹא נאמר בוֹ 'יכבֵס בגדיו' מלמֵד שאינוֹ מטמֵא בגדים בִשעת מגעוֹ.
ונאמר: "והנוֹשֵא אוֹתם יכבֵס בגדיו" אחד הנוֹשֵא את המרכב אוֹ הנוֹשֵא מִשכב,
מטמֵא בגדים בִשעת נשיאתוֹ.
:נִמצֵאת למֵד שהזב והזבה והנִדה והיוֹלדת,
וּמִשכבן ורוּקן וּמימי רגליהן,
ודם נִדה וזבה ויוֹלדת,
וזוֹבוֹ של זב כל אחד מֵאֵלוּ אב.
ואדם שנגע באחד מִכל אֵלוּ אוֹ נשאן מטמֵא בגדים וּשאר כֵלים בִשעת נגיעתוֹ אוֹ בִשעת נשיאתוֹ,
ואינוֹ מטמֵא לֹא אדם ולֹא כלי חרש,
שכל המטמֵא אדם מטמֵא כלי חרש,
וכל שאינוֹ מטמֵא אדם אינוֹ מטמֵא כלי חרש.
:הִנֵה למדת שכל טמֵא שנאמר בוֹ:
"יכבֵס בגדיו" הרי זה מטמֵא בגדים שיִגע בהן כל זמן שלֹא פֵרֵש מִמטמאיו,
ועוֹשה אוֹתן רִאשוֹן לטוּמאה כמוֹהוּ,
וּמטמֵא שאר הכֵלים כבגדים,
חוּץ מִכלי חרש,
שאינוֹ מטמֵא לֹא אדם ולֹא כלי חרש,
אף על פי שעדין לֹא פֵרֵש.
:וכל טמֵא שלֹא נאמר בוֹ "יכבֵס בגדיו" הרי הוּא עד שלֹא פֵרֵש כאחר שפֵרֵש,
שאינוֹ מטמֵא בגדים מִפני שהוּא ולד,
ואין צריך לוֹמר שאינוֹ מטמֵא אדם ולֹא כלי חרש.
לפיכך הנוֹגֵע במרכב אינוֹ מטמֵא בגדים בִשעת מגעוֹ,
והנוֹשֵא את המרכב מטמֵא בגדים בִשעת נשיאתוֹ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
3
כל הכֵלים שיִנשאוּ למעלה מִן הזב הֵן הנִקראין מדף.
והֵן כוּלם ככֵלים שהוּא נוֹגֵע בהן,
שהֵן רִאשוֹן לטוּמאה,
ואינן מטמאין לֹא אדם ולֹא כֵלים,
אבל מטמאין אכלים וּמשקין,
כִשאר ולדוֹת הטוּמאה.
וטוּמאת מדף מִדִבריהם.
4
הזב והזבה והנִדה והיוֹלדת והמצֹרע שמֵתוּ הרי הֵן מטמאין מִשכב וּמרכב אחר מיתתן כשהיוּ כשהֵן חיים,
עד שיִמֹק הבשר.
וטוּמאה זוֹ מִדִבריהם,
גזֵרה שמא יתעלֵף אחד מֵאֵלוּ וידמוּ שמֵת,
והוּא עדין לֹא מֵת.
נִמצא מִשכבן וּמרכבן שלאחר מיתה אב טוּמאה של דִברי סוֹפרים.
אבל נכרי שמֵת אינוֹ עוֹשה מִשכב,
שהרי כשהוּא חי אינוֹ מטמֵא אלא מִדִבריהם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
5
כל מקוֹם שאתה שוֹמֵע 'טוּמאת מִשכב וּמרכב' אינוֹ שיִגע הטמֵא במִשכב אוֹ במרכב כשיִנשֵא עליהם; אלא אפִלוּ היוּ אבנים גדוֹלוֹת למעלה מִן הכלי העשוּי למִשכב אוֹ למרכב,
ונִשא הזב על האבנים מִלמעלה נִטמא המִשכב אוֹ המרכב ונעשה אב טוּמאה.
:אפִלוּ אלף מִשכב אוֹ מרכב זה למעלה מִזה ואבן על העליוֹן,
וישב אחד מִמטמאי מִשכב וּמוֹשב למעלה מִן האבן נִטמאוּ הכֹל.
ואחד המִשכב הנוֹגֵע בארץ אוֹ המִשכב שלמעלה,
אִם נגע בוֹ בִשעת שכיבתוֹ כל אחד מֵהם אב הטוּמאה.
:וכֵן אִם היה אחד מִמטמאי מִשכב למטה ואבן על גביו,
ואכלים וכֵלים וּמשקין ואדם על גבי האבן זה למעלה מִזה כוּלן טמֵאים,
ורִאשוֹן לטוּמאה.
ואחד כלי אוֹ אֹכל אוֹ משקה אוֹ אדם הנוֹגֵע בזב,
אוֹ כלי אוֹ אֹכל אוֹ משקה אוֹ אדם שהוּא למעלה על האבן שעל גביו הכֹל ולד טוּמאה,
ואינוֹ מטמֵא לֹא אדם ולֹא כֵלים,
חוּץ מִן האדם שעל גבי הזב,
שעד שלֹא פֵרֵש מִמטמאיו מטמֵא שאר כֵלים,
כמוֹ שבֵארנוּ.
6
האכלים והמשקין והכֵלים שאינן עשוּיין לֹא למוֹשב ולֹא למִשכב ולֹא למרכב שהיוּ למטה,
וישב הזב וכיוֹצֵא בוֹ עליהן למעלה ולֹא נגע בהן כוּלן טהוֹרים.
אבל אִם היה האדם למטה והזב למעלה,
אף על פי שאינוֹ נוֹגֵע בוֹ הרי זה טמֵא מִשוּם נוֹשֵא זב,
ככל נוֹשֵא דבר שמטמֵא במשא,
שהנוֹשֵא רִאשוֹן לטוּמאה.
:הִנֵה למדת שכל שיִהיה למעלה מִן הזב טמֵא,
בין אדם בין כֵלים העשוּיין למִשכב וּלמוֹשב וּלמרכב בין שאר כל הכֵלים,
בין אכלין בין משקין,
הכֹל רִאשוֹן לטוּמאה; וכל שיִהיה למטה מִן הזב ולֹא יגע בוֹ טהוֹר,
חוּץ מִן האדם אוֹ כלי העשוּי למִשכב אוֹ למוֹשב אוֹ למרכב,
אלא שהאדם רִאשוֹן,
והכֵלים העשוּיים למִשכב אוֹ למוֹשב אוֹ למרכב אב הטוּמאה,
כמוֹ שבֵארנוּ.