1
אין מגלחין פאתי הרֹאש כמוֹ שהיוּ עוֹשין עוֹבדי עבוֹדה זרה וכוּמריהן,
שנאמר: "לֹא תקִפוּ פאת רֹאשכם" .
וחיב על כל פֵאה וּפֵאה.
לפיכך, המגלֵח שני צדעיו,
אפִלוּ בבת אחת והתראה אחת לוֹקה שתים.
:אחד המגלֵח הפֵאוֹת בִלבד וּמניח שער כל הרֹאש ואחד המגלֵח כל הרֹאש כאחד,
הוֹאיל וגִלח הפֵאוֹת לוֹקה.
במה דברים אמוּרים? באיש המגלֵח.
אבל האיש המִתגלֵח אינוֹ לוֹקה,
אלא אִם כֵן סיע למגלֵח.
והמגלֵח את הקטן לוֹקה.
2
האִשה שגִלחה פאת רֹאש האיש אוֹ שנִתגלחה פטוּרה,
שנאמר: "לֹא תקִפוּ פאת רֹאשכם ולֹא תשחית אֵת פאת זקנך" כל שישנוֹ ב'בל תשחית' ישנוֹ ב'בל תקיף',
ואִשה אינה ב'בל תשחית',
לפי שאין לה זקן.
לפיכך העבדים,
הוֹאיל ויֵש להן זקן אסוּרין בהקפה.
3
כל מִצווֹת לֹא תעשה שבתוֹרה אחד אנשים ואחד נשים חיבין,
חוּץ מִבל תקיף וּבל תשחית וּבל יטמֵא כֹהֵן למֵתים.
וכל מִצות עשֵה שהיא מִזמן לִזמן ואינה תדירה נשים פטוּרוֹת,
חוּץ מִקִדוּש היוֹם,
ואכילת מצה בלילי הפסח,
ואכילת הפסח,
וּשחיטתוֹ, והקהֵל,
ושִמחה, שהנשים חיבוֹת.
4
טוּמטוּם ואנדרגינס הריהן ספֵק,
נוֹתנין עליהן חוּמרי האיש וחוּמרי האִשה בכל מקוֹם,
וחיבין בכֹל.
ואִם עברוּ אינן לוֹקין.
5
אף על פי שהאִשה מוּתרת לגלֵח פאת רֹאשה,
הרי היא אסוּרה לגלֵח פאת רֹאש הזכר,
ואפִלוּ קטן אסוּר לה לגלֵח לוֹ.
6
וּפֵאה זוֹ שמניחים בצדע לֹא נתנוּ בה חכמים שִעוּר.
ושמענוּ מִזקֵנינוּ שאינוֹ מניח פחוֹת מֵארבעים שערוֹת.
וּמוּתר לִלקֹט הפֵאוֹת במִספרים,
לֹא נאסר אלא השחתה של תער.
7
דרך כוּמרי עבוֹדה זרה היה להשחית זקנם,
לפיכך אסרה תוֹרה להשחית הזקן.
וחמֵש פֵאוֹת יֵש בוֹ:
לחי העליוֹן ולחי התחתוֹן מימין,
ולחי העליוֹן ולחי התחתוֹן מִשמֹאל,
ושִבֹלת הזקן.
ולוֹקה על כל פֵאה וּפֵאה.
ואִם נטלוֹ כוּלוֹ כאחת לוֹקה חמֵש.
:ואינוֹ חיב עד שיגלחנוּ בתער,
שנאמר: "ולֹא תשחית אֵת פאת זקנך" גִלוּח שיֵש בוֹ השחתה.
לפיכך אִם גִלח זקנוֹ במִספרים פטוּר.
ואין המִתגלֵח לוֹקה עד שיסיֵע.
ואִשה מוּתרת להשחית זקנה אִם היה לה שער זקן.
ואִם הִשחיתה זקן האיש פטוּרה.
8
השפם מוּתר לגלחוֹ בתער,
והוּא השֵער שעל גב השפה העליוֹנה.
וכֵן השֵער המדוּלדל מִן השפה התחתוֹנה.
ואף על פי שהוּא מוּתר,
לֹא נהגוּ ישראֵל להשחיתוֹ,
אלא לגלֵח קצתוֹ עד שלֹא יעכֵב אכילה וּשתיה.
9
העברת השֵער מִשאר הגוּף,
כגוֹן בית השחי וּבית הערוה אינוֹ אסוּר מִן התוֹרה,
אלא מִדִברי סוֹפרים.
והמעבירוֹ מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.
במה דברים אמוּרים? במקוֹם שאין מעבירין אוֹתוֹ אלא נשים,
כדי שלֹא יתקין עצמוֹ תִקוּן נשים.
אבל במקוֹם שמעבירין השֵער האנשים,
אִם העביר אין מכין אוֹתוֹ.
וּמוּתר להעביר שער שאר אֵברים במִספרים בכל מקוֹם.
10
לֹא תעדה אִשה עדי האיש,
כגוֹן שתשים ברֹאשה מִצנפת אוֹ כוֹבע אוֹ שתִלבש שִרין וכיוֹצֵא בוֹ אוֹ שתגלֵח רֹאשה כאיש.
ולֹא יעדה איש עדי אִשה,
כגוֹן שיִלבש בגדים צִבעוֹנין וחלי זהב במקוֹם שאין לוֹבשין אוֹתן הכֵלים ואין משימים אוֹתוֹ החלי אלא נשים,
הכֹל כמִנהג המדינה.
:איש שעדה עדי אִשה ואִשה שעדת עדי איש לוֹקים.
המלקֵט שערוֹת לבנוֹת מִתוֹך השחוֹרוֹת מֵרֹאשוֹ אוֹ מִזקנוֹ,
מִשילקֵט שערה אחת לוֹקה,
מִפני שעדה עדי אִשה.
וכֵן אִם צבע שערוֹ שחוֹר,
מִשיִצבע שערה לבנה אחת לוֹקה.
:טוּמטוּם ואנדרגינס אינוֹ עוֹטֵף כאִשה,
ולֹא מגלֵח רֹאשוֹ כאיש.
ואִם עשה כֵן אינוֹ לוֹקה.
11
כתֹבת קעקע האמוּרה בתוֹרה,
הוּא שיִשרֹט על בשרוֹ וימלֵא מקוֹם השריטה כֹחל אוֹ דיוֹ אוֹ שאר צִבעוֹנין הרוֹשמין.
וזה היה מִנהג הגוֹים,
שרוֹשמין עצמן לעבוֹדה זרה שלהם,
כלוֹמר שהוּא עבד מכוּר לה וּמוּרשם לעבוֹדתה.
וּמֵעֵת שיִרשֹם באחד מִדברים הרוֹשמים אחר שיִשרֹט באי זה מקוֹם מִן הגוּף,
בין איש בין אִשה לוֹקה.
:כתב ולֹא רשם בצבע,
אוֹ שרשם בצבע ולֹא כתב בִשריטה פטוּר,
עד שיִכתֹב ויקעקֵע,
שנאמר: "וּכתֹבת קעקע" וכו' .
במה דברים אמוּרים? בכוֹתֵב.
אבל זה שכתבוּ בִבשרוֹ וקִעקעוּ בוֹ אינוֹ חיב אלא אִם סיֵע,
כדי שיעשה מעשה.
אבל אִם לֹא עשה כלוּם אינוֹ לוֹקה.
12
השוֹרֵט שריטה אחת על המֵת לוֹקה,
שנאמר: "ושרט לנפש לֹא תִתנוּ בִבשרכם" וכו' אחד ישראֵלי ואחד כֹהֵן.
שרט שריטה אחת על חמִשה מֵתים אוֹ חמֵש שריטוֹת על מֵת אחד לוֹקה חמֵש,
והוּא שהִתרוּ בוֹ על כל אחת ואחת.
13
גדידה וּשריטה אחת היא.
וּכשֵם שהיוּ הגוֹים שוֹרטין בִבשרן על מֵתיהן מִפני הצער,
כך היוּ חוֹבלין בעצמן לעבוֹדה זרה,
שנאמר: "ויִתגֹדדוּ כמִשפטם" ; גם זה אסרה תוֹרה,
שנאמר: "לֹא תִתגֹדדוּ" ,
אלא שעל המֵת,
בין שרט בידוֹ בין שרט בִכלי לוֹקה,
ולעבוֹדה זרה:
בִכלי חיב מלקוּת,
בידוֹ פטוּר.
14
וּבִכלל אזהרה זוֹ שלֹא יהוּ שני בתי דינין בעיר אחת,
זה נוֹהֵג במִנהג וזה נוֹהֵג במִנהג אחֵר,
שדבר זה גוֹרֵם למחלֹקת גדוֹלה,
וכתוּב: "לֹא תִתגֹדדוּ" לֹא תֵעשוּ אגוּדוֹת אגוּדוֹת.
15
הקוֹרֵח קרחה על המֵת לוֹקה,
שנאמר: "ולֹא תשימוּ קרחה בין עיניכם למֵת" .
אחד ישראֵל ואחד כֹהֵן שקרח על המֵת אינוֹ לוֹקה אלא אחת.
הקוֹרֵח ארבע אוֹ חמֵש קרחוֹת על מֵת אחד לוֹקה כמִנין הקרחוֹת,
והוּא שהִתרוּ בוֹ על כל קרחה וקרחה.
:אחד הקוֹרֵח בידוֹ אוֹ בסם.
הִטביל חמֵש אצבעוֹתיו בסם והִניחם בחמֵש מקוֹמוֹת ברֹאשוֹ בבת אחת,
הוֹאיל וקרח חמֵש קרחוֹת,
אף על פי שהיא התראה אחת לוֹקה חמֵש,
שהרי כוּלן באין כאחת.
וחיב על כל הרֹאש כבין העינים,
שנאמר: "לֹא יקרחוּ קרחה ברֹאשם" .
וכמה שִעוּר הקרחה? כדי שיֵראה מֵרֹאשוֹ כִגריס פנוּי בלֹא שֵער.
16
הקוֹרֵח רֹאשוֹ אוֹ השוֹרֵט בִבשרוֹ על ביתוֹ שנפל ועל ספינתוֹ שטבעה בים פטוּר,
ואינוֹ לוֹקה אלא על המֵת בִלבד אוֹ השוֹרֵט לעבוֹדה זרה.
:הקוֹרֵח קרחה ברֹאשוֹ של חבֵרוֹ,
והשוֹרֵט שריטה בִבשר חבֵרוֹ,
והכוֹתֵב כתֹבת קעקע בִבשרוֹ של חבֵרוֹ,
והיה חבֵרוֹ מסיֵע:
בִזמן ששניהם מזידין שניהם לוֹקין; אחד שוֹגֵג ואחד מֵזיד המֵזיד מִשניהם לוֹקה,
והשוֹגֵג פטוּר.
:בריך רחמנא דסיען