1
מִצות עשֵה לִפדוֹת כל איש מיִשראֵל בנוֹ שהוּא בכוֹר לאִמוֹ היִשראֵלית,
שנאמר: "כל פטר רחם לי" ,
ונאמר: "אך פדֹה תִפדה אֵת בכוֹר האדם" .
2
ואין האִשה חיבת לִפדוֹת את בנה,
שהחיב לִפדוֹת את עצמוֹ הוּא שחיב לִפדוֹת את בנוֹ.
:עבר האב ולֹא פדהוּ כשיגדיל הוּא יפדה את עצמוֹ.
3
היה הוּא לִפדוֹת וּבנוֹ לִפדוֹת יפדה את עצמוֹ תחִלה ואחר כך יפדה את בנוֹ.
ואִם אין לוֹ אלא כדי פִדיוֹן אחד יפדה עצמוֹ.
4
היה בנוֹ לִפדוֹת והִגיע עֵת לעלוֹת לרגל,
ואין לוֹ כדי זה ולזה פוֹדה את בנוֹ ואחר כך עוֹלה לרגל,
שנאמר: "כֹל בכוֹר בניך תִפדה" ,
ואחר כך:
"ולֹא יֵראוּ פני ריקם" .
5
הפוֹדה את בנוֹ מברֵך:
'אשר קִדשנוּ במִצווֹתיו וצִוּנוּ על פִדיוֹן הבֵן',
וחוֹזֵר וּמברֵך 'שהחינוּ',
ואחר כך נוֹתֵן הפִדיוֹן לכֹהֵן.
ואִם פדה עצמוֹ מברֵך:
'לִפדוֹת הבכוֹר',
וּמברֵך 'שהחינוּ'.
6
מִצוה זוֹ נוֹהגת בכל מקוֹם וּבכל זמן.
וּבכמה פוֹדֵהוּ? בחמֵש סלעים,
שנאמר: "וּפדוּיו מִבן חֹדש תִפדה" וכו' בין בכסף בין בשוה כסף מִן המִטלטלין שגוּפן ממוֹן כעִנין השקלים.
לפיכך אין פוֹדין בקרקעוֹת,
ולֹא בעבדים,
מִפני שהֵן כקרקעוֹת,
ולֹא בִשטרוֹת,
לפי שאין גוּפן ממוֹן.
ואִם פדה בהן אינוֹ פדוּי.
7
כתב לכֹהֵן שטר חוֹב שהוּא חיב לוֹ חמֵש סלעים חיב לִתֵן לוֹ,
וּבנוֹ אינוֹ פדוּי.
נתן לוֹ כלי שאינוֹ שוה בשוּק חמֵש סלעים,
וקִבלוֹ הכֹהֵן בחמֵש סלעים הרי בנוֹ פדוּי.
נתן חמֵש סלעים לעשרה כֹהנים,
בין בבת אחת בין בזה אחר זה יצא.
8
רצה הכֹהֵן להחזיר לוֹ הפִדיוֹן מחזיר.
ולֹא יתֵן הוּא לוֹ ודעתוֹ שיחזיר.
ואִם עשה כֵן,
והחזיר לוֹ אין בנוֹ פדוּי,
עד שיִגמֹר בלִבוֹ לִתֵן לוֹ מתנה גמוּרה,
ואִם רצה הכֹהֵן אחר כך להחזיר,
יחזיר. וכֵן אִם פֵרֵש ונתן לוֹ על מנת להחזיר הרי בנוֹ פדוּי.
9
כֹהנים וּלויִם פטוּרין מִפִדיוֹן הבֵן מִקל וחֹמר:
אִם פטרוּ של ישראֵל במִדבר,
דין הוּא שיִפטרוּ עצמן.
10
ישראֵלי הבא מִן הכֹהנת וּמִן הלויה פטוּר,
שאין הדבר תלוּי באב אלא באֵם,
שנאמר: "פטר רחם בישראֵל" .
11
לויה המעוּברת מִגוֹי בנה פטוּר.
וכֹהנת המעוּברת מִגוֹי בנה חיב,
שהרי נִפסלה אִמוֹ מִן הכהוּנה בִבעילת הגוֹי.
12
כֹהֵן שנוֹלד לוֹ בֵן חלל:
מֵת האב בתוֹך שלֹשים יוֹם הבֵן חיב לִפדוֹת את עצמוֹ,
שלֹא זכה האב בפִדיוֹנוֹ; מֵת האב אחר שלֹשים יוֹם אין הבֵן חיב לִפדוֹת את עצמוֹ,
שהרי זכה האב בפִדיוֹנוֹ.
13
השִפחה שנִשתחררה ונכרית שנִתגירה כשהֵן מעוּברוֹת,
וילדוּ, אף על פי שהוֹרתוֹ שלֹא בִקדוּשה,
הוֹאיל ונוֹלד בִקדוּשה חיב,
שנאמר: "פטר רחם בישראֵל" ,
והרי פטרה רחם בישראֵל.
אין ידוּע אִם קֹדם שנִתגירה ילדה אוֹ אחר שנִתגירה ילדה המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
14
הנכרית והשִפחה שילדוּ,
ואחר כך נִתגירוּ ונִשתחררוּ וילדוּ ולד אחֵר הרי זה פטוּר,
שנאמר: "פטר רחם" ,
ואין זה פטר רחם.
וכֵן הבא אחר הנפלים:
כל נֵפל שאִמוֹ טמֵאה לידה הבא אחריו אינוֹ פטר רחם; וכל נֵפל שאין אִמוֹ טמֵאה לידה,
כגוֹן המפלת כמין דגים וחגבים אוֹ המפלת יוֹם ארבעים וכיוֹצֵא בהן הבא אחריו בכוֹר לכֹהֵן,
וחיב לִפדוֹת.
15
חוּתך העוּבר במֵעיה והוֹציאוֹ אֵבר אֵבר הבא אחריו אינוֹ פטר רחם.
בן שמוֹנה חדשים שהוֹציא רֹאשוֹ והוּא חי והחזירוֹ וּמֵת,
וכֵן בן תִשעה שמֵת ויצא רֹאשוֹ והוּחזר,
ואחר כך יצא אחיו וילדה זה שילדה אינוֹ פטר רחם,
שהרי נִפטר ברֹאשוֹ של רִאשוֹן.
וּמִשתֵצֵא פדחתוֹ פוֹטֵר הבא אחריו.
16
יוֹצֵא דֹפן והבא אחריו כדרכוֹ שניהן פטוּרין:
הרִאשוֹן לפי שלֹא יצא מִן הרחם,
והשֵני מִפני שקדמוֹ אחֵר.
17
מֵאימתי יתחיֵב בפִדיוֹן? מִשישלים שלֹשים יוֹם,
שנאמר: "וּפדוּיו מִבן חֹדש תִפדה" .
מֵת הבֵן בתוֹך שלֹשים יוֹם,
ואפִלוּ ביוֹם שלֹשים,
וכֵן אִם נעשה טרֵפה אינוֹ חיב בחמֵש סלעים,
ואִם הִקדים ונתן לכֹהֵן יחזיר לוֹ הפִדיוֹן.
מֵת אחר שלֹשים יוֹם חיב בפִדיוֹן,
ואִם לֹא נתן,
יתֵן.
18
מי שפדה בנוֹ בתוֹך שלֹשים יוֹם:
אִם אמר לוֹ:
'מֵעכשיו' אין בנוֹ פדוּי; ואִם אמר לוֹ:
'לאחר שלֹשים יוֹם' בנוֹ פדוּי,
ואף על פי שאין המעוֹת קימין לאחר שלֹשים יוֹם.
19
מי שהוּא ספֵק אִם הוּא חיב בפִדיוֹן אוֹ אינוֹ חיב הרי זה פטוּר,
שהמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
מֵת האב בתוֹך שלֹשים יוֹם הרי הבֵן בחזקת שלֹא נִפדה,
עד שיביא ראיה שאביו פדיהוּ קֹדם שימוּת.
מֵת האב לאחר שלֹשים יוֹם הרי הוּא בחזקת פדוּי,
עד שיוֹדיעוּהוּ שלֹא נִפדה.
20
מי שלֹא בִכרה אִשתוֹ,
וילדה זכר וּנקֵבה,
ואין ידוּע אי זה מֵהן יצא רִאשוֹן:
אין כאן לכֹהֵן כלוּם.
ילדה שני זכרים,
אף על פי שאין ידוּע אי זה הוּא מֵהן הבכוֹר:
נוֹתֵן חמֵש סלעים לכֹהֵן.
מֵת אחד מֵהן בתוֹך שלֹשים יוֹם:
פטוּר, שהמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
מֵת האב,
בין בתוֹך שלֹשים יוֹם בין אחר שלֹשים יוֹם,
בין שלֹא חלקוּ האחים בין שחלקוּ ינתֵן מִן הנכסים חמֵש סלעים לכֹהֵן,
שכבר נִתחיבוּ הנכסים.
21
שתי נשיו שלֹא בִכרוּ,
וילדוּ שני זכרים נוֹתֵן עשר סלעים לכֹהֵן.
נתן עשר סלעים לכֹהֵן,
וּמֵת אחד מֵהן בתוֹך שלֹשים יוֹם:
אִם לכֹהֵן אחד נתן יחזיר לוֹ חמֵש סלעים; ואִם לִשני כֹהנים נתן אינוֹ יכוֹל להוֹציא מידן,
שהרי לֹא עיֵן פִדיוֹן זה על בֵן זה,
וכל אחד מֵהן יכוֹל לוֹמר:
'החזֵר מֵחבֵרי'.
22
שתי נשיו שלֹא בִכרוּ,
שילדוּ זכר וּנקֵבה אוֹ שני זכרים וּנקֵבה נוֹתֵן חמֵש סלעים לכֹהֵן,
שאי אפשר שלֹא יהיה זכר אחד מֵהן פטר רחם.
23
ילדוּ שתי נקֵבוֹת וזכר אוֹ שני זכרים וּשתי נקֵבוֹת,
ואין ידוּע אי זה נוֹלד רִאשוֹן אין כאן לכֹהֵן כלוּם,
שאני אוֹמֵר:
נקֵבה ילדה תחִלה ואחריה זכר.
24
שתי נשיו,
אחת בִכרה ואחת לֹא בִכרה,
וילדוּ שני זכרים ונִתערבוּ נוֹתֵן חמֵש סלעים לכֹהֵן.
מֵת אחד מֵהן בתוֹך שלֹשים יוֹם האב פטוּר.
מֵת האב ינתֵן מִן הנכסים חמֵש סלעים.
25
ילדוּ זכר וּנקֵבה אוֹ שני זכרים וּנקֵבה אין כאן לכֹהֵן כלוּם,
שאני אוֹמֵר:
זוֹ שלֹא בִכרה ילדה נקֵבה תחִלה ואחריה זכר,
וזוֹ שבִכרה ילדה זכר.
26
שתי נשים של שני אנשים שלֹא בִכרוּ,
וילדוּ שני זכרים ונִתערבוּ זה נוֹתֵן חמֵש סלעים וזה נוֹתֵן חמֵש סלעים.
נתנוּ, ואחר כך מֵת אחד מִן הבנים בתוֹך שלֹשים יוֹם:
אִם לִשני כֹהנים נתנוּ אינן יכוֹלין להוֹציא מידן; ואִם לכֹהֵן אחד נתנוּ כוֹתֵב אחד מֵהן לחבֵרוֹ הרשאה,
ויֵלֵך זה בהרשאה ויחזיר מִן הכֹהֵן חמֵש סלעים.
27
ילדוּ זכר וּנקֵבה ונִתערבוּ האבוֹת פטוּרין,
והבֵן חיב לִפדוֹת את עצמוֹ.
וכֵן מבכרת שלֹא שהת אחר בעלה שלֹשה חדשים וילדה,
ואין ידוּע אִם בן תִשעה לרִאשוֹן אוֹ בן שִבעה לאחרוֹן שניהן פטוּרין,
והבֵן חיב לִפדוֹת את עצמוֹ.
28
ילדוּ שתי נקֵבוֹת וזכר אוֹ שני זכרים וּשתי נקֵבוֹת אין כאן לכֹהֵן כלוּם.
29
שתי נשים של שני אנשים,
אחת בִכרה ואחת שלֹא בִכרה,
וילדוּ שני זכרים זה שלֹא בִכרה אִשתוֹ נוֹתֵן חמֵש סלעים לכֹהֵן.
ילדוּ זכר וּנקֵבה אין כאן לכֹהֵן כלוּם.
30
ילדוּ שני זכרים וּנקֵבה זה שלֹא בִכרה אִשתוֹ נוֹתֵן חמֵש סלעים,
שאינוֹ נִפטר אלא בִשתי ספֵקוֹת:
אִם אִשתוֹ ילדה זכר בִלבד חיב; ואִם היא ילדה הזכר והנקֵבה חיב,
אלא אִם כֵן ילדה נקֵבה תחִלה.
והוֹאיל והדבר רחוֹק יתֵן פִדיוֹנוֹ.