1
המכניס צֹאן לדיר,
והִתחילוּ לצֵאת אחד אחד והוּא מוֹנה,
כמוֹ שבֵארנוּ,
וטעה במִנין,
וקרא לשמיני אוֹ לשלמטה מִמנוּ 'עשירי',
אוֹ שקרא לִשנים עשר אוֹ לשלמעלה מִמנוּ 'עשירי' לֹא נִתקדשוּ.
אבל אִם קרא לתשיעי אוֹ לאחד עשר 'עשירי' נִתקדשוּ.
ודבר זה מִפי הקבלה נִשמע,
שהטעוּת מקדשת במעשֵר שלמעלה מִמנוּ ושלמטה מִמנוּ,
אבל לֹא שלִפניהן ושלאחריהן.
:אפִלוּ קרא לתשיעי 'עשירי',
ולעשירי 'תשיעי',
וּלאחד עשר 'עשירי',
בין בטעוּת בין בכוּנה שלשתן מקוּדשין.
2
והיאך דינם? התשיעי אינוֹ קרֵב,
אלא נאכל במוּמוֹ,
והעשירי מעשֵר,
והאחד עשר יקרב שלמים,
וטעוּן נסכים כִשלמים,
ואינוֹ עוֹשה תמוּרה,
מִפני שהוּא עצמוֹ כִתמוּרה.
:במה דברים אמוּרים? בשהיה המוֹנה הוּא בעל הבהֵמוֹת.
אבל העוֹשה שליח לעשֵר לוֹ,
וטעה בין בתשיעי בין באחד עשר אין מִתקדֵש אלא העשירי הוּדאי בִלבד,
שלֹא עשהוּ שליח לִטעוֹת וּלהפסיד,
אלא לקדֵש כראוּי.
3
זה שאמרנוּ שאִם קרא לאחד עשר 'עשירי' נִתקדֵש בשקרא לעשירי 'תשיעי'.
אבל אִם קרא לעשירי 'עשירי',
וקרא אחד עשר 'עשירי' לֹא נִתקדֵש אחד עשר,
שהרי העשירי הוּדאי לֹא עקר שֵם 'עשירי' מֵעליו.
:ואפִלוּ יצא העשירי ולֹא קראהוּ לֹא 'עשירי' ולֹא 'אחד עשר',
אלא שתק,
ואחר כך יצא אחד עשר וּקראהוּ 'עשירי' לֹא נִתקדֵש,
שהעשירי מֵעצמוֹ יתקדֵש ואף על פי שלֹא קראהוּ 'עשירי',
והוֹאיל ולֹא עקר שֵם 'עשירי' מֵעליו,
אין אחד עשר מקוּדש.
4
יצאוּ תשיעי ועשירי כאחד,
בין שקרא שניהם 'עשירי' בין שקראן 'תשיעי' שניהן מקוּדשין,
ויֵאכלוּ במוּמן,
ואינן קרֵבין.
וכֵן אִם יצא עשירי ואחד עשר כאחד:
אִם קראן 'עשירי' הרי עשירי ואחד עשר מעֹרבין זה בזה,
והֵן כמוֹ מעשֵר שנִתערֵב בִשלמים,
שיֵאכלוּ במוּמן,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת פסוּלי המוּקדשין; ואִם קראן 'אחד עשר' הרי העשירי והחוּלין מעֹרבין זה בזה,
ויֵאכלוּ במוּמן.
5
הִתחיל לִמנוֹת,
ויצאוּ תחִלה שנים שהֵן רִאשוֹן ושֵני הרי זה מוֹנה הכֹל זוּג זוּג,
וּמקדֵש זוּג עשירי.
וכֵן אִם מנין שלֹשה שלֹשה בכל פעם,
אוֹ חמִשה חמִשה מקדֵש הכת העשירית.
6
יצאוּ בתחִלה שנים,
וּמנה אוֹתן אחד,
וקרא השלישי שיצא אחריהן 'שֵני',
וּמנה כֵן כדרכוֹ אחד אחד הרי התשיעי והעשירי מקוּדשין,
ויֵאכלוּ במוּמן:
התשיעי מִפני שהוּא העשירי הוּדאי,
שהרי שנים יצאוּ בתחִלה,
וזה שקראוֹ 'עשירי' הוּא אחד עשר,
והקוֹרֵא לאחד עשר 'עשירי' נִתקדֵש,
כמוֹ שבֵארנוּ.
7
מנין למפרֵע,
כגוֹן שיצא רִאשוֹן ואמר:
'עשרה', ויצא שֵני ואמר:
'תִשעה', עד שיצא העשירי וּמנה 'אחד' הרי זה קדוֹש,
שהעשירי מֵאֵליו נִתקדֵש.
8
קרא לתשיעי 'עשירי',
ונִשאר העשירי בדיר התשיעי יֵאכֵל במוּמוֹ,
וזה שנִשאר בדיר מעשֵר,
אף על פי שלֹא יצא ולֹא בֵררוֹ,
שהעשירי מֵאֵליו יתקדֵש.
מֵת העשירי בדיר התשיעי יֵאכֵל במוּמוֹ,
וכל השמוֹנה שיצאוּ ונִמנוּ פטוּרין,
ואף על פי שלֹא נִתקדֵש עשירי שלהן לִקרב,
אלא מֵת קֹדם שיֵצֵא,
שהמִנין הראוּי פוֹטֵר.
9
הִכניס עשרה טלאין לדיר,
והיה מוֹנה והוֹלֵך,
וּמֵת אחד מִן המנוּיין מוֹנה וּמשלים כדרכוֹ וּמקדֵש עשירי,
אף על פי שאין שם עתה חיים אלא תִשעה.
10
מֵת אחד מֵאֵלוּ שבתוֹך הדיר אֵלוּ שנִמנוּ פטוּרין,
מִפני שהמִנין הראוּי למעשֵר פוֹטֵר אף על פי שלֹא הִפריש עליהן,
כמוֹ שבֵארנוּ,
ואֵלוּ שבתוֹך הדיר מניחן לגֹרן אחֵר עד שיִצטרפוּ לאחֵרים.
:וכֵן מי שהיוּ לוֹ ארבעה עשר טלאים,
והִכניסן לדיר,
ויצאוּ ארבעה וּמנה אוֹתם בפתח זה,
ויצאוּ שִשה וּמנה אוֹתם מִפתח אחֵר,
ונִשארוּ שם ארבעה בתוֹך הדיר:
אִם יצאוּ הארבעה הנִשארים מִן הפתח שיצאוּ בוֹ השִשה נוֹטֵל מֵהן אחד וכוּלן פטוּרין,
שאוֹתן הארבעה שיצאוּ תחִלה מִפתח אחֵר,
מִנין הראוּי פטרן; ואִם יצאוּ אֵלוּ הארבעה הנִשארים מִן הפתח שיצאוּ בוֹ הארבעה תחִלה הרי אוֹתן הארבעה שיצאוּ בתחִלה ואוֹתן השִשה שיצאוּ אחריהן בפתח השֵני פטוּרין,
שכל אחד מֵהן נִמנה מִנין הראוּי למעשֵר,
שהרי נִשאר שם בדיר אחֵרים להשלים המִנין וּלעשֵר; אבל אֵלוּ הארבעה שנִשארוּ,
אף על פי שיצאוּ ונִמנוּ מִפתח הרִאשוֹן אינוֹ מִנין הראוּי,
לפיכך מִצטרפין לגֹרן אחֵר.
:יצאוּ ארבעה מִפתח זה וארבעה מִפתח שֵני,
ונִשארוּ שם שִשה:
אִם יצאוּ השִשה מֵאחד מִשני הפתחים נוֹטֵל אחד מֵהן מעשֵר וכוּלן פטוּרין; ואִם יצאוּ השִשה בִשני פתחים הרי השִשה מִצטרפין לגֹרן אחֵר,
והשמוֹנה שיצאוּ תחִלה מִכאן וּמִכאן פטוּרין,
שכל ארבעה מֵהן נִמנוּ מִנין הראוּי להשלים עליו עשרה וּלעשֵר,
שהרי שִשה היוּ שם נִשארים בתוֹך הדיר.
11
היוּ לוֹ תִשעה עשר טלאים בתוֹך הדיר,
ויצאוּ תִשעה בפתח זה ותִשעה בפתח שֵני נוֹטֵל האחד לשֵם מעשֵר,
וכוּלן פטוּרין,
שאוֹתן התִשעה נִמנוּ מִנין הראוּי.
12
היה מוֹנה,
והוֹציא הטלה רֹאשוֹ ורוּבוֹ מִן הדיר,
וחזר הרי הוּא כמנוּי לכל דבר.
13
היה מוֹנה,
והִפסיק המִנין מִפני חבֵרוֹ שדִבֵר עִמוֹ אוֹ שחשכה לילי שבת הרי זה חוֹזֵר וּמשלים מִנינוֹ אחר כֵן.
14
היה מוֹנה היוֹצאים אחד אחד וּמקדֵש עשירי,
וקפץ אחד מִן המנוּיים לתוֹך הדיר לתוֹך אֵלוּ שעדין לֹא נִמנוּ ולֹא נִתעשרוּ נִפטרוּ הכֹל,
שכל אחד מֵהן ספֵק אִם הוּא המנוּי שקפץ אוֹ אחֵר,
וּכבר בֵארנוּ שכל המנוּיין פטוּרין.
15
קפץ אחד מִן העשיריים לתוֹך הדיר כוּלן ירעוּ עד שיִפֹל בהן מוּם,
ויֵאכלוּ במוּמן.
:בריך רחמנא דסיען