1
כסוּת שחיב אדם לעשוֹת בה ציצית מִן התוֹרה,
היא כסוּת שיֵש לה ארבע כנפים אוֹ יתֵר על ארבע.
ותִהיה מִדתה כדי שיִתכסה בה רֹאשוֹ ורוּבוֹ של קטן המהלֵך לבדוֹ בשוּק ואינוֹ צריך אחֵר לשמרוֹ ולילֵך עִמוֹ.
ותִהיה הכסוּת של צמר אוֹ של פִשתים בִלבד.
2
אבל טלית של שאר מינין,
כגוֹן בִגדי משי וּבִגדי צמר גפן וּבִגדי צמר גמלים וצמר ארנבים ונוֹצה של עִזים וכיוֹצֵא בהן אין חיבין במִצות ציצית אלא מִדִברי חכמים,
כדי להִזהֵר במִצות ציצית.
והוּא שתִהיה מרוּבעת אוֹ יתֵר על ארבע,
ויהיה שִעוּרה כשִעוּר,
שכל בגדים האמוּרין בתוֹרה סתם,
אינן אלא צמר וּפִשתים בִלבד.
3
על ארבע כנפוֹת כסוּתך ארבע,
ולֹא בעלת שלֹש.
אִם כֵן,
"ארבע" ולֹא בעלת חמֵש? תלמוּד לוֹמר:
"אשר תכסה בה" אפִלוּ בעלת חמֵש אוֹ יתֵר על זה.
ולמה אני מחיֵב בעלת חמֵש וּפוֹטֵר בעלת שלֹש,
וּשתיהן אינן בעלי ארבע כנפוֹת? מִפני שיֵש בִכלל חמֵש ארבע.
לפיכך, כשהוּא עוֹשה ציצית לבעלת חמֵש אוֹ שֵש אינוֹ עוֹשה אלא לארבע הכנפים המרוּחקוֹת זוֹ מִזוֹ מֵאוֹתן החמֵש אוֹ השֵש בִלבד,
שנאמר: "על ארבע כנפוֹת כסוּתך" .
4
כסוּת של בגד וּכנפיה של עוֹר חיבת.
היא של עוֹר וּכנפיה של בגד פטוּרה,
שאין הוֹלכין אלא אחר עִקר הכסוּת.
כסוּת של שני שוּתפין חיבת,
שנאמר: "על כנפי בִגדיהם" .
לֹא נאמר "כסוּתך" אלא למעֵט שאוּלה,
שהטלית השאוּלה פטוּרה מִן הציצית שלֹשים יוֹם,
מִכאן ואילך חיבת.
5
כסוּת של צמר עוֹשין לבן שלה חוּטי צמר,
וּכסוּת של פִשתן עוֹשין לבן שלה חוּטי פִשתן מִמינה.
וּשאר בגדים עוֹשין לבן של כל מין ומין מִמינוֹ,
כגוֹן חוּטי משי לִכסוּת משי וחוּטי נוֹצה לִכסוּת נוֹצה.
ואִם רצה לעשוֹת לבן של שאר מינין מִצמר אוֹ מִפִשתים עוֹשה.
מִפני שהצמר והפִשתים פוֹטרין בין במינן בין שלֹא במינן,
וּשאר מינין:
במינן פוֹטרין,
שלֹא במינן אין פוֹטרין.
6
וּמה הוּא לעשוֹת חוּטי צמר בִכסוּת של פִשתן אוֹ חוּטי פִשתן בִכסוּת של צמר,
אף על פי שהוּא לבן לבדוֹ בלֹא תכֵלת? בדין הוּא שיהֵא מוּתר,
שהשעטנֵז מוּתר לעִנין ציצית,
שהרי התכֵלת צמר היא וּמטילין אוֹתה לפִשתן.
וּמִפני מה אין עוֹשין כֵן? מִפני שאפשר לעשוֹת הלבן שלה מִמינה,
וכל מקוֹם שאתה מוֹצֵא עשֵה ולֹא תעשה:
אִם יכוֹל אתה לקיֵם את שניהם הרי מוּטב; ואִם לאו יבֹא עשֵה וידחה את לֹא תעשה; וכאן אפשר לקיֵם את שניהן.
7
כסוּת של פִשתן אין מטילין בה תכֵלת,
אלא עוֹשה הלבן בִלבד של חוּטי פִשתן.
לֹא מִפני שהציצית נִדחית מִפני השעטנֵז,
אלא גזֵרה מִדִבריהם,
שמא יתכסה בה בלילה,
שאינוֹ זמן חיוּב ציצית,
ונִמצא עוֹבֵר על לֹא תעשה בעֵת שאין שם מִצות עשֵה,
שחוֹבת הציצית ביוֹם ולֹא בלילה,
שנאמר: "וּראיתם אֹתוֹ" בִשעת ראיה.
וסוּמא חיב בציצית; אף על פי שאינוֹ רוֹאה,
אחֵרים רוֹאים אוֹתוֹ.
8
מוּתר לאדם לִלבֹש ציצית בלילה,
בין בחֹל בין בשבת,
ואף על פי שאינוֹ זמנה,
וּבִלבד שלֹא יברֵך.
וּמֵאימתי מברֵך על הציצית בשחר? מִשיכיר בין תכֵלת שבה ללבן שבה.
וכיצד מברֵך עליה? 'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
אשר קִדשנוּ במִצווֹתיו וצִוּנוּ להִתעטֵף בציצית'.
וכל זמן שמִתעטֵף בה ביוֹם מברֵך עליה קֹדם שיִתעטֵף.
ואינוֹ מברֵך על הציצית בִשעת עשיתה,
מִפני שסוֹף המִצוה הוּא שיִתעטֵף בה.
9
וּמוּתר להִכנֵס בציצית לבית הכִסֵא וּלבית המרחץ.
נִפסקוּ לוֹ חוּטי לבן אוֹ תכֵלת זוֹרקן באשפה,
מִפני שהיא מִצוה שאין בגוּפה קדוּשה.
ואסוּר לִמכֹר טלית מצוּיצת לגוֹי עד שיתיר ציציוֹתיה,
לֹא מִפני שיֵש בגוּפה קדוּשה,
אלא שמא יתעטֵף בה ויתלוּה עִמוֹ ישראֵלי וידמה שהוּא ישראֵל,
ויהרגנוּ. נשים ועבדים וּקטנים פטוּרין מִן הציצית מִן התוֹרה.
וּמִדִברי חכמים,
שכל קטן שיוֹדֵע להִתעטֵף חיב בציצית,
כדי לחנכוֹ במִצווֹת.
ונשים ועבדים שרצוּ להִתעטֵף בציצית מִתעטפין בלֹא ברכה.
וכֵן שאר כל מִצווֹת עשֵה שהנשים פטוּרוֹת מֵהן,
אִם רצוּ לעשוֹת אוֹתה בלֹא ברכה אין ממחין בידן.
טוּמטוּם ואנדרגינס חיבין בכוּלן מִספֵק,
לפיכך אין מברכין,
אלא עוֹשין בלֹא ברכה.
10
היאך חיוּב מִצות הציצית? כל אדם שהוּא חיב לעשוֹת מִצוה זוֹ,
אִם יתכסה בִכסוּת הראוּיה לציצית יטיל לה ציצית ואחר כך יתכסה בה.
ואִם נִתכסה בה בלֹא ציצית הרי בִטֵל מִצות עשֵה.
אבל הבגדים הראוּיין לציצית,
כל זמן שלֹא יתכסה בהן אדם,
אלא מקוּפלין וּמוּנחין פטוּרין מִן הציצית,
שאינה חוֹבת הטלית,
אלא חוֹבת האיש שיֵש לוֹ טלית.
11
אף על פי שאין אדם מחוּיב לִקנוֹת טלית וּלהִתעטֵף בה כדי שיעשה בה ציצית,
אין ראוּי לאדם חסיד לִפטֹר עצמוֹ מִמִצוה זוֹ,
אלא לעוֹלם ישתדֵל לִהיוֹת עטוּף בִכסוּת המחוּיבת בציצית,
כדי שיקיֵם מִצוה זוֹ.
וּבִשעת התפִלה צריך להִזהֵר ביוֹתֵר,
גנאי גדוֹל הוּא לתלמיד חכמים שיִתפלֵל והוּא אינוֹ עטוּף.
12
לעוֹלם יהֵא אדם זהיר במִצות ציצית,
שהרי הכתוּב שקלה ותלה בה כל המִצווֹת כוּלן,
שנאמר: "וּראיתם אֹתוֹ וּזכרתם את כל מִצוֹת יי ועשיתם אֹתם" וכו' .
בריך רחמנא דסיען