1
עִקר הצִוּוּי בעבוֹדה זרה שלֹא לעבֹד אחד מִכל הברוּאים,
לֹא מלאך ולֹא גלגל ולֹא כוֹכב ולֹא אחד מֵארבע היסוֹדוֹת,
ולֹא אחד מִכל הנִבראים מֵהם.
ואף על פי שהעוֹבֵד יוֹדֵע שיי הוּא האלֹהים,
והוּא עוֹבֵד הנִברא הזה על דרך שעבד אנוֹש ואנשי דוֹרוֹ תחִלה הרי זה עוֹבֵד עבוֹדה זרה.
:ועִנין זה הוּא שהִזהירה עליו תוֹרה ואמרה:
"וּפן תִשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירֵח ואת הכוֹכבים וגו' אשר חלק יי אלֹהיך אֹתם לכֹל העמים" וגו' ,
כלוֹמר: שמא תשוּט בעין לִבך ותִראה שאֵלוּ הֵם המנהיגים את העוֹלם,
והֵם שחלק יי אוֹתם לכל העמים לִהיוֹתם חיים והוֹוים ונִפסדים כמִנהגוֹ של עוֹלם,
ותֹאמר שראוּי להִשתחווֹת להן וּלעבדן.
וּבעִנין הזה צִוּה ואמר:
"הִשמרוּ לכם פן יפתה לבבכם" ,
כלוֹמר שלֹא תִטעוּ בהִרהוּר הלֵב לעבֹד אֵלוּ,
לִהיוֹתם סרסוּר ביניכם וּבין הבוֹרֵא.
2
ספרים רבים חִברוּ עוֹבדי עבוֹדה זרה בעבוֹדתה,
היאך עִקר עבוֹדתה וּמה מִשפטה וּמעשיה.
צִוּנוּ הקדוֹש ברוּך הוּא שלֹא לִקרוֹת באוֹתן הספרים כלל,
ולֹא נהרהֵר בה ולֹא בדבר מִדבריה,
ואפִלוּ להִסתכֵל בִדמוּת הצוּרה אסוּר,
שנאמר: "אל תִפנוּ אל האלילִם" .
וּבעִנין הזה נאמר:
"וּפן תִדרֹש לֵאלֹהיהם לֵאמֹר איכה יעבדוּ" שלֹא תִשאל על דרך עבוֹדתה היאך הוּא,
ואף על פי שאין אתה עוֹבֵד,
שדבר זה גוֹרֵם לך להִפנוֹת אחריה ולעשוֹת כמה שהֵן עוֹשים,
שנאמר: "ואעשה כֵן גם אני" .
3
וכל הלאוין האֵלוּ בעִנין אחד הֵן,
והוּא שלֹא יפנה אחר עבוֹדה זרה.
וכל הנִפנה אחריה בדרך שהוּא עוֹשה בוֹ מעשה הרי זה לוֹקה.
:ולֹא עבוֹדה זרה בִלבד הוּא שאסוּר להִפנוֹת אחריה במחשבה,
אלא כל מחשבה שגוֹרמת לוֹ לאדם לעקֹר עִקר מֵעִקרי התוֹרה,
מוּזהרין אנוּ שלֹא להעלוֹתה על לִבֵנוּ,
ולֹא נסיח דעתֵנוּ לכך וּנחשֵב ונִמשֵך אחר הִרהוּרי הלֵב.
מִפני שדעתוֹ של אדם קצרה,
ולֹא כל הדֵעוֹת יכוֹלוֹת להשיג האמת על בוּריוֹ,
ואִם ימשֵך כל אדם אחר מחשבוֹת לִבוֹ נִמצא מחריב את העוֹלם לפי קֹצר דעתוֹ.
:כיצד? פעמים יתוּר אחר עבוֹדה זרה,
וּפעמים יחשֵב ביחוּד הבוֹרֵא שמא הוּא שמא אינוֹ,
מה למעלה,
מה למטה,
מה לפנים,
מה לאחוֹר; וּפעמים בנבוּאה שמא היא אמת שמא אינה; וּפעמים בתוֹרה שמא היא מִן השמים שמא אינה.
ואינוֹ יוֹדֵע המִדוֹת שידוּן בהן עד שיֵדע האמת על בוּריוֹ,
ונִמצא יוֹצֵא לידי מינוּת.
:ועל עִנין זה הִזהירה תוֹרה,
ונאמר בה:
"ולֹא תתוּרוּ אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זֹנים אחריהם" ,
כלוֹמר לֹא ימשֵך כל אחד מִכם אחר דעתוֹ הקצרה וידמה שמחשבתוֹ משגת האמת.
כך אמרוּ חכמים:
"אחרי לבבכם" זוֹ מינוּת,
"ואחרי עיניכם" זוֹ זנוּת.
ולאו זה,
אף על פי שהוּא גוֹרֵם לאדם לטרדוֹ מִן העוֹלם הבא אין בוֹ מלקוּת.
4
מִצות עבוֹדה זרה כנגד כל המִצווֹת כוּלן היא,
שנאמר: "וכי תִשגוּ ולֹא תעשוּ אֵת כל המִצוֹת האֵלה אשר דִבר יי אל מֹשה,
אֵת כל אשר צִוּה יי אליכם ביד מֹשה מִן היוֹם" וכו' ,
וּמִפי השמוּעה למדוּ שבעבוֹדה זרה הכתוּב מדבֵר.
הא למדת,
שכל המוֹדה בעבוֹדה זרה כפר בכל התוֹרה כוּלה וּבכל הנביאים וּבכל מה שנִצטוּוּ הנביאים מֵאדם עד סוֹף העוֹלם,
שנאמר: "מִן היוֹם אשר צִוּה יי והלאה לדֹרֹתיכם" .
וכל הכוֹפֵר בעבוֹדה זרה מוֹדה בכל התוֹרה כוּלה,
והיא עִקר כל המִצווֹת כוּלן.
5
ישראֵל שעבד עבוֹדה זרה הרי הוּא כגוֹי לכל דבריו,
ואינוֹ כישראֵל שעבר על עבֵרה שיֵש בה סקילה.
וּמשוּמד לעבוֹדה זרה הרי הוּא משוּמד לכל התוֹרה כוּלה.
:וכֵן המינים מיִשראֵל אינן כישראֵל לדבר מִן הדברים.
ואין מקבלין אוֹתם בִתשוּבה לעוֹלם,
שנאמר: "כל באיה לֹא ישוּבוּן ולֹא ישיגוּ ארחוֹת חיים" .
והמינים הֵם התרים אחר מחשבוֹת לִבם בסִכלוּת בדברים שאמרנוּ,
עד שנִמצאוּ עוֹברים על גוּפי תוֹרה להכעיס,
בִשאט בנפש,
ביד רמה,
ואוֹמרין שאין בזה עוֹן.
ואסוּר לספֵר עִמהן וּלהשיב עליהן תשוּבה כלל,
שנאמר: "אל תִקרב אל פתח ביתה" ,
וּמחשבת מין לעבוֹדה זרה.
6
כל המוֹדה בעבוֹדה זרה שהיא אמת,
אף על פי שלֹא עבדה הרי זה מחרֵף וּמגדֵף את השֵם הנִכבד והנוֹרא.
ואחד העוֹבֵד עבוֹדה זרה ואחד המגדֵף את השֵם,
שנאמר: "והנפש אשר תעשה ביד רמה מִן האזרח וּמִן הגֵר את יי הוּא מגדֵף" .
לפיכך תוֹלין עוֹבֵד עבוֹדה זרה כמוֹ שתוֹלין את המגדֵף,
וּשניהן נִסקלין.
:וּמִפני זה כללתי דין המגדֵף בהִלכוֹת עבוֹדה זרה,
ששניהם כוֹפרים בעִקר הֵן.
7
ואֵלוּ הֵן דיני המגדֵף:
:אין המגדֵף חיב סקילה עד שיפרֵש את השֵם המיוּחד של ארבע אוֹתיוֹת,
שהוּא אל"ף דל"ת נוּ"ן יוֹ"ד,
ויברֵך אוֹתוֹ בשֵם מִן השֵמוֹת שאינן נִמחקין,
שנאמר: "ונֹקֵב שֵם יי" על השֵם המיוּחד חיב סקילה,
ועל שאר הכִנוּיין באזהרה.
ויֵש מי שמפרֵש שאינוֹ חיב אלא על שֵם יוֹ"ד הֵ"א וא"ו הֵ"א,
ואני אוֹמֵר שעל שניהם הוּא נִסקל.
8
אזהרה של מגדֵף מִנין? שנאמר:
"אלֹהים לֹא תקלֵל" .
בכל יוֹם ויוֹם דנין את העֵדים בכִנוּי:
'יכה יוֹסי את יוֹסי'.
נִגמר הדין מוֹציאין את כל האדם לחוּץ,
ושוֹאלין את הגדוֹל שבעֵדים ואוֹמרין לוֹ:
'אמוֹר מה ששמעת בפֵרוּש',
והוּא אוֹמֵר.
והדינין עוֹמדין על רגליהן וקוֹרעין,
ולֹא מאחין.
והעֵד השֵני אוֹמֵר:
'אף אני כמוֹתוֹ שמעתי'.
ואִם היוּ עֵדים רבים,
צריך כל אחד ואחד מֵהם לוֹמר:
'כזה שמעתי'.
9
מגדֵף שחזר בוֹ בתוֹך כדי דִבוּר אינוֹ כלוּם,
אלא כיון שגִדֵף בעֵדים נִסקל.
מי שגִדֵף את השֵם בשֵם עבוֹדה זרה קנאין פוֹגעין בוֹ והוֹרגין אוֹתוֹ.
ואִם לֹא הרגוּהוּ קנאין,
וּבא לבית דין אינוֹ נִסקל,
עד שיברֵך בשֵם מִן השֵמוֹת המיוּחדין.
10
כל השוֹמֵע בִרכת השֵם חיב לִקרֹע,
ואפִלוּ על בִרכת הכִנוּי חיב לִקרֹע.
והוּא שיִשמענה מיִשראֵל.
ואחד השוֹמֵע אוֹ השוֹמֵע מִן השוֹמֵע.
אבל השוֹמֵע מִן הגוֹי אינוֹ חיב לִקרֹע.
ולֹא קרעוּ אליקים ושבנא,
אלא מִפני שרבשקֵה משוּמד היה.
:כל העֵדים והדינין סוֹמכין ידיהן אחד אחד על רֹאש המגדֵף,
ואוֹמרין לוֹ:
'דמך ברֹאשך,
שאתה גרמת לך'.
ואין בכל הרוּגי בית דין מי שסוֹמכין עליו אלא מגדֵף בִלבד,
שנאמר: "וסמכוּ כל השֹמעים את ידיהם על רֹאשוֹ" .