1
שוֹמֵר שטען שנאנס אֹנס גדוֹל,
כגוֹן שבוּרה וּמֵתה:
אִם נאנס במקוֹם שהעֵדים מצוּיין שם מצריכין אוֹתוֹ להביא ראיה על טענתוֹ שנאנס,
ויפטֵר אף מִשבוּעה,
ואִם לֹא הֵביא ראיה,
ישלֵם, שנאמר:
"אין רֹאה,
שבוּעת יי תִהיה" הא במקוֹם שאפשר להביא ראיה,
אין שם שבוּעה,
אלא אוֹ יביא רוֹאה אוֹ ישלֵם.
:אבל אִם טען שנאנס במקוֹם שאין העֵדים מצוּיין שם אין מצריכין אוֹתוֹ ראיה,
אלא ישבע שנאנס,
ויפטֵר. ואִם הֵביא עֵדים שלֹא פשע נִפטר אף מִן השבוּעה.
:מעשה באחד שהעביר חבית של יין בשכר וּשברה בשוּק של מחוֹזא,
וּבאוּ לִפני חכמים,
ואמרוּ: שוּק זה שטענת שנִשברה בוֹ החבית,
בני אדם מצוּיין שם אוֹ תביא ראיה שלֹא פשעת אלא נִתקלת ונפלת,
אוֹ תשלֵם דמיה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
2
המעביר חבית מִמקוֹם למקוֹם בשכר,
ונִשברה דין תוֹרה הוּא שישלֵם,
שאין זה אֹנס גדוֹל,
והרי השבירה כִגנֵבה ואבֵדה,
שהוּא חיב בהן.
אבל תִקנוּ חכמים שיִהיה חיב שבוּעה שלֹא פשע בה,
שאִם אתה אוֹמֵר ישלֵם אין לך אדם שיעביר חבית לחבֵרוֹ.
לפיכך עשוּ שבירת החבית כמיתת הבהֵמה וּשבירתה.
:ועוֹד תִקנוּ בדבר זה,
שאִם נשאוּ אוֹתה שנים במוֹט ונִשברה משלמין חצי דמיה; הוֹאיל וּמשוֹי זה גדוֹל לגבי אחד וקל לגבי שנים הרי הוּא כאֹנס ואינוֹ אֹנס,
וּמשלמין מחצה אִם יֵש עֵדים שלֹא פשעוּ בה.
:נִשברה במקוֹם שאין העֵדים מצוּיין נִשבעין שלֹא שברוּה בִפשיעה,
וּמשלמין חצי דמיה,
שהרי לֹא היה לכל אחד להעביר אלא משוֹי שיכוֹל להעבירוֹ בִפני עצמוֹ.
:מִכאן אתה למֵד,
שהאחד שהעביר חבית גדוֹלה שאין דרך כל הסבלים להעבירה,
שהוּא פוֹשֵע,
ואִם נִשברה מידוֹ משלֵם הכֹל.
3
הסבל ששבר חבית של יין לחנוני ונִתחיֵב לשלֵם,
והרי היא שוה ביוֹם השוּק ארבעה וּבִשאר הימים שלֹשה:
אִם החזירוֹ ביוֹם השוּק חיבין להחזיר חבית של יין אוֹ ישלמוּ לוֹ ארבעה,
והוּא שלֹא היה לוֹ יין לִמכֹר ביוֹם השוּק.
אבל אִם היה לוֹ יין מחזירין לוֹ שלֹשה.
:החזירוֹ לוֹ בִשאר הימים מחזירין לוֹ שלֹשה.
וּמנכין לוֹ בכל זמן טֹרח שהיה טוֹרֵח בִמכירתה וּפגם הנקב שהיה נוֹקֵב החבית.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
4
רוֹעה שבאוּ זאֵבים וטרפוּ מִמנוּ:
אִם היה זאֵב אחד אין זה אֹנס,
אפִלוּ בִשעת מִשלחת זאֵבים; ואִם היוּ שני זאֵבים הרי זה אֹנס.
שני כלבים אינן אֹנס,
אפִלוּ באוּ מִשתי רוּחוֹת; היוּ יתֵר על שנים הרי זה אֹנס.
לִסטיס מזוּין הרי הוּא אֹנס; ואפִלוּ היה הרוֹעה מזוּין וּבא לוֹ לִסטיס אחד מזוּין הרי זה אֹנס,
שאין הרוֹעה מוֹסֵר נפשוֹ כלִסטיס.
:הארי והדֹב והנמֵר והבוּרדלֵס והנחש הרי אֵלוּ אנסין.
אימתי? בִזמן שבאוּ מֵאֵליהן.
אבל אִם הוֹליכה לִמקוֹם גדוּדי חיוֹת ולִסטים אין אֵלוּ אנסין,
וחיב לשלֵם.
5
רוֹעה שמצא גנב,
והִתחיל להִתגרוֹת בוֹ וּלהראוֹתוֹ שאין חוֹשֵש מִמנוּ,
ואמר לוֹ:
הרי אנוּ במקוֹם פלוֹני,
וכך וכך רוֹעים אנחנוּ,
וכך וכך כלי מִלחמה יֵש לנוּ,
וּבא אוֹתוֹ הלִסטיס ונִצחן ולקח מֵהן הרי הרוֹעה חיב,
שאחד המוֹליך את הבהֵמה לִמקוֹם גדוּדי חיה ולִסטים אוֹ המֵביא את הלִסטין בהִתגרוּתוֹ לִמקוֹם הבהֵמה.
6
רוֹעה שהיה לוֹ להציל הטרֵפה אוֹ השבוּיה ברוֹעים אחֵרים וּבמקלוֹת,
ולֹא קרא רוֹעים אחֵרים ולֹא הֵביא מקלוֹת להציל הרי זה חיב.
אחד שוֹמֵר שכר ואחד שוֹמֵר חִנם,
אלא ששוֹמֵר חִנם קוֹרֵא רוֹעים וּמֵביא מקלוֹת בחִנם,
ואִם לֹא מצא פטוּר.
:אבל שוֹמֵר שכר חיב לִשכֹר הרוֹעים והמקלוֹת עד כדי דמי הבהֵמה כדי להציל,
וחוֹזֵר ולוֹקֵח שכרן מִבעל הבית.
ואִם לֹא עשה כֵן,
והיה לוֹ לִשכֹר ולֹא שכר הרי זה פוֹשֵע,
וחיב.
7
רוֹעה שטוֹעֵן שהִצלתי על ידי רוֹעים בשכר נִשבע ונוֹטֵל מה שטען,
שאינוֹ יכוֹל לִטעֹן אלא עד כדי דמיהן,
ויכֹל היה לוֹמר:
נִטרפה. וישבע בִנקיטת חֵפץ כדין כל הנִשבעין ונוֹטלין.
8
רוֹעה שהִניח עדרוֹ וּבא לעיר,
בין בעֵת שדרך הרוֹעים להִכנֵס בין בעֵת שאין דרך הרוֹעים להִכנֵס,
וּבאוּ זאֵבים וטרפוּ,
ארי ודרס אין אוֹמרין:
אִלוּ היה שם היה מציל,
אלא אוֹמדין אוֹתוֹ:
אִם יכוֹל להציל,
אפִלוּ על ידי רוֹעים וּמקלוֹת חיב; ואִם לאו פטוּר; ואִם אין הדבר ידוּע חיב לשלֵם.
9
מֵתה הבהֵמה כדרכה הרי זה אֹנס,
והרוֹעה פטוּר.
סִגפה ומֵתה אינוֹ אֹנס.
תקפתוּ ועלתה לראשי צוּקין וּתקפתוּ ונפלה הרי זה אֹנס.
:העלה לראשי צוּקין אוֹ שעלתה מֵאֵליה והיה יכוֹל למנעה ולֹא מנעה,
אף על פי שתקפתוּ ונפלה ומֵתה אוֹ נִשברה חיב,
שכל שתחִלתוֹ בִפשיעה וסוֹפוֹ באֹנס חיב.
:וכֵן רוֹעה שהעביר הבהֵמוֹת על הגשר,
ודחפה אחת מֵהן לחברתה ונפלה לשִבֹלת הנהר הרי זה חיב,
שהרי היה לוֹ להעבירן אחת אחת,
שאין השוֹמֵר נוֹטֵל שכר אלא לִשמֹר שמירה מעוּלה,
והוֹאיל וּפשע בתחִלה והעבירן כאחת,
אף על פי שנאנס בסוֹף בעֵת הנפילה הרי הוּא חיב.
10
פשע בה,
ויצאת לאגם וּמֵתה שם כדרכה פטוּר,
שאין יציאתה גרמה לה שתבֹא לידי אֹנס זה; הוֹאיל וּכדרכה מֵתה,
מה לי בבית השוֹמֵר מה לי באגם.
אבל אִם גנבה גנב מֵהאגם וּמֵתה כדרכה בבית הגנב הרי השוֹמֵר חיב אף על פי שהוּא שוֹמֵר חִנם,
שאפִלוּ לֹא מֵתה הרי היא אבוּדה ביד הגנב,
ויציאתה גרמה לה להִגנֵב.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.