2
אין חיב בחלה אלא חמִשה מיני תבוּאה בִלבד,
והֵן החִטים והשעוֹרים והכוּסמין ושִבֹלת שוּעל והשיפוֹן,
שנאמר: "באכלכם מִלחם הארץ" ,
ואין קרוּי לחם אלא פת הנעשית מֵאֵלוּ.
אבל העוֹשה פת אֹרז אוֹ דֹחן וכיוֹצֵא בהן מִן הקִטניוֹת אינן חיבין בחלה כלל.
3
הלקט והשִכחה והפֵאה וההפקֵר וּתבוּאה שלֹא הֵביאה שליש,
אף על פי שהֵן פטוּרין מִן התרוּמה הרי הֵן חיבין בחלה.
וכֵן מעשֵר רִאשוֹן שהִקדימוֹ בשִבלין שנִטלה תרוּמתוֹ אף על פי שיֵש בוֹ חֵלק תרוּמה גדוֹלה,
וּמעשֵר שֵני והקדֵש שנִפדוּ,
וּמוֹתר העֹמר וּשתי הלחם ולחם הפנים כשיִפדוּ כל אוֹתן המתנוֹת הכֹל חיבין בחלה.
4
עִסה של מעשֵר שֵני בירוּשלים ועִסת שביעית וּספֵק מדוּמע חיבין בחלה.
אבל המדוּמע פטוּר מִן החלה.
5
חלוֹת תוֹדה וּרקיקי נזיר:
עשה אוֹתן לעצמוֹ פטוּרין מִן החלה,
מִפני שהֵן קֹדש; עשין למכרן בשוּק לִנזירים וּלמקריבי תוֹדה חיבין בחלה,
לפי שבדעתוֹ שאִם לֹא תִמכֵר יֹאכלנה.
6
עִסת השוּתפין והעוֹשה עִסה לרבים חיבת בחלה.
7
העוֹשה עִסה מִן הטבל,
בין שהִקדים חלה לתרוּמה בין שהִקדים תרוּמה לחלה מה שעשה עשוּי.
ואִם החלה הִפריש תחִלה לֹא תֵאכֵל עד שיוֹציא עליה תרוּמה וּתרוּמת מעשֵר.
ואִם תרוּמה הִפריש תחִלה לֹא תֵאכֵל עד שיוֹציא עליה חלה.
8
העוֹשה עִסה להאכיל הפת שלה לִבהֵמה אוֹ לחיה פטוּרה.
עִסת הכלבים,
בִזמן שהרוֹעים אוֹכלין מִמנה חיבת בחלה.
:עִסת הנכרי פטוּרה.
9
היה ישראֵלי ונכרי שוּתפין בעִסה,
אִם היה בחֵלק ישראֵל שִעוּר עִסה החיבת בחלה הרי זוֹ חיבת.
10
נכרי שהִפריש חלה,
אפִלוּ בארץ ישראֵל אינה חלה,
אלא מוֹדיעין אוֹתוֹ שאינוֹ צריך,
ותֵאכֵל לזר.
ולמה לֹא חששנוּ לה שמא עִסה של ישראֵל היא ותלה אוֹתה ביד גוֹי כדי לפטרה? שאִם ירצה ישראֵל יפטֹר עצמוֹ,
ויעשה עִסתוֹ פחוֹת מִשִעוּר חלה.
11
המערֵב קמח חִטים וקמח אֹרז ועשה מֵהן עִסה:
אִם יֵש בה טעם דגן חיבת בחלה; ואִם לאו פטוּרה.
אפִלוּ היה השאוֹר חִטים לתוֹך עִסת אֹרז:
אִם יֵש בה טעם דגן חיבת בחלה; ואִם לאו פטוּרה.
12
עִסה שנִלוֹשה ביין אוֹ שמן אוֹ דבש אוֹ מים רוֹתחין,
אוֹ שנתן לתוֹכה תבלין,
אוֹ שהִרתיח המים והִשליך הקמח לתוֹכוֹ ולשוֹ:
אִם אפיה בין בתנוּר בין בקרקע בין על המחבת והמרחשת,
בין שהִדביק את הבצֵק במחבת וּבמרחשת ואחר כך הִרתיחן באֵש מִלמטה עד שנאפת הפת,
בין שהִרתיחן ואחר כך הִדביק הבצֵק כל אֵלוּ חיבין בחלה.
:אבל העוֹשה עִסה ליבשה בחמה בִלבד אוֹ לבשלה בקדֵרה:
הרי היא פטוּרה מִן החלה,
שאין מעשֵה חמה לחם,
בין שלשה במים בין בִשאר משקין.
וכֵן קלי שלשין אוֹתוֹ במים אוֹ בִדבש ואוֹכלין אוֹתוֹ בלֹא אפיה:
פטוּר, שאין חיבת אלא עִסה שסוֹפה להֵאפוֹת לחם למאכל אדם.
13
עִסה שלשה תחִלה לעשוֹתה מעשֵה חמה והִשלימה לעשוֹתה פת,
אוֹ שהִתחיל בה לאפוֹתה פת והִשלימה לעשוֹתה מעשֵה חמה; וכֵן קלי שלשוֹ לאפוֹתוֹ פת:
חיבין בחלה.
14
לחם העשוּי לכוּתח מעשיה מוֹכיחין עליה:
עשיה כעכין חיבת בחלה; עשיה כלִמוּדין פטוּרה מִן החלה.
15
כמה הוּא שִעוּר העִסה שחיבת בחלה? מלֹא העֹמר קמח,
בין מֵאחד מֵחמֵשת המינין בין מֵחמִשתן כוּלן מִצטרפין לשִעוּר.
וכמה הוּא שִעוּר העֹמר? שני קבין פחוֹת חֹמש.
והקב ארבעת לוּגין,
והלֹג ארבע רביעיוֹת,
והרביעית אצבעים על אצבעים ברוּם אצבעים וחצי אצבע וחֹמש אצבע.
וכל האצבעוֹת הֵן רֹחב גוּדל של יד.
:נִמצֵאת למֵד שהמִדה שיֵש בה עשר אצבעוֹת על עשר אצבעוֹת ברוּם שלֹש אצבעוֹת וּתשיע אצבע בקֵרוּב היא העֹמר.
וכֵן מִדה שיֵש בה שבע אצבעוֹת פחוֹת שני תשיעי אצבע על שבע אצבעוֹת פחוֹת שני תשיעי אצבע ברוּם שבע אצבעוֹת פחוֹת שני תשיעי אצבע היא מִדת העֹמר.
וּשתי המִדוֹת כאחת הֵן עוֹלין.
:וכמה מכילה מִדה זוֹ? כמוֹ שלֹש וארבעים ביצים בינוֹניוֹת וחֹמש ביצה,
והֵן מִשקל שִשה וּשמוֹנים סלעים וּשני שלישי סלע מִקמח החִטים שבמִצרים,
שהֵן מִשקל חמֵש מֵאוֹת זוּז ועשרים זוּז מִזוּזי מִצרים בזמן הזה.
וּמִדה שהיא מכילה כמִשקל זה מִקמח החִטים הזה בה מוֹדדין לחלה בכל מקוֹם.
16
אסוּר לאדם לעשוֹת עִסתוֹ פחוֹת פחוֹת מִכשִעוּר כדי לפטרה מִן החלה.
והמפריש חלה מֵעִסה שהיא פחוּתה מִכשִעוּר לֹא עשה כלוּם,
והרי היא חוּלין כשהיתה.
:עשה עִסה פחוּתה מִכשִעוּר ואפיה ונתן הפת לסל,
וחזר ואפה פת אחרת ונתן לסל,
אִם נִתקבֵץ בסל שִעוּר חלה הסל מצרפן לחלה,
וּמפריש החלה מִן הפת,
שנאמר: "והיה באכלכם מִלחם הארץ" וכו' מלמֵד שהוּא מפריש מִן האפוּי.
ואין התנוּר מצרפן לחלה.
17
היוּ הכִכרוֹת נוֹשכוֹת זוֹ בזוֹ,
ונִתקבֵץ מִן הכֹל שִעוּר חלה חיבין בחלה,
אף על פי שאינן בסל.
אפה מעט מעט וקִבֵץ הכֹל על לוּח שאין לוֹ תוֹך הרי זה ספֵק.
ואִם חלה של דִבריהם היא אינוֹ חיב להפריש עד שיצרֵף אוֹתם כלי שיֵש לוֹ תוֹך.
18
קמח שלֹא רִקדוֹ,
אלא לשוֹ בסוּבין שלוֹ,
הוֹאיל ויֵש בכל הקמח עֹמר חיב בחלה.
אבל אִם נטל המוּרסן מִן הקמח,
וחזר והִשלים שִעוּר העִסה במוּרסן שהחזירוֹ לקמח אינוֹ חיב בחלה.
19
נחתוֹם שעשה עִסה לעשוֹתה שאוֹר לחלקוֹ חיבת בחלה,
שאִם לֹא תִמכֵר יעשה אוֹתה פת.
אבל העוֹשה עִסה לחלקה בצֵק פטוּרה.
20
נשים שנתנוּ לנחתוֹם לעשוֹת להן שאוֹר,
אִם אין בשל אחת מֵהן כשִעוּר,
אף על פי שיֵש בִכללן כשִעוּר פטוּרה.