1
בהמת השוּתפין חיבת בִבכוֹרה.
לֹא נאמר "בקרך וצֹאנך" אלא למעֵט שוּתפוּת הגוֹי,
שאִם היה שוּתף בפרה אוֹ בעוּבר,
אפִלוּ היה לגוֹי אחד מֵאלף באֵם אוֹ בוּלד הרי זה פטוּר מִן הבכוֹרה.
היה לוֹ באחד מִשניהן אֵבר אחד,
כגוֹן יד אוֹ רגל,
רוֹאין: כל שאִלוּ יֵחתֵך יהיה בעל מוּם הרי זה פטוּר; ואִם אפשר שיֵחתֵך אֵבר הגוֹי ולֹא יפסֵל הרי זה חיב בִבכוֹרה.
2
הלוֹקֵח עוּבר פרתוֹ של נכרי,
אוֹ המוֹכֵר עוּבר פרתוֹ לנכרי אף על פי שאינוֹ רשאי הרי זה פטוּר מִן הבכוֹרה,
ואין קוֹנסין אוֹתוֹ על דבר זה.
3
המקבֵל בהֵמה מִן הגוֹי לִהיוֹת מטפֵל בה והוּלדוֹת ביניהן,
אוֹ נכרי שקִבֵל מיִשראֵל כזה הרי אֵלוּ פטוּרין מִן הבכוֹרה,
שנאמר: "פטר רחם בישראֵל" עד שיִהיה הכֹל בישראֵל.
4
המקבֵל צֹאן מִן הגוֹי בממוֹן קצוּב,
וּפסק עִמוֹ שיִהיה השכר ביניהן ואִם פחתוּ פחתוּ לישראֵל,
אף על פי שבִרשוּת ישראֵל הֵן והרי הֵן כקִנינוֹ,
הוֹאיל ואִם לֹא ימצא הגוֹי אצלוֹ ממוֹן לִגבוֹת מִמנוּ יגבה מִן הבהֵמוֹת האֵלוּ וּמִוּלדוֹתיהן נעשה כמי שיֵש לוֹ אחריוּת עליהן ועל ולדוֹתיהן,
והרי יד גוֹי באמצע,
וּפטוּרין מִן הבכוֹרה הֵן וּולדוֹתיהן.
אבל ולדי ולדוֹת חיבין,
שהרי של ישראֵל הֵן ואין לגוֹי עליהן רשוּת.
5
ישראֵל שנתן מעוֹת לגוֹי,
וקנה לוֹ בהן בהֵמה מִגוֹי בדיניהם,
אף על פי שלֹא משך קנה,
וחיבת בִבכוֹרה.
וכֵן אִם קנה הגוֹי מיִשראֵל בדיניהם ונתן מעוֹת,
אף על פי שלֹא משך קנה,
וּפטוּרה מִן הבכוֹרה.
6
גֵר שנִתגיֵר,
ואין ידוּע אִם עד שלֹא נִתגיֵר ילדה פרתוֹ אוֹ אחר שנִתגיֵר הרי זה בכוֹר מִספֵק.
7
הלוֹקֵח בהֵמה מִן הגוֹי,
ואין ידוּע אִם בִכרה אוֹ לֹא בִכרה,
וילדה אצלוֹ הרי זה ספֵק בכוֹר,
ויֵאכֵל במוּמוֹ לבעלים; ואינוֹ לכֹהֵן,
שהמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
8
לקח בהֵמה מניקה מִן הגוֹי אינוֹ חוֹשֵש שמא בנה של אחרת היא מניקה,
אלא הרי זוֹ בחזקת שילדה.
ואפִלוּ היה זה שמניקה כמוֹ מין אחֵר,
ואפִלוּ כמין חזיר הרי זוֹ פטוּרה מִן הבכוֹרה.
וכֵן בהֵמה שהיא חוֹלבת פטוּרה מִן הבכוֹרה,
שרֹב הבהֵמוֹת אין חוֹלבוֹת אלא אִם כבר ילדוּ.
9
הלוֹקֵח בהֵמה מיִשראֵל הרי זוֹ בחזקת שבִכרה,
עד שיוֹדיעוֹ המוֹכֵר שעדין לֹא ילדה,
שאין היִשראֵלי שוֹתֵק וגוֹרֵם לוֹ לאכֹל קדשים בחוּץ,
וּודאי שבִכרה,
וּלפיכך מכרה סתם.
10
בהֵמה דקה שהִפילה עוּבר שעדין לֹא נִתבארה צוּרתוֹ הרבֵה ונִכרה לכֹל,
וזה הוּא הנִקרא טִנוּף,
אִם אמרוּ הרוֹעים:
'עוּבר הוּא,
אלא שנִפסד' הרי זוֹ פטוּרה מִן הבכוֹרה.
וצריך להראוֹתוֹ לרוֹעה חכם.
לפיכך, הלוֹקֵח בהֵמה מִן הגוֹי,
אפִלוּ היתה קטנה,
וילדה אצלוֹ בתוֹך שנתה הרי זה ספֵק בכוֹר,
שמא טִנוּף הִפילה בִרשוּת הגוֹי.
:וכֵן בהֵמה גסה שהִפילה שִליה הרי זה סימן ולד,
שאין שִליה בלֹא ולד,
ונִפטרה מִן הבכוֹרה.
וּמוּתר להשליך אוֹתה השִליה לכלבים,
שאין מִתקדֵש בבכוֹרה אלא זכר,
וחזקת הנוֹלדים מחצה זכרים וּמחצה נקֵבוֹת,
וּכבר בֵארנוּ שהזכר שאין בוֹ מִקצת סימני אִמוֹ אינוֹ מִתקדֵש בִבכוֹרה,
ונִמצא מִעוּט הנוֹלדים הֵן המִתקדשין בִבכוֹרה,
ואין חוֹששין למִעוּט.
אבל בהמת קדשים שהִפילה שִליה תִקבֵר,
שהזכרים בה כנקֵבוֹת.
11
בהֵמה גסה שהִפילה חררת דם הרי זוֹ נִפטרה מִן הבכוֹרה,
שחזקתה שהוּלד בתוֹכה,
ורבה עליו הדם והִפסידוֹ וּבִטלוֹ.
וקוֹברין חררה זוֹ כמוֹ נֵפל כל מבכרת,
אף על פי שאין בחררה זוֹ קדוּשה.
ולמה קוֹברין אוֹתה? כדי לפרסֵם הדבר שנִפטרה מִן הבכוֹרה.
12
כבר בֵארנוּ בעִנין נִדה,
שהוּלד באדם נִגמר לארבעים יוֹם,
והמפלת לפחוֹת מֵארבעים אינוֹ ולד.
אבל ולד בהֵמה לֹא עמדוּ חכמים על מִנין הימים שיִגמֵר בוֹ,
אבל אמרוּ שהמפלת טִנוּף אינה מִתעברת אחריו ולֹא מקבלת ולד אחֵר לפחוֹת מִשלֹשים יוֹם.
13
בהֵמה שיצאת מלֵאה וּבאת ריקנית הבא אחר כֵן בכוֹר מִספֵק,
שמא דבר שאינוֹ פוֹטֵר בִבכוֹרה הִפילה,
ואין לנִפלי הבהֵמה פטירת רחם עד שיעגילוּ רֹאש כפיקה של עֵרב.
14
מבכרת המקשה לילֵד מחתֵך אֵבר אֵבר וּמשליך לכלבים,
והבא אחריו בכוֹר.
יצא רוּבוֹ הרי זה יקבֵר,
ונִפטרה מִן הבכוֹרה.
ואִם חתך אֵבר והִניחוֹ,
וחתך אֵבר והִניחוֹ,
עד שהִשלים רוּבוֹ הרי כל האֵברין צריכין קבוּרה,
ונִפטרה מִן הבכוֹרה; כיון שיצא רוּבוֹ,
בין שלֵם בין מחוּתך,
והרי הוּא לפנינוּ נִתקדֵש למפרֵע.
15
יצא שליש,
וּמכרוֹ לגוֹי,
וחזר ויצא שליש אחֵר נִתקדֵש למפרֵע,
ונִפטרה מִן הבכוֹרה.
יצא שליש דרך דֹפן וּשני שלישים דרך רחם אינוֹ קדוֹש,
שהרֹב הרִאשוֹן לֹא יצא דרך רחם,
וּלמפרֵע הוּא מִתקדֵש.
16
יצא מִעוּט אֵבר גדוֹל,
והרי זה היוֹצֵא רוּבוֹ של עוּבר נִפטרה מִן הבכוֹרה,
ויקבֵר היוֹצֵא.
יצא חצי העוּבר,
והוּא רוּבוֹ של אֵבר היוֹצֵא הרי זה ספֵק אִם נִפטרה מִן הבכוֹרה אוֹ לֹא נִפטרה,
לפיכך הבא אחריו ספֵק בכוֹר.
17
בכוֹר שכרכוֹ בסיב והוֹציאוֹ ולֹא נגע ברחם,
אוֹ שכרכוֹ בשִלית בהֵמה אחרת,
אוֹ שנִכרכה עליו אחוֹתוֹ ויצא,
הוֹאיל ולֹא נגע ברחם מִכל מקוֹם הרי זה ספֵק בכוֹר.
18
הִדביק שני רחמים זה לזה,
ויצא מִזה ונִכנס לזה הרי זה ספֵק אִם נִפטרה מִן הבכוֹרה הבהֵמה שנִכנס בה הבכוֹר,
שהרי פטר רחם,
אוֹ לֹא נִפטרה עד שיִפטֹר רחמה ולדה.
19
נִפחתוּ כתלי בית הרחם ויצא הרי זה ספֵק אִם נגיעת רחם מקדשת אוֹ אוירוֹ.
20
נעקרוּ כתלי בית הרחם בצוּארוֹ הרי זה ספֵק אִם בִמקוֹמוֹ מקדֵש אוֹ מקדֵש אף חוּץ לִמקוֹמוֹ.
21
נִגממוּ כתלי בית הרחם אינוֹ קדוֹש.
נִפרץ מִקצתן ועוֹמֵד מרוּבה על הפרוּץ,
ויצא דרך הפרוּץ,
אוֹ שהיה הפרוּץ מרוּבה על העוֹמֵד,
ויצא דרך העוֹמֵד הרי זה ספֵק בכוֹר.