1
מִצות עשֵה לִתֵן לכֹהֵן רֵאשית הגֵז,
שנאמר: "ורֵאשית גֵז צֹאנך תִתן לוֹ" .
וּלויִם בִכלל ישראֵל במִצוה זוֹ.
ואין לרֵאשית זוֹ שִעוּר מִן התוֹרה,
וּמִדִברי סוֹפרים שלֹא יפחֹת מֵאחד מִשִשים.
ואינה נוֹהגת אלא בארץ ישראֵל,
בין בִפני הבית בין שלֹא בִפני הבית,
כרֵאשית הדגן.
:ונוֹהֵג בחוּלין,
אבל לֹא במוּקדשין.
2
כיצד? הרי שהִקדיש בהֵמוֹת לבדק הבית וּגזזן,
יכוֹל יהיה חיב לִפדוֹת ולִתֵן לכֹהֵן? אוֹ אִם הִקדיש בהֵמה חוּץ מִגִזתה,
יכוֹל יהיה חיב ברֵאשית הגֵז? תלמוּד לוֹמר:
"צֹאנך" ואין אֵלוּ צֹאנוֹ.
3
כל הקדשים שקדם מוּם קבוּע להקדֵשן,
ונִפדוּ חיבין ברֵאשית הגֵז.
אבל אִם קדם הקדֵשן את מוּמן,
אוֹ שקדם מוּם עוֹבֵר להקדֵשן ואחר כך נוֹלד להן מוּם קבוּע,
ונִפדוּ פטוּרין מֵרֵאשית הגֵז.
4
אין חיב ברֵאשית הגֵז אלא הכבשים בִלבד,
זכרים כִנקֵבוֹת,
שהצמר שלהן הוּא הראוּי לִבגדים.
היה צמרן קשה ואינוֹ ראוּי לִלבישה פטוּרין מֵרֵאשית הגֵז,
שאין מתנה זוֹ לכֹהֵן אלא כדי לִלבֹש מִמנה.
5
כיון שזִכה לוֹ הקדוֹש ברוּך הוּא בתרוּמוֹת,
שהֵן לחמוֹ ויינוֹ,
וזִכה לוֹ במתנוֹת בהֵמה וקדשי מִקדש,
שהֵן הבשר שלוֹ זִכה לוֹ ברֵאשית הגֵז לִלבוּשוֹ,
וּבגזל הגֵר והחרמים וּשדֵה אחוּזה וּפִדיוֹן בכוֹרוֹת להוֹצאוֹתיו וּשאר צרכיו,
שהרי אין לוֹ חֵלק בנחלה וּבבִזה.
6
היה הצמר שלהן אדֹם אוֹ שחֹר אוֹ שחֹם חיבוֹת ברֵאשית הגֵז.
אבל אִם גזז הצמר וּצבעוֹ קֹדם שיִתֵן נִפטר מֵרֵאשית הגֵז.
הִלבינוֹ קֹדם שיִתֵן חיב להפריש אחר שלִבנוֹ.
:התוֹלֵש צמר רחֵליו בידוֹ ולֹא גזזוֹ חיב ברֵאשית הגֵז.
7
ורֵאשית הגֵז נוֹהֵג בכִלאים וּבכוֹי וּבטרֵפה.
אבל הגוֹזֵז את המֵתה פטוּר.
8
המפריש רֵאשית הגֵז ואבד חיב באחריוּתוֹ עד שיִתֵן לכֹהֵן.
האוֹמֵר: 'כל גִזוֹתי רֵאשית' דבריו קימין.
9
הלוֹקֵח גֵז צֹאנוֹ של נכרי אחר שגזזן הגוֹי פטוּר מֵרֵאשית הגֵז.
לקח הצֹאן לגִזתן חיב.
אף על פי שגדלה הגִזה בִרשוּת הגוֹי,
ואף על פי שחוֹזרים הצֹאן לגוֹי אחר הגזיזה,
הוֹאיל והגוֹזֵז ישראֵל והגִזוֹת שלוֹ חיב,
שאין החיוּב אלא בִשעת הגִזה.
10
הלוֹקֵח גֵז צֹאנוֹ של חבֵרוֹ:
אִם שיֵר המוֹכֵר מעט מִצֹאנוֹ להִגזֵז המוֹכֵר חיב להפריש מִן המשֹאר על הכֹל,
ואף על פי שלֹא הִתחיל המוֹכֵר לִגזֹז,
חזקה אין אדם מוֹכֵר מתנוֹת כהוּנה; ואִם לֹא שיֵר כלוּם הלוֹקֵח חיב להפריש.
11
היוּ שני מיני גִזה,
כגוֹן גִזה לבנה וגִזה שחוּמה,
אוֹ גִזת זכרים וגִזת נקֵבוֹת,
וּמכר מין זה והִניח המין האחֵר זה נוֹתֵן לעצמוֹ על מה שלקח,
וזה נוֹתֵן לעצמוֹ על מה שהִניח.
12
גֵר שנִתגיֵר והיוּ לוֹ גִזוֹת,
ואין ידוּע אִם עד שלֹא נִתגיֵר נִגזזוּ אוֹ מִשנִתגיֵר הרי זה פטוּר,
המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
13
כמה צֹאן יהיוּ לוֹ ויהיוּ חיבוֹת ברֵאשית הגֵז? אין פחוֹת מֵחמֵש,
והוּא שיִהיה בגִזה שלהן אין פחוֹת מִמִשקל שִשים סלע,
וּתהי גִזת כל אחת מֵחמִשתן אין פחוֹת מִמִשקל שתים עשרֵה סלע.
היתה אחת מֵהן גוֹזזת פחוֹת מִשתים עשרֵה סלע,
אף על פי שחמִשתן גוֹזזוֹת שִשים סלע אוֹ יתֵר הרי אֵלוּ פטוּרוֹת מֵרֵאשית הגֵז.
14
השוּתפין חיבין ברֵאשית הגֵז,
והוּא שיִהיה בחֵלק כל אחד מֵהן כשִעוּר.
אבל חמֵש צֹאן בִלבד של שני שוּתפין פטוּרין.
15
רֵאשית הגֵז מִצותה בתחִלה,
ואִם הִפריש בין באמצע בין בסוֹף יצא.
היוּ לוֹ חמֵש צֹאן,
וגזז אחת בִלבד וּמכר גִזתה,
ואחר כך גזז שניה וּמכרה,
ואחר כך גזז שלישית וּמכרה הכֹל מִצטרפוֹת לרֵאשית הגֵז,
וחיב אפִלוּ לאחר כמה שנים.
ויֵש לוֹ להפריש מִן החדש על הישן,
וּמִמין גִזה על מין גִזה אחֵר.
:אבל אִם היתה לוֹ רחֵל אחת,
וּגזזה והִניח גִזתה,
ואחר כך קנה שניה,
וּגזזה והִניח גִזתה אינן מִצטרפוֹת.
16
מי שהיוּ לוֹ גִזוֹת רבוֹת של רֵאשית הגֵז,
והוּא רוֹצה לחלקה לכֹהנים לֹא יתֵן לכל אחד ואחד פחוֹת מִמִשקל חמֵש סלעים מלוּבן,
כדי בגד קטן.
לֹא שילבנוֹ ואחר כך יתֵן לוֹ,
אלא יתֵן לוֹ מִצמר הגִזה כשהוּא צֹאי,
כדי שיִהיה בוֹ אחר הלִבוּן חמֵש סלעים אוֹ יתֵר,
שנאמר: "תִתן לוֹ" שיִהיה בוֹ כדי מתנה המוֹעלת.
17
רֵאשית הגֵז חוּלין לכל דבר.
לפיכך אני אוֹמֵר שנוֹתנין אוֹתוֹ לכֹהנת אף על פי שהיא נשוּאה לישראֵל,
כמתנוֹת בהֵמה,
ויֵראה לי שדין שניהן אחד הוּא.