1
כל יוֹם ויוֹם מִשבע תעניוֹת האחרוֹנוֹת של מטר מִתפללין על סֵדר זה:
מוֹציאין את התֵבה לִרחוֹבה של עיר,
וכל העם מִתקבצין וּמִתכסים בשקים,
ונוֹתנין אֵפר מִקלה על גבי התֵבה ועל גבי סֵפר תוֹרה,
כדי להרגיל את הבכיה וּלהכניע לִבם.
ואחד מִן העם נוֹטֵל מִן האֵפר ונוֹתֵן ברֹאש הנשיא וּברֹאש אב בית דין בִמקוֹם הנחת תפִלין,
כדי שיִכלמוּ וישוּבוּ,
וכל אחד ואחד נוֹטֵל ונוֹתֵן ברֹאשוֹ.
2
ואחר כך מעמידין ביניהן,
והֵן יוֹשבין,
זקֵן חכם.
לֹא היה שם זקֵן חכם מעמידין חכם.
לֹא היה שם לֹא זקֵן ולֹא חכם מעמידין אדם של צוּרה,
והוּא אוֹמֵר לִפניהן דִברי כִבוּשין:
'אחינוּ, לֹא שק ותענית גוֹרמין,
אלא תשוּבה וּמעשים טוֹבים,
שכֵן מצינוּ באנשי נינוֵה,
שלֹא נאמר בהם:
'וירא האלֹהים את שקם ואת תעניתם',
אלא: "וירא האלֹהים את מעשיהם" ,
וּבקבלה הוּא אוֹמֵר:
"וקִרעוּ לבבכם ואל בִגדיכם" '.
וּמוֹסיף בעִנינוֹת אֵלוּ כפי כֹחוֹ עד שיכניע לִבם וישוּבוּ תשוּבה גמוּרה.
3
ואחר שגוֹמֵר זה דִברי כִבוּשין,
עוֹמדין בִתפִלה.
וּמעמידין שליח צִבוּר הראוּי להִתפלֵל בתעניוֹת אֵלוּ.
ואִם היה אוֹתוֹ שאמר דִברי הכִבוּשין ראוּי להִתפלֵל מִתפלֵל,
ואִם לאו מוֹרידין אחֵר.
4
ואי זה הוּא הראוּי להִתפלֵל בתעניוֹת אֵלוּ? איש שהוּא רגיל בִתפִלה,
ורגיל לִקרוֹת בתוֹרה בנביאים וּבכתוּבים,
וּמטוּפל ואין לוֹ,
ויֵש לוֹ יגיעה בשדה,
ולֹא יהיה בבניו וּבִבני ביתוֹ וכל קרוֹביו והנִלוים עליו בעל עבֵרה,
אלא יהיה ביתוֹ ריקן מִן העבֵרוֹת,
ולֹא יצא עליו שֵם רע בילדוּתוֹ,
שפל ברך וּמרוּצה לעם,
ויֵש לוֹ נעימה וקוֹלוֹ ערֵב.
ואִם היה זקֵן עִם כל המִדוֹת האֵלוּ הרי זה מפֹאר.
ואִם אינוֹ זקֵן,
הוֹאיל ויֵש בוֹ כל המִדוֹת יתפלֵל.
5
וּשליח צִבוּר מתחיל וּמִתפלֵל עד בִרכת 'גוֹאֵל ישראֵל',
ואוֹמֵר 'זִכרוֹנוֹת' ו'שוֹפרוֹת' מֵעין הצרה,
ואוֹמֵר "אל יי בצרתה לי" ,
"אשא עיני אל ההרים" וכו' ,
"מִמעמקים קראתיך יי" ,
"תפִלה לעני כי יעטֹף" וכו' .
6
ואוֹמֵר דִברי תחנוּנים כפי כֹחוֹ,
ואוֹמֵר: 'ראֵה בעניֵנוּ וריבה ריבֵנוּ וּמהֵר לגאלֵנוּ',
וּמִתחנֵן, ואוֹמֵר בסוֹף תחנוּניו:
'מי שענה את אברהם בהר המוֹריה,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי גוֹאֵל ישראֵל'.
7
וּמתחיל להוֹסיף שֵש ברכוֹת שהוּא מוֹסיף זוֹ אחר זוֹ,
וּמִתחנֵן בכל אחת מֵהן בדִברי תחנוּנים וּפסוּקים מִדִברי קבלה וּמִכִתבי הקֹדש כפי שהוּא רגיל,
וחוֹתֵם בכל אחת מֵהן בחתימוֹת אֵלוּ:
8
ברִאשוֹנה הוּא חוֹתֵם:
'מי שענה את מֹשה ואבוֹתיכם על ים סוּף,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי זוֹכֵר הנִשכחוֹת'.
9
בשניה הוּא חוֹתֵם:
'מי שענה את יהוֹשוּע בגִלגל,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי שוֹמֵע תרוּעה'.
10
בשלישית הוּא חוֹתֵם:
'מי שענה את שמוּאֵל במִצפה,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי שוֹמֵע צעקה'.
11
ברביעית הוּא חוֹתֵם:
'מי שענה את אֵליהוּ בהר הכרמל,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי שוֹמֵע תפִלה'.
12
בחמישית הוּא חוֹתֵם:
'מי שענה את יוֹנה בִמעי הדגה,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי העוֹנה בעֵת צרה'.
13
בשִשית הוּא חוֹתֵם:
'מי שענה את דוִד וּשלֹמֹה בנוֹ בירוּשלים,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה,
ברוּך אתה יי המרחֵם על הארץ'.
וכל העם עוֹנין אמֵן אחר כל ברכה וּברכה,
כדרך שעוֹנין אחר כל הברכוֹת.
14
ואוֹמֵר 'רפאֵנוּ יי ונֵרפֵא' וכו',
וגוֹמֵר התפִלה על הסֵדר,
ותוֹקעים בחצוֹצרוֹת.
וכסֵדר הזה עוֹשין בכל מקוֹם.
15
כשהיוּ מִתפללין על הסֵדר הזה בירוּשלים,
היוּ מִתכנסין בהר הבית כנגד שער המִזרח,
וּמִתפללין כסֵדר הזה.
וּכשמגיע שליח צִבוּר לוֹמר 'מי שענה את אברהם',
אוֹמֵר: 'ברוּך יי אלֹהים אלֹהינוּ אלֹהי ישראֵל מִן העוֹלם ועד העוֹלם,
ברוּך אתה יי גוֹאֵל ישראֵל',
והֵן עוֹנין אחריו:
'ברוּך שֵם כבוֹד מלכוּתוֹ לעוֹלם ועד',
וחזן הכנסת אוֹמֵר לתוֹקעים:
'תִקעוּ הכֹהנים,
תקעוּ', וחוֹזֵר המִתפלֵל ואוֹמֵר:
'מי שענה את אברהם בהר המוֹריה,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה',
ואחר כך תוֹקעין הכֹהנים וּמריעין ותוֹקעין.
16
וכֵן בברכה השניה לזוֹ,
שהיא רִאשוֹנה מִן השֵש שמוֹסיף,
חוֹתֵם בה:
'ברוּך יי אלֹהים אלֹהינוּ אלֹהי ישראֵל מִן העוֹלם ועד העוֹלם,
ברוּך אתה יי זוֹכֵר הנִשכחוֹת',
והֵן עוֹנין אחריו:
'ברוּך שֵם כבוֹד מלכוּתוֹ לעוֹלם ועד',
וחזן הכנסת אוֹמֵר להן:
'הריעוּ בני אהרֹן,
הריעוּ', וחוֹזֵר שליח צִבוּר ואוֹמֵר:
'מי שענה את מֹשה ואבוֹתינוּ על ים סוּף,
הוּא יענה אתכם וישמע קוֹל צעקתכם ביוֹם הזה',
ואחר כך מריעין ותוֹקעין וּמריעין.
17
וכֵן על כל ברכה וּברכה:
באחת אוֹמֵר 'תִקעוּ',
וּבאחת אוֹמֵר 'הריעוּ',
עד שיִגמֹר כל שבע הברכוֹת,
ונִמצאוּ הכֹהנים פעם תוֹקעין וּמריעין ותוֹקעין,
וּפעם מריעין ותוֹקעין וּמריעין,
שבע פעמים.
ואין עוֹשין סֵדר זה אלא בהר הבית בִלבד.
וּכשהֵן תוֹקעין וּמריעין שם תוֹקעין בחצוֹצרוֹת וּבשוֹפר,
כמוֹ שאמרנוּ.
18
שבע תעניוֹת האֵלוּ,
כל מקוֹם שגוֹזרין אוֹתן שם,
אחר שמִתפללין יוֹצאין כל העם לבית הקברוֹת וּבוֹכין וּמִתחננים שם,
כלוֹמר: הרי אתם מֵתים כאֵלוּ אִם לֹא תשוּבוּ מִדרככם.
וּבכל תענית מִתעניתי הצרוֹת שגוֹזרין על הצִבוּר מִתפללין תפִלת נעילה בכל מקוֹם.
19
ירדוּ להן גשמים עד מתי יהיוּ יוֹרדים ויפסקוּ הצִבוּר התעניות? מִשיֵרדוּ בעֹמק הארץ החרֵבה טפח,
וּבבינוֹנית טִפחים,
וּבעבוּדה עד שיֵרדוּ בעמקה שלֹשה טפחים.