1
אין כוֹרתין ברית לעוֹבדי עבוֹדה זרה כדי שנעשה עִמהם שלוֹם ונניח אוֹתם לעבדה,
שנאמר: "לֹא תִכרֹת להם ברית" ,
אלא יחזרוּ מֵעבוֹדתה אוֹ יֵהרגוּ.
ואסוּר לרחֵם עליהם,
שנאמר: "ולֹא תחנֵם" .
לפיכך, אִם ראה גוֹי עוֹבֵד עבוֹדה זרה אוֹבֵד אוֹ טוֹבֵע בנהר לֹא יעלנוּ.
ראהוּ לקוּח למות לֹא יצילנוּ.
אבל לאבדוֹ בידוֹ אוֹ לדחפוֹ לבוֹר וכיוֹצֵא בזה אסוּר,
מִפני שאינוֹ עוֹשה עִמנוּ מִלחמה.
:במה דברים אמוּרים? בגוֹי.
אבל מוֹסרי ישראֵל והמינים והאפיקוֹרוֹסין מִצוה לאבדן ביד וּלהוֹרידן עד באֵר שחת,
מִפני שהֵן מצֵרין לישראֵל וּמסירין את העם מֵאחרי יי,
כיֵשוּע הנוֹצרי ותלמידיו,
וצדוֹק וּביתוֹס ותלמידיהם,
שֵם רשעים ירקב.
2
מִכאן אתה למֵד שאסוּר לרפֹאות עוֹבדי עבוֹדה זרה,
אפִלוּ בשכר.
ואִם היה מִתירֵא מֵהן אוֹ שהיה חוֹשֵש מִשוּם איבה מרפֵא בשכר,
אבל בחִנם אסוּר.
וגֵר תוֹשב,
הוֹאיל ואתה מצוּוּה להחיוֹתוֹ מרפאין אוֹתוֹ בחִנם.
3
אין מוֹכרין להן בתים ושדוֹת בארץ ישראֵל.
וּבסוּריא מוֹכרין להן בתים,
אבל לֹא שדוֹת.
וּמשכירין להם בתים בארץ ישראֵל,
וּבִלבד שלֹא יעשֵם שכוּנה,
ואין שכוּנה פחוּתה מִשלֹשה.
ואין משכירין להם שדוֹת,
וּבסוּריא משכירין להם שדוֹת.
וּמִפני מה החמירוּ בשדה? מִפני שיֵש בה שתים:
מפקיעה מִן המעשרוֹת,
ונוֹתֵן להם חניה בקרקע.
:וּמוּתר לִמכֹר להם בתים ושדוֹת בחוּצה לארץ,
מִפני שאינה ארצֵנוּ.
4
אף במקוֹם שהִתירוּ להשכיר לֹא לבית דירה הִתירוּ,
מִפני שהוּא מכניס לתוֹכה עבוֹדה זרה,
ונאמר: "ולֹא תביא תוֹעֵבה אל ביתך" ,
אבל משכיר להן בתים לעשוֹתן אוֹצר.
ואין מוֹכרין להם פֵרוֹת וּתבוּאה וכיוֹצֵא בהן בִמחוּבר לקרקע,
אבל מוֹכֵר הוּא מִשיקֹץ,
אוֹ מוֹכֵר לוֹ על מנת לקֹץ וקוֹצֵץ.
וּמִפני מה אין מוֹכרין להן? שנאמר:
"ולֹא תחנֵם" לֹא תִתֵן להם חניה בקרקע,
שאִם לֹא יהיה להן קרקע ישיבתן ישיבת עראי היא.
:וכֵן אסוּר לספֵר בשִבחן,
ואפִלוּ לוֹמר:
'כמה נאה גוֹי זה בצוּרתוֹ',
קל וחֹמר שיספֵר בשבח מעשיו אוֹ שיחבֵב דבר מִדִבריהן,
שנאמר: "ולֹא תחנֵם" לֹא יהיה להם חֵן בעיניך,
מִפני שגוֹרֵם להִדבֵק עִמוֹ ולִלמֹד מִמעשיו הרעים.
:ואסוּר לִתֵן להן מתנוֹת חִנם.
אבל נוֹתֵן הוּא לגֵר תוֹשב,
שנאמר: "לגֵר אשר בִשעריך תִתננה ואכלה אוֹ מכֹר לנכרי" בִמכירה,
לֹא בִנתינה.
5
מפרנסין עניי גוֹים עִם עניי ישראֵל,
מִפני דרכי שלוֹם.
ואין ממחין בידי עניי גוֹים בלקט שִכחה וּפֵאה,
מִפני דרכי שלוֹם.
ושוֹאלין בִשלוֹמן,
ואפִלוּ ביוֹם אידם,
מִפני דרכי שלוֹם.
ואין כוֹפלין להם שלוֹם לעוֹלם.
ולֹא יכנֵס לביתוֹ של נכרי ביוֹם אידוֹ לִתֵן לוֹ שלוֹם.
מצאוֹ בשוּק נוֹתֵן לוֹ שלוֹם בשפה רפה וכֹבד רֹאש.
6
אין כל הדברים האֵלוּ אמוּרים אלא בִזמן שגלוּ ישראֵל לבין האוּמוֹת,
אוֹ בִזמן שיד הגוֹים תקיפה.
אבל בִזמן שיד ישראֵל תקיפה על אוּמוֹת העוֹלם אסוּר לנוּ להניח גוֹי עוֹבֵד עבוֹדה זרה בינינוּ.
אפִלוּ יוֹשֵב ישיבת עראי אוֹ עוֹבֵר מִמקוֹם למקוֹם לִסחוֹרה לֹא יעבֹר בארצֵנוּ,
עד שיקבֵל עליו שבע מִצווֹת שנִצטוּוּ בני נֹח,
שנאמר: "לֹא יֵשבוּ בארצך" אפִלוּ לפי שעה.
ואִם קִבֵל עליו שבע מִצווֹת הרי זה גֵר תוֹשב.
ואין מקבלין גֵר תוֹשב אלא בִזמן שהיוֹבֵל נוֹהֵג,
אבל שלֹא בִזמן היוֹבֵל אין מקבלין אלא גֵר צדק בִלבד.