1
אֵשת אביו ואֵשת בנוֹ ואֵשת אחיו ואֵשת אחי אביו ארבעתן ערוה עליו לעוֹלם,
בין מִן האֵרוּסין בין מִן הנִשוּאין,
בין בחיי בעליהן בין אחר מיתת בעליהן,
חוּץ מֵאֵשת אחיו שלֹא הִניח בֵן,
בין שנִתגרשוּ בין שנִתאלמנוּ.
ואִם בא על אחת מֵהן בחיי בעלה חיב שתים:
מִשוּם שאֵר בשר,
וּמִשוּם אֵשת איש,
שהרי שני האִסוּרין באין כאחת.
2
לפיכך, הבא על אִמוֹ שהיא אֵשת אביו חיב שתים,
בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו:
אחת מִשוּם אִמוֹ,
ואחת מִשוּם אֵשת אביו.
אחד אחיו מֵאביו אוֹ אחיו מֵאִמוֹ,
בין מִן הנִשוּאין בין מִזנוּת אִשתוֹ ערוה עליו.
אבל אֵשת אחי אביו מִן האֵם הרי היא שניה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
ואחד אחוֹתוֹ מֵאביו אוֹ מֵאִמוֹ,
בין מִן הנִשוּאין בין מִזנוּת,
כגוֹן שזִנתה אִמוֹ אוֹ אביו עִם אחֵרים,
והיתה לוֹ אחוֹת מִזנוּת הרי זוֹ ערוה עליו,
שנאמר: "מוֹלדת בית אוֹ מוֹלדת חוּץ" .
3
בת אֵשת אביו שהיא אחוֹתוֹ היא הערוה עליו,
שנאמר: "ערות בת אֵשת אביך מוֹלדת אביך" .
אבל אִם נשא אביו אִשה והיתה לה בת מֵאיש אחֵר הרי הבת מוּתרת לוֹ,
שאין זוֹ מוֹלדת אביו.
והלֹא מִשוּם אחוֹתוֹ חיב עליה,
ולמה נאמר:
"בת אֵשת אביך"? לחיֵב עליה אף מִשוּם זה.
4
לפיכך, הבא על אחוֹתוֹ שהיא בת נשוּאת אביו חיב שתים:
אחת מִשוּם "ערות אחוֹתך" ,
ואחת מִשוּם "ערות בת אֵשת אביך" .
אבל אִם אנס אביו אִשה אוֹ פִתה אוֹתה והוֹליד מִמנה בת,
וּבא עליה אינוֹ חיב אלא מִשוּם אחוֹתוֹ בִלבד,
שאין בת האנוּסה בת אֵשת אביו.
5
אחוֹת אִמוֹ,
בין אחוֹתה מֵאביה בין אחוֹתה מֵאִמה,
בין מִן הנִשוּאין בין שהיתה אחוֹתה מִזנוּת הרי זוֹ ערוה עליו מִשוּם אחוֹת אֵם.
וכֵן אחוֹת אב,
בין מִן האֵם בין מִן האב,
בין מִן הנִשוּאין בין מִזנוּת הרי זוֹ ערוה עליו מִשוּם אחוֹת אב.
6
הבא על אִשה דרך זנוּת והוֹליד מִמנה בת אוֹתה הבת ערוה עליו מִשוּם בִתוֹ.
ואף על פי שלֹא נאמר בתוֹרה:
ערות בִתך לֹא תגלה' מֵאחר שאסר בת הבת,
שתק מִן הבת; ואִסוּרה מִן התוֹרה,
ואינוֹ מִדִברי סוֹפרים.
לפיכך, הבא על בִתוֹ מִנשוּאתוֹ חיב שתים:
מִשוּם בִתוֹ,
וּמִשוּם ערות אִשה וּבִתה.
7
כיון שקִדֵש אדם אִשה נאסרוּ עליו מִקרוֹבוֹתיה שֵש נשים,
וכל אחת מֵהן ערוה עליו לעוֹלם,
בין כנס בין גֵרֵש,
בין בחיי אִשתוֹ בין לאחר מוֹתה,
ואֵלוּ הֵן:
אִמה, ואֵם אִמה,
ואֵם אביה,
וּבִתה, וּבת בִתה,
וּבת בנה.
ואִם בא על אחת מֵהן בחיי אִשתוֹ שניהן נִשרפין.
8
בא עליה לאחר מיתת אִשתוֹ הרי אֵלוּ בכרֵת,
ואין בהן מיתת בית דין,
שנאמר: "באֵש ישרפוּ אֹתוֹ ואתהן" :
בִזמן ששתיהן קימוֹת,
שהֵן אִשתוֹ וזוֹ שבא עליה הרי הוּא והערוה נִשרפין; וּבִזמן שאין שתיהן קימוֹת אין שם שרֵפה.
9
וכֵן אחוֹת אִשתוֹ ערוה עליו עד שתמוּת אִשתוֹ; בין אחוֹתה מֵאִמה בין אחוֹתה מֵאביה,
בין מִן הנִשוּאין בין מִזנוּת הרי זוֹ ערוה עליו.
10
עבר ונאף עִם אחת מִשבע נשים אֵלוּ,
בין בִשגגה בין בזדוֹן,
אף על פי שהוּא והנוֹאפת במיתת בית דין אוֹ בכרֵת לֹא נאסרה אִשתוֹ עליו,
חוּץ מֵאחוֹת ארוּסתוֹ שהיא אוֹסרת אִשתוֹ עליו,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת גֵרוּשין.
11
הבוֹעֵל אִשה דרך זנוּת לֹא נאסרוּ עליו קרוֹבוֹתיה,
שהֵן השבע נשים שאמרנוּ.
אבל חכמים אסרוּ על מי שנאף עִם אִשה לִשא אחת מִן השבע נשים קרוֹבוֹתיה כל זמן שהזוֹנה קימת,
מִפני שהזוֹנה באה לִקרוֹבוֹתיה לבקֵר אוֹתן,
והוּא מִתיחֵד עִמה ולִבוֹ גס בה,
ויבֹא לידי עבֵרה שיִבעֹל הערוה.
ולֹא עוֹד,
אלא אפִלוּ נִטען על אִשה הרי זה לֹא ישא אחת מִקרוֹבוֹתיה עד שתמוּת זוֹ שנִטען עליה.
ואִם כנס הקרוֹבה שזנה עִם קרוֹבתה לֹא יוֹציא.
12
מי שנִטען על ערוה אוֹ שיצא לוֹ שֵם רע עִמה לֹא ידוּר עִמה במבוֹי ולֹא יֵראה באוֹתה השכוּנה.
וּמעשה באחד שהיוּ מרננין אחריו עִם חמוֹתוֹ,
והִכוּ אוֹתוֹ חכמים מכת מרדוּת מִפני שעבר על ביתה.
13
הבא על אִשה וּבִתה דרך זנוּת,
אוֹ על אִשה ואחוֹתה וכיוֹצֵא בהן הרי זה כמי שבא על שתי נשים נכריוֹת,
שאין נעשית ערוה זוֹ עִם זוֹ אלא בנִשוּאין,
לֹא בִזנוּת.
וכֵן אנס אביו אוֹ בנוֹ אוֹ אחיו אוֹ אחי אביו אִשה אוֹ פִתה אוֹתה הרי זוֹ מוּתרת לוֹ וישאנה,
שלֹא נאמר אלא "אֵשת",
ואין כאן אישוּת.
14
אביו אוֹ בנוֹ שנשא אִשה הרי זה מוּתר לִשא בִתה אוֹ אִמה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וּמוּתר לאדם לִשא אֵשת בן אחיו.
ונוֹשֵא אדם אִשה וּבת אחוֹתה אוֹ בת אחיה כאחת.
וּמִצות חכמים שיִשא אדם בת אחוֹתוֹ,
והוּא הדין לבת אחיו,
שנאמר: "וּמִבשרך לֹא תִתעלם" .