1
שלֹש נשים נאסרוּ על כל הכֹהנים:
גרוּשה וזוֹנה וחללה.
ועל כֹהֵן גדוֹל ארבע:
אֵלוּ השלֹש,
והאלמנה; אחד כֹהֵן גדוֹל המשוּח בשמן המִשחה אוֹ המרוּבה בִבגדים,
ואחד כֹהֵן העוֹבֵד אוֹ כֹהֵן גדוֹל שמִנוּהוּ ועבר,
וכֵן כֹהֵן משוּח מִלחמה כוּלן מצוּוּין על הבתוּלה ואסוּרין באלמנה.
2
כל כֹהֵן שנשא אחת מֵהשלֹש נשים,
בין כֹהֵן גדוֹל בין כֹהֵן הדיוֹט,
וּבעל לוֹקה.
ואִם בא עליה דרך זנוּת אינוֹ לוֹקה מִשוּם זוֹנה אוֹ גרוּשה אוֹ חללה,
שנאמר: "לֹא יקחוּ" עד שיִקח ויבעֹל.
3
אבל כֹהֵן גדוֹל שבעל אלמנה לוֹקה אחת אף על פי שלֹא קִדֵש,
מִשוּם "ולֹא יחלֵל" ,
שכיון שבעלה חִללה,
וּפסלה לִכהוּנה.
אבל זוֹנה וחללה וּגרוּשה הרי הֵן מחוּללוֹת ועוֹמדוֹת קֹדם בעילתוֹ.
לפיכך לוֹקה כֹהֵן גדוֹל לבדוֹ על בעילת אלמנה אף על פי שאין שם קִדוּשין,
שהרי חִללה,
והוּא מוּזהר שלֹא יחלֵל כשֵרים,
לֹא אִשה ולֹא זרעוֹ.
4
קִדֵש כֹהֵן גדוֹל אלמנה וּבעלה לוֹקה שתים:
אחת מִשוּם "אלמנה.
.. לֹא יקח" ,
ואחת מִשוּם "לֹא יחלֵל" .
בין כֹהֵן גדוֹל וּבין כֹהֵן הדיוֹט שנשא אִשה מִן הארבע ולֹא בעל אינוֹ לוֹקה.
5
וכל מקוֹם שהוּא לוֹקה היא לוֹקה,
וכל מקוֹם שאינוֹ לוֹקה היא אינה לוֹקה; שאין הפרֵש בין אִשה לאיש לענשין אלא בשִפחה חרוּפה בִלבד,
כמוֹ שבֵארנוּ.
6
כל כֹהֵן הבא על הגוֹיה,
בין גדוֹל בין הדיוֹט לוֹקה מִשוּם זוֹנה,
שהרי אינה בת קִדוּשין,
והוּא אסוּר בִבעילת זוֹנה,
בין ישראֵלית בין גוֹיה.
7
החלוּצה אסוּרה לכֹהֵן מִדִברי סוֹפרים מִפני שהיא כִגרוּשה,
וּמכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת מִדִבריהם.
כֹהֵן שנשא ספֵק חלוּצה אין מוֹציאין אוֹתה מִתחתיו,
והיא כשֵרה וּולדה כשֵר,
מִפני שלֹא גזרוּ על ספֵק החלוּצה אלא על חלוּצה ודאית.
וכֵן מי שהיתה ספֵק גרוּשה אוֹ ספֵק אלמנה אוֹ ספֵק זוֹנה אוֹ ספֵק חללה מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת,
וּמוֹציא בגֵט.
8
כלל גדוֹל הוּא בכל אִסוּרין שבתוֹרה,
שאין אִסוּר חל על אִסוּר,
אלא אִם כֵן היוּ שני האִסוּרין באין כאחת,
אוֹ שהיה האִסוּר האחד מוֹסיף דברים אחדים על אוֹתוֹ האִסוּר,
אוֹ אִם היה כוֹלֵל דברים אחֵרים עִם אִסוּר זה.
9
לפיכך, אִשה שהיתה אלמנה,
ונעשית גרוּשה,
ונעשית חללה,
ונעשית זוֹנה,
וּבא עליה כֹהֵן גדוֹל אחר כך לוֹקה ארבע מלקוּיוֹת על ביאה אחת; לפי שהאלמנה אסוּרה לכֹהֵן גדוֹל וּמוּתרת להדיוֹט.
חזרה לִהיוֹת גרוּשה נוֹסף בה אִסוּר ונאסרה לכֹהֵן הדיוֹט,
לפיכך נוֹסף בה אִסוּר אחֵר על אִסוּר האלמנה,
ועדין היא מוּתרת לאכֹל תרוּמה.
נעשית חללה נוֹסף בה אִסוּר,
שהרי נאסרה בִתרוּמה,
ועדין היא מוּתרת לישראֵל.
נעשית זוֹנה,
הוֹאיל ויֵש שם זנוּת שאוֹסרת על ישראֵל אִם זִנת אִשתוֹ ברצוֹן נוֹסף בה אִסוּר אחֵר.
10
והוּא הדין לכֹהֵן הדיוֹט הבא על הגרוּשה שנעשית חללה ואחר כך זוֹנה שהוּא לוֹקה עליה שלֹש על ביאה אחת.
אבל אִם נִשתנה סֵדר זה אינוֹ לוֹקה אלא אחת.
11
מי שנִתאלמנה מֵאנשים הרבֵה אוֹ נִתגרשה מֵאנשים הרבֵה אין לוֹקין עליה אלא אחת על כל ביאה.
אלמנה, בין מִן האֵרוּסין בין מִן הנִשוּאין אסוּרה.
12
כֹהֵן גדוֹל שמֵת אחיו,
אף על פי שהיא מִן האֵרוּסין הרי זה לֹא ייבֵם,
אלא חוֹלֵץ.
נפלה לוֹ יבמה והוּא כֹהֵן הדיוֹט,
ונִתמנה לִהיוֹת כֹהֵן גדוֹל,
אף על פי שעשה בה מאמר כשהוּא כֹהֵן הדיוֹט הרי זה לֹא ייבֵם אחר שנִתמנה.
אבל אִם אֵרֵס את האלמנה ונִתמנה לִהיוֹת כֹהֵן גדוֹל הרי זה יכנֹס אחר שנִתמנה.
היתה מקוּדשת ספֵק קִדוּשין וּמֵת ארוּסה הרי זוֹ ספֵק אלמנה.
13
מִצות עשֵה על כֹהֵן גדוֹל שיִשא נערה בתוּלה,
וּמִשתִבגֹר תֵאסֵר עליו,
שנאמר: "והוּא אִשה בִבתוּליה יקח" :
"אִשה" לֹא קטנה; "בִבתוּליה" לֹא בוֹגרת.
הא כיצד? יצאה מִכלל קטנוּת ולִכלל בגרוּת לֹא באה,
זוֹ נערה.
ואינוֹ נוֹשֵא שתי נשים לעוֹלם כאחת,
שנאמר: "יקח אִשה" אחת,
ולֹא שתים.
14
כֹהֵן גדוֹל לֹא ישא מוּכת עֵץ,
אף על פי שלֹא נִבעלה.
נִבעלה שלֹא כדרכה הרי היא כנִבעלת כדרכה.
נִבעלה לִבהֵמה הרי זוֹ מוּתרת.
15
כֹהֵן גדוֹל שנשא בעוּלה אינוֹ לוֹקה,
אבל מוֹציא בגֵט.
נשא בוֹגרת אוֹ מוּכת עֵץ הרי זה יקיֵם.
אֵרֵס בעוּלה ונִתמנה כֹהֵן גדוֹל הרי זה יכנֹס אחר שנִתמנה.
16
אנס נערה בתוּלה אוֹ פִתה אוֹתה,
אפִלוּ אנסה אוֹ פִתה כשהוּא הדיוֹט,
ונִתמנה כֹהֵן גדוֹל קֹדם שיִכנֹס הרי זה לֹא יכנֹס,
ואִם כנס מוֹציא.
17
אֵרֵס את הקטנה וּבגרה תחתיו קֹדם נִשוּאין הרי זה לֹא יכנֹס,
מִפני שנִשתנה גוּפה,
ואִם כנס לֹא יוֹציא.
18
אחת גרוּשה מִן האֵרוּסין אוֹ מִן הנִשוּאין.
אבל הממאנת,
אפִלוּ גֵרשה בגֵט והחזירה וּמֵאנה בוֹ הרי זוֹ מוּתרת לכֹהֵן,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת גֵרוּשין.
וכל מי שאינה ראוּיה לחליצה,
אִם נחלצה לֹא נִפסלה לִכהוּנה.
19
יצא עליו קוֹל:
איש פלוֹני כֹהֵן כתב גֵט לאִשתוֹ' אוֹ נתן גֵט לאִשתוֹ',
והרי היא יוֹשבת תחתיו וּמשמשתוֹ אין מוֹציאין אוֹתה מִתחת בעלה.
ואִם נִשֵאת לכֹהֵן אחֵר תֵצֵא מִן השֵני.
20
יצא שמה בעיר שנִתקדשה ונִתגרשה מִן הקִדוּשין חוֹששין לה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת גֵרוּשין.
אבל אִם יצא עליה קוֹל שהיא חלוּצה אין חוֹששין לה.
21
יצא קוֹל על הבתוּלה שהיא בעוּלה אין חוֹששין לה,
ותִנשֵא לכֹהֵן גדוֹל.
יצא עליה קוֹל שהיא שִפחה אין חוֹששין לה,
ותִנשֵא אפִלוּ לכֹהֵן.
יצא לה שֵם שהיא מזנה בעיר אין חוֹששין לה.
ואפִלוּ הוֹציאה בעלה מִשוּם שעברה על דת מֹשה ויהוּדית אוֹ בעֵדי דבר מכֹער,
וּמֵת קֹדם שיִתֵן לה גֵט הרי זוֹ מוּתרת לכֹהֵן,
שאין אוֹסרין אִשה מֵאֵלוּ אלא בעֵדוּת ברוּרה אוֹ בהוֹדאת פיה.