1
מִצות עשֵה לִתֵן שכר השכיר בִזמנוֹ,
שנאמר: "ביוֹמוֹ תִתֵן שכרוֹ" .
ואִם אֵחרוֹ לאחר זמנוֹ עוֹבֵר בלֹא תעשה,
שנאמר: "ולֹא תבוֹא עליו השמש" .
ואין לוֹקין על לאו זה,
שהרי הוּא חיב לשלֵם.
:אחד שכר האדם ואחד שכר הבהֵמה ואחד שכר הכֵלים חיב לִתֵן בִזמנוֹ,
ואִם אֵחֵר לאחר זמנוֹ עוֹבֵר בלֹא תעשה.
וגֵר תוֹשב יֵש בוֹ מִשוּם "ביוֹמוֹ תִתֵן שכרוֹ",
ואִם אֵחֵר אינוֹ עוֹבֵר עליו בלֹא תעשה.
2
כל הכוֹבֵש שכר שכיר כאִלוּ נטל את נפשוֹ מִמנוּ,
שנאמר: "ואֵליו הוּא נֹשֵא את נפשוֹ" ,
ועוֹבֵר בארבע אזהרוֹת ועשֵה:
מִשוּם בל תעשֹק וּמִשוּם בל תִגזֹל,
וּמִשוּם "לֹא תלין פעוּלת שכיר" ,
וּמִשוּם "ולֹא תבוֹא עליו השמש" ,
וּמִשוּם "ביוֹמוֹ תִתֵן שכרוֹ" .
:אי זה הוּא זמנוֹ? שכיר יוֹם גוֹבה כל הלילה,
ועליו נאמר:
"לֹא תלין פעוּלת שכיר אִתך עד בֹקר" ; וּשכיר לילה גוֹבה כל היוֹם,
ועליו נאמר:
"ביוֹמוֹ תִתֵן שכרוֹ ולֹא תבוֹא עליו השמש" .
וּשכיר שעוֹת של יוֹם גוֹבה כל היוֹם; וּשכיר שעוֹת של לילה גוֹבה כל הלילה.
שכיר שבת,
שכיר חֹדש,
שכיר שנה,
שכיר שבוּע:
יצא ביוֹם גוֹבה כל היוֹם; יצא בלילה גוֹבה כל אוֹתוֹ הלילה.
3
נתן טליתוֹ לאוּמן,
גמרה והוֹדיעוֹ,
אפִלוּ אֵחרוֹ עשרה ימים כל זמן שהכלי ביד האוּמן,
אינוֹ עוֹבֵר.
נתנה לוֹ בחצי היוֹם כיון ששקעה עליו חמה,
עוֹבֵר מִשוּם בל תלין,
שהקבלנוּת כִשכירוּת היא,
וחיב לִתֵן בִזמנוֹ.
4
האוֹמֵר לִשלוּחוֹ:
צֵא וּשכֹר לי פוֹעלים:
אִם אמר להן:
שכרכם על בעל הבית שניהם אינן עוֹברין מִשוּם בל תלין:
זה לפי שלֹא שכרן,
וזה לפי שאין פעוּלתן אצלוֹ; ואִם לֹא אמר להן שכרכם על בעל הבית הרי השליח עוֹבֵר.
:אין השוֹכֵר עוֹבֵר אלא בִזמן שתבעוֹ השכיר ולֹא נתן לוֹ.
אבל אִם לֹא תבעוֹ,
אוֹ שתבעוֹ ולֹא היה לוֹ מה יִתֵן לוֹ,
אוֹ שהִמחהוּ אֵצל אחֵר וקִבֵל הרי זה פטוּר.
5
המשהה שכר שכיר עד אחר זמנוֹ,
אף על פי שכבר עבר בעשֵה ולֹא תעשה הרי זה חיב לִתֵן מיד,
וכל עֵת שישהה עוֹבֵר על לאו של דִבריהם,
שנאמר: "אל תֹאמר לרֵעך לֵך ושוּב" .
6
כל שכיר ששכרוֹ בעֵדים,
וּתבעוֹ בִזמנוֹ,
ואמר בעל הבית:
נתתי לך שכרך,
והשכיר אוֹמֵר:
לֹא נטלתי כלוּם תִקנוּ חכמים שיִשבע השכיר ויטֹל,
בִנקיטת חֵפץ,
כדין כל נִשבע ונוֹטֵל,
מִפני שבעל הבית טרוּד בפוֹעליו,
וזה השכיר נוֹשֵא נפשוֹ לזה.
אפִלוּ היה השוֹכֵר קטן הרי השכיר נִשבע ונוֹטֵל.
:שכרוֹ שלֹא בעֵדים מִתוֹך שיכוֹל לוֹמר:
לֹא היוּ דברים מֵעוֹלם,
ולֹא שכרתיך,
נאמן לוֹמר:
שכרתיך ונתתי לך שכרך,
וישבע בעל הבית הסֵת שנתן,
אוֹ שבוּעת התוֹרה אִם הוֹדה במִקצת,
כִשאר הטענוֹת.
היה לוֹ עֵד אחד ששכרוֹ אינוֹ מוֹעיל כלוּם.
:וכֵן אִם תבעוֹ אחר זמנוֹ,
אף על פי ששכרוֹ בעֵדים המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
ואִם לֹא הֵביא ראיה ישבע בעל הבית הסֵת.
הֵביא ראיה שתבעוֹ כל זמנוֹ הרי זה נִשבע ונוֹטֵל כל אוֹתוֹ היוֹם של תביעה.
:כיצד? היה עוֹשה עִמוֹ ביוֹם שֵני עד הערב זמנוֹ כל ליל שלישי,
וּביוֹם שלישי אינוֹ נִשבע ונוֹטֵל.
ואִם הֵביא עֵדים שהיה תוֹבֵע כל ליל שלישי הרי זה נִשבע ונוֹטֵל כל יוֹם שלישי; אבל מִליל רביעי והלאה המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
וכֵן אִם הֵביא עֵדים שהיה תוֹבֵע והוֹלֵך עד יוֹם חמישי הרי זה נִשבע ונוֹטֵל כל יוֹם חמישי.
7
בעל הבית אוֹמֵר:
שתים קצצתי לך,
והשכיר אוֹמֵר:
לֹא קצצת לי אלא שלֹש לֹא תִקנוּ חכמים שיִשבע השכיר כאן,
אלא המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
ואִם לֹא הֵביא ראיה,
אף על פי שכבר נתן לוֹ השתים אוֹ שאמר לוֹ:
הֵא לך הרי בעל הבית נִשבע בִנקיטת חֵפץ.
ודבר זה תקנת חכמים הוּא,
כדי שלֹא יֵלֵך השכיר בפחי נפש.
:במה דברים אמוּרים? בששכרוֹ בעֵדים ולֹא ידעוּ כמה פסק לוֹ,
וּתבעוֹ בִזמנוֹ.
אבל אִם שכרוֹ שלֹא בעֵדים אוֹ שתבעוֹ אחר זמנוֹ ישבע בעל הבית הסֵת שלֹא קצץ לוֹ אלא מה שכבר נתן לוֹ,
אוֹ שלֹא נִשאר לוֹ אצלוֹ אלא זה שאמר לוֹ:
הילך, כדין כל הטענוֹת.
8
הנוֹתֵן טליתוֹ לאוּמן,
אוּמן אוֹמֵר:
שתים קצצת לי,
והוּא אוֹמֵר:
אחת: כל זמן שהטלית ביד האוּמן,
אִם יכוֹל לִטעֹן שהיא לקוּחה בידוֹ הרי האוּמן נִשבע בִנקיטת חֵפץ ונוֹטֵל,
ויכוֹל לִטעֹן בִשכרוֹ עד כדי דמיה; ואִם יצאת טלית מִתחת ידוֹ,
אוֹ שאין לוֹ בה חזקה ואינוֹ יכוֹל לִטעֹן שהיא לקוּחה בידוֹ המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
ואִם לֹא הֵביא ראיה ישבע בעל הטלית הסֵת,
אוֹ שבוּעת התוֹרה אִם הוֹדה במִקצת,
כדין כל הטענוֹת,
שאין זה כדין השכיר.
9
שכיר שבא להִשבע אין מחמירין עליו ואין מגלגלין עליו כלל,
אלא נִשבע שלֹא נטל,
ויטֹל. וּלכל הנִשבעין אין מקִלין חוּץ מִן השכיר,
שמקִלין עליו וּפוֹתחין לוֹ תחִלה,
ואוֹמרין לוֹ:
אל תצעֵר עצמך,
הִשבע וטֹל.
:אפִלוּ היה שכרוֹ פרוּטה אחת,
וּבעל הבית אוֹמֵר:
נתתיה לֹא יטֹל אלא בִשבוּעה.
וכֵן כל הנִשבע ונוֹטֵל,
אפִלוּ לֹא יטעֹן אלא פרוּטה אחת לֹא יטֹל אוֹתה אלא בִשבוּעה כעין של תוֹרה.