1
מִצות עשֵה היא לאבֵד עבוֹדה זרה וּמשמשיה וכל הנעשה בִשבילה,
שנאמר: "אבֵד תאבדוּן את כל המקֹמוֹת" וגו' ,
ונאמר: "כי אִם כֹה תעשוּ להם מִזבחֹתיהם תִתֹצוּ" וגו' .
וּבארץ ישראֵל מִצוה לִרדֹף אחריה עד שנאבֵד אוֹתה מִכל ארצֵנוּ,
אבל בחוּצה לארץ אין אנוּ מצוּוּין לִרדֹף אחריה,
אלא כל מקוֹם שנִכבֹש אוֹתוֹ נאבֵד כל עבוֹדה זרה שבוֹ,
שנאמר: "ואִבדתם את שמם מִן המקוֹם ההוּא" בארץ ישראֵל אתה מצוּוּה לִרדֹף אחריהם,
ואין אתה מצוּוּה לִרדֹף אחריהם בחוּצה לארץ.
2
עבוֹדה זרה עצמה,
וּמשמשיה, ותִקרֹבת שלה,
וכל הנעשה בִשבילה אסוּר בהנאה,
שנאמר: "ולֹא תביא תוֹעֵבה אל ביתך" .
וכל הנהנה באחד מִכל אֵלוּ לוֹקה שתים:
אחת מִשוּם "ולֹא תביא תוֹעֵבה אל ביתך",
ואחת מִשוּם "ולֹא ידבק בידך מאוּמה מִן החֵרם" .
3
בהֵמה שהִקריבוּה לעבוֹדה זרה כוּלה אסוּרה.
אפִלוּ פִרשה ועצמוֹתיה וקרניה וּטלפיה ועוֹרה הכֹל אסוּר בהנאה.
לפיכך, אִם היה בעוֹר סימן שיוֹדֵע בוֹ שזה העוֹר תִקרֹבת עבוֹדה זרה הוּא,
כגוֹן שהיוּ עוֹשין שקוֹרעין קרע עגֹל כנגד הלֵב וּמוֹציאין הלֵב הרי כל אוֹתן העוֹרוֹת שהֵן כך אסוּרין בהנאה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
4
מה בין עבוֹדה זרה של גוֹי לעבוֹדה זרה של ישראֵל? עבוֹדה זרה של נכרי אסוּרה בהנאה מיד,
שנאמר: "פסילי אלֹהיהם תִשרפוּן באֵש" מִשפסלוֹ נעשה לוֹ אלוֹה; ושל ישראֵל אינה אסוּרה בהנאה עד שתֵעבֵד,
שנאמר: "ושם בסתר" עד שיעשה לה דברים שבסֵתר,
שהֵן עבוֹדתה.
וּמשמשי עבוֹדה זרה,
בין של גוֹי וּבין של ישראֵל אינן אסוּרין עד שיִשתמשוּ בהן לעבוֹדה זרה.
5
העוֹשה עבוֹדה זרה לאחֵרים,
אף על פי שהוּא לוֹקה שכרוֹ מוּתר.
ואפִלוּ עשה אוֹתה לגוֹי,
שהיא אסוּרה מיד,
מִפני שאינה נאסרת עד שתִגמֵר,
וּמכוֹש האחרוֹן שגוֹמרה אין בוֹ שוה פרוּטה.
:הלוֹקֵח גרוּטאוֹת מִן הגוֹים וּמצא בהן עבוֹדה זרה:
אִם נתן מעוֹת ולֹא משך יחזירֵן לגוֹי; וכֵן אִם משך ולא נתן מעוֹת,
אף על פי שמשיכה בגוֹי קוֹנה כמקח טעוּת הוּא; משך ונתן מעוֹת יוֹליכה לים המלח.
וכֵן גוֹי וגֵר שירשוּ את אביהם גוֹי,
יכוֹל הוּא הגֵר לוֹמר לגוֹי:
'טֹל אתה עבוֹדה זרה ואני מעוֹת',
'אתה יין נסך ואני פֵרוֹת'.
ואִם מִשבאוּ לִרשוּת הגֵר אסוּר.
6
צוּרוֹת שעשוּ אוֹתן גוֹים לנוֹי מוּתרין בהנאה,
וצוּרוֹת שעשוּ אוֹתן לעבוֹדה אסוּרין.
כיצד? כל הצוּרוֹת הנִמצאוֹת בכפרים אסוּרין בהנאה,
מִפני שחזקתן שהֵן עשוּיין לעבוֹדה.
והנִמצאוֹת במדינה:
אִם היוּ עוֹמדין על פתח המדינה,
והיה ביד הצוּרה צוּרת מקֵל אוֹ צִפוֹר אוֹ כדוּר אוֹ סיף אוֹ עטרה וטבעת חזקתוֹ שהוּא לעבוֹדה,
ואסוּר בהניה; ואִם לאו הרי הוּא בחזקת לנוֹי,
וּמוּתר.
7
צלמים הנִמצאים מוּשלכים בשוקים אוֹ בתוֹך הגרוּטאוֹת הרי אֵלוּ מוּתרין,
ואין צריך לוֹמר שִברי צלמים.
אבל המוֹצֵא יד עבוֹדה זרה אוֹ רגלה אוֹ אֵבר מֵאֵבריה מוּשלך הרי זה אסוּר בהניה.
הוֹאיל וידע בודאי שזה האֵבר מִן הצוּרה הנעבדת הרי היא באִסוּרה,
עד שיִוּדע לוֹ שבִטלוּה הגוֹים.
8
המוֹצֵא כֵלים ועליהם צוּרת חמה וּלבנה וּדרקוֹן:
אִם היוּ כלי כסף וזהב,
אוֹ בִגדי שני,
אוֹ שהיוּ חקוּקין על הנזמים ועל הטבעוֹת הרי אֵלוּ אסוּרין; ועל שאר הכֵלים מוּתרין,
מִפני שחזקתן לנוֹי.
וכֵן שאר הצוּרוֹת הנִמצאוֹת על כל הכֵלים חזקתן לנוֹי,
וּמוּתרין.
9
עבוֹדה זרה וּמשמשיה וכל התִקרֹבת שלה אוֹסרין בכל שהֵן.
כיצד? עבוֹדה זרה שנִתערבה בצוּרוֹת של נוֹאי,
אפִלוּ אחת בכמה אלפים יוֹליך הכֹל לים המלח.
וכֵן אִם נִתערֵב כוֹס של עבוֹדה זרה בכמה כוֹסוֹת אוֹ חתיכה מִן הבשר שנִכנס לביתה בכמה חתיכוֹת יוֹליך הכֹל לים המלח.
וכֵן עוֹר לבוּב שנִתערֵב בכמה עוֹרוֹת הכֹל אסוּר בהנאה.
:עבר וּמכר עבוֹדה זרה אוֹ אחד מִמשמשיה אוֹ תִקרֹבת שלה הרי הדמין אסוּרין בהניה,
ואוֹסרין בכל שהֵן כעבוֹדה זרה,
שנאמר: "והיית חֵרם כמֹהוּ" כל שאתה מֵביא מֵעבוֹדה זרה וּמִכל משמשיה ותִקרבתה,
הרי הוּא כמוֹה.
10
עבוֹדה זרה אוֹ אשֵרה שנִשרפה אפרה אסוּר בהניה.
וגחלת של עבוֹדה זרה אסוּרה,
והשלהבת מוּתרת,
מִפני שאין בה ממש.
:ספֵק עבוֹדה זרה אסוּר,
וּספֵק ספֵקה מוּתר.
כיצד? כוֹס של עבוֹדה זרה שנפל באוֹצר מלֵא כוֹסוֹת כוּלן אסוּרוֹת,
מִפני שעבוֹדה זרה וכל משמשיה אוֹסרין בכל שהֵן.
פרש כוֹס אחד מִן התערֹבת ונפל לכוֹסוֹת שניים הרי אֵלוּ מוּתרין.
:טבעת של עבוֹדה זרה שנִתערבה במֵאה טבעוֹת,
ונפלוּ שתים מֵהן לים הגדוֹל הוּתרוּ כוּלם,
שאני אוֹמֵר:
אוֹתה הטבעת היתה בִכלל השתים שנפלוּ.
נִתערבה במֵאה ונחלקוּ,
ארבעים למקוֹם אחד ושִשים למקוֹם אחֵר,
ונפלוּ הארבעים כוּלן לטבעוֹת אחֵרוֹת כוּלן מוּתרוֹת,
שאני אוֹמֵר:
אוֹתה הטבעת האסוּרה,
ברֹב היא.
נפלוּ השִשים לטבעוֹת אחֵרוֹת כוּלן אסוּרוֹת.
11
האשֵרה, בין שהיתה נעבדת בין שהיתה עבוֹדה זרה מוּנחת תחתיה אסוּר לישֵב בצֵל קוֹמתה.
וּמוּתר לישֵב בצֵל השריגים והעלים שלה.
ואִם יֵש לוֹ דרך אחרת אסוּר לוֹ לעבֹר תחתיה.
ואִם אין שם דרך אחרת עוֹבֵר תחתיה כשהוּא רץ.
12
אפרוֹחין שקִננוּ בה ואינן צריכין לאִמן מוּתרין,
והביצים והאפרוֹחין שצריכין לאִמן אסוּרין,
שהרי האשֵרה כמוֹ בסיס להן.
והקֵן עצמה שברֹאשה מוּתר,
מִפני שהעוֹף מֵביא עֵציו מִמקוֹם אחֵר.
13
נטל מִמנה עֵצים אסוּרין בהנאה.
הִסיק בהן את התנוּר יוּצן,
ואחר כך יסיק בעֵצים של התֵר ויֹאפה בוֹ.
אפה בוֹ את הפת ולֹא צִננוֹ הפת אסוּרה בהניה.
נִתערבה באחֵרוֹת יוֹליך דמי אוֹתה הפת לים המלח,
כדי שלֹא יֵהנה בה,
וּשאר הכִכרוֹת מוּתרין.
14
נטל מִמנה כדכֵד וארג בוֹ את הבגד אסוּר בהניה.
נִתערֵב בִבגדים אחֵרים יוֹליך דמי אוֹתוֹ הבגד לים המלח,
וּשאר הבגדים מוּתרין.
:וּמוּתר לִטע תחתיה ירקוֹת,
בין בימוֹת החמה,
שהֵן צריכין לצֵל,
בין בימוֹת הגשמים,
מִפני שצֵל האשֵרה שהוּא אסוּר,
עִם הקרקע שאינה נאסרת גוֹרמין לירקוֹת אֵלוּ לִצמֹח,
וכל שדבר אסוּר ודבר מוּתר גוֹרמין לוֹ הרי זה מוּתר בכל מקוֹם.
:לפיכך, שדה שזִבלה בזבל עבוֹדה זרה מוּתר לִזרֹע אוֹתה,
וּפרה שפִטמה בכרשִני עבוֹדה זרה תֵאכֵל.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
15
בשר אוֹ יין אוֹ פֵרוֹת שהכינוּם להקריבם לעבוֹדה זרה לֹא נאסרוּ בהנאה,
אף על פי שהִכניסוּ אוֹתם לבית עבוֹדה זרה,
עד שיקריבוּם לפניה.
הִקריבוּם לִפני עבוֹדה זרה נעשוּ תִקרֹבת,
ואף על פי שחזרוּ והוֹציאוּם הרי אֵלוּ אסוּרין לעוֹלם.
וכל הנִמצא בבית עבוֹדה זרה,
אפִלוּ מים ומלח אסוּר בהנאה מִן התוֹרה,
והאוֹכֵל מִמנוּ כל שהוּא לוֹקה.
16
המוֹצֵא כסוּת וכֵלים וּמעוֹת ברֹאש עבוֹדה זרה:
אִם מצאן דרך בִזיוֹן הרי אֵלוּ מוּתרין; ואִם מצאן דרך כבוֹד הרי אֵלוּ אסוּרין.
כיצד? מצא כיס מעוֹת תלוּי בצוּארוֹ,
כסוּת מקוּפלת וּמוּנחת על רֹאשוֹ,
כלי כפוּי על רֹאשוֹ הרי זה מוּתר,
מִפני שהוּא דרך בִזיוֹן.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
מצא ברֹאשוֹ דבר שכיוֹצֵא בוֹ קרֵב לגבי המִזבֵח הרי זה אסוּר.
:במה דברים אמוּרים? בִזמן שמצאן חוּץ לִמקוֹם עבוֹדתוֹ.
אבל אִם מצאן בִפנים,
בין דרך כבוֹד בין דרך בִזיוֹן,
בין דבר הראוּי למִזבֵח בין דבר שאינוֹ ראוּי כל הנִמצא בִפנים אסוּר,
אפִלוּ מים ומלח.
וּפעוֹר וּמרקוּליס,
כל הנִמצא עִמהן,
בין בִפנים בין בחוּץ אסוּר בהניה.
וכֵן אבני מרקוּליס,
כל אבן הנִראית שהיא עִמוֹ אסוּרה בהניה.
17
עבוֹדה זרה שהיה לה מרחץ אוֹ גִנה נהנין בהן שלֹא בטוֹבה,
ואין נהנין בהן בטוֹבה.
היה לה ולאחֵרים נהנין בהן ואפִלוּ בטוֹבת הכוּמרין,
וּבִלבד שלֹא יתֵן שכר.
18
מרחץ שיֵש בה עבוֹדה זרה מוּתר לִרחֹץ בה,
מִפני שהיא נעשית שם לנוֹי ולֹא לעבוֹדה,
שנאמר: "אלֹהיהם" בִזמן שנוֹהגין בהן מִנהג אלֹהוּת,
ולֹא בִזמן שמבזין אוֹתן,
כגוֹן זוֹ שהיא עוֹמדת על הביב והכֹל משתינין בפניה.
ואִם היתה דרך עבוֹדתה בכך אסוּר לִכנֵס בוֹ.
19
סכין של עבוֹדה זרה ששחט בה הרי זה מוּתר,
מִפני שהוּא מקלקֵל.
ואִם היתה בהֵמה מסוּכנת הרי זוֹ אסוּרה,
מִפני שהוּא מתקֵן,
והרי זה התִקוּן מֵהנאת משמשי עבוֹדה זרה.
וכֵן אסוּר לחתֹך בה בשר,
מִפני שהוּא מתקֵן.
ואִם חתך דרך הפסֵד והשחתה מוּתר.