1
תכֵלת האמוּרה בתוֹרה בכל מקוֹם היא הצמר הצבוּע כפתוּך שבכֹחל,
וזוֹ היא דמוּת הרקיע הנִראית לעין בטהרוֹ של רקיע.
והתכֵלת האמוּרה בציצית צריך שתהֵא צביעתה צביעה ידוּעה שעוֹמדת ביפיה ולֹא תִשתנה.
וכל שלֹא נִצבע באוֹתה הצביעה פסוּל לציצית.
אף על פי שהוּא כעין הרקיע,
כגוֹן שצבעוֹ באסטיס אוֹ בִשאר המשחירין הרי זה פסוּל לציצית.
ורחֵל בת עֵז צמרה פסוּל לציצית.
2
כיצד צוֹבעין תכֵלת של ציצית? לוֹקחין הצמר ושוֹרין אוֹתוֹ בסיד,
ואחר כך מכבסין אוֹתוֹ עד שיִהיה נקי.
וּמרתיחין אוֹתוֹ באהלא וכיוֹצֵא בוֹ כדרך שהצבעין עוֹשין,
כדי שיִקלֹט את העין.
ואחר כך מביאין דם חִלזוֹן,
והוּא דג שדוֹמה עינוֹ לעין הים ודמוֹ שחוֹר כדיוֹ,
וּבים המלח הוּא מצוּי.
ונוֹתנין את הדם ליוֹרה,
ונוֹתנין עִמוֹ סמנים כמוֹ הקימניא וכיוֹצֵא בה כדרך שהצבעין עוֹשים,
וּמרתיחין אוֹתוֹ ונוֹתנין בוֹ הצמר עד שיֵעשה כעין הרקיע,
וזוֹ היא התכֵלת של ציצית.
3
תכֵלת של ציצית צריכה צביעה לִשמה,
ואִם צבעה שלֹא לִשמה פסוּלה.
והיוֹרה שיֵש בה הצבע,
אִם צבע בוֹ מעט צמר לבדקוֹ אִם הוּא יפה אִם לאו נִפסלה היוֹרה כוּלה.
אלא כיצד יעשה? לוֹקֵח הצבע מִן היוֹרה בִכלי קטן,
וּמניח בוֹ מעט צמר שבוֹדֵק בוֹ,
ושוֹרֵף את שבדק,
שהרי נִצבע לִבדיקה,
ושוֹפֵך הצבע שבכלי שבדק בוֹ,
שהרי טעמוֹ וּפסלוֹ,
וצוֹבֵע התכֵלת בִשאר הצבע שלֹא נִפגם.
4
התכֵלת אינה נִלקחת אלא מִן המוּמחה חוֹששין שמא לֹא נִצבעה לִשמה.
ואף על פי שנִלקחה מִן המוּמחה,
אִם נִבדקה ונוֹדע שנִצבעה באחד מִשאר צִבעוֹנין המשחירים שאינן עוֹמדין פסוּלה.
5
כיצד בוֹדקין אוֹתה עד שיִוּדע אִם נִצבעה כהִלכתה אִם לאו? לוֹקחין התבן וריר של שבלוּל וּמי רגלים שנִתחמצוּ ארבעים יוֹם,
ושוֹרין התכֵלת בכוּלן מֵעֵת לעֵת:
אִם עמדה בעיניה ולֹא כהת כשֵרה; ואִם כהת לוֹקחין בצֵק של שעוֹרים שמעפשין אוֹתוֹ למוּריס,
ונוֹתנין את זוֹ התכֵלת שנִשתנת בתוֹכוֹ,
ואוֹפה הבצֵק בתנוּר,
וּמוֹציאין התכֵלת מִן הפת,
ורוֹאין אוֹתה:
אִם כהת מִמה שהיתה פסוּלה; ואִם הוֹסיף עינה והוּשחרה יתֵר מִמה שהיתה קֹדם האפיה כשֵרה.
6
חצֵר שמוֹכרין בה התכֵלת והיוּ מוּחזקין בכשרוּת לוֹקחין מִמנה סתם,
ואינוֹ צריך בדיקה,
והרי היא בחזקתה עד שתֵחשֵד.
המפקיד תכֵלת אֵצל הגוֹי הרי זוֹ פסוּלה,
שמא החליפה.
ואִם היתה בִכלי,
והיה חתוּם בִשני חוֹתמוֹת חוֹתם בתוֹך חוֹתם כשֵרה; בחוֹתם אחד פסוּלה.
7
המוֹצֵא תכֵלת בשוּק,
אפִלוּ מצא חוּטין מוּפסקין פסוּלה,
ואִם שזוּרין כשֵרה.
הלוֹקֵח טלית מצוּיצת מִן השוּק:
מיִשראֵל הרי היא כחזקתה; מִן הגוֹי:
מִן התגר כשֵרה,
מִן ההדיוֹט פסוּלה.