1
הרי שלֹא ירדוּ להם גשמים כל עִקר מִתחִלת ימוֹת הגשמים:
אִם הִגיע שִבעה עשר במרחשון ולֹא ירדוּ גשמים מתחילין תלמידי חכמים בִלבד להִתענוֹת שֵני וחמישי ושֵני.
וכל התלמידים ראוּיין לכך.
2
הִגיע רֹאש חֹדש כִסלֵו ולֹא ירדוּ גשמים בית דין גוֹזרין שלֹש תעניוֹת על הצִבוּר,
שֵני וחמישי ושֵני,
וּמוּתרין בהן לאכֹל ולִשתוֹת בלילה.
ואין אנשי מִשמר מִתענין עִמהם,
מִפני שהֵן עוֹסקין בעבוֹדה.
וכל העם נִכנסין לבתי כנֵסיוֹת וּמִתפללים וזוֹעקין וּמִתחננים,
כדרך שעוֹשין בכל התעניוֹת.
3
עברוּ אֵלוּ ולֹא נענוּ בית דין גוֹזרין שלֹש תעניוֹת אחֵרוֹת על הצִבוּר,
חמישי ושֵני וחמישי.
וּבשלֹש אֵלוּ אוֹכלין ושוֹתין מִבעוֹד יוֹם.
ועוּברוֹת וּמניקוֹת מִתענוֹת באֵלוּ בִלבד,
כמוֹ שעוֹשין בצוֹם כִפוּר.
ואנשי מִשמר מִתענין מִקצת היוֹם ולֹא משלימין,
ואנשי בית אב,
והֵם העוֹסקין בעבוֹדה באוֹתוֹ היוֹם,
לֹא יהיוּ מִתענין כל עִקר.
וכל תענית שאוֹכלין בה מִבעוֹד יוֹם,
אִם אכל וּפסק וגמר שלֹא לאכֹל אינוֹ חוֹזֵר ואוֹכֵל,
אף על פי שיֵש שהוּת ביוֹם.
4
בשלֹש תעניוֹת אֵלוּ כל העם אסוּרין בעשית מלאכה ביוֹם וּמוּתרין בלילה.
ואסוּרין בִרחיצת כל הגוּף בחמין,
אבל פניו ידיו ורגליו מוּתר,
לפיכך נוֹעלין את המרחצאוֹת.
ואסוּרין בסיכה,
ואִם להעביר את הזוּהמה מוּתר.
ואסוּרין בתשמיש המִטה,
וּבִנעילת הסנדל בעיר,
אבל בדרך מוּתר לִנעֹל.
וּמִתפללין בבתי כנֵסיוֹת וזוֹעקין וּמִתחננין כִשאר התעניוֹת.
5
עברוּ אֵלוּ ולֹא נענוּ בית דין גוֹזרין שבע תעניוֹת אחֵרוֹת על הצִבוּר,
שֵני וחמישי ושֵני וחמישי ושֵני וחמישי ושֵני.
וּבאֵלוּ השבע אין עוּברוֹת וּמניקוֹת מִתענוֹת,
אלא כִשאר התעניוֹת שאין עוּברוֹת וּמניקוֹת מִתענוֹת.
ואף על פי שאינן מִתענוֹת אין מענגין עצמן בתפנוּקין,
אלא אוֹכלוֹת ושוֹתוֹת כדי קיוּם הוּלד.
6
וּבשבע תעניוֹת אֵלוּ אנשי מִשמר מִתענים וּמשלימין,
ואנשי בית אב מִתענים מִקצת היוֹם ולֹא משלימין.
וכל דבר שהוּא אסוּר בשלֹש אמצעיוֹת אסוּר באֵלוּ השבע האחרוֹנוֹת.
7
ויתֵרוֹת אֵלוּ,
שבהן בִלבד מתריעים וּמִתפללין בִרחוֹב העיר,
וּמוֹרידין זקֵן להוֹכיח לעם כדי שישוּבוּ מִדרכם,
וּמוֹסיפין שֵש ברכוֹת בִתפִלת שחרית וּבִתפִלת מִנחה,
ונִמצאוּ מִתפללין ארבע ועשרים ברכוֹת.
ונוֹעלין את החנוּיוֹת,
וּבשֵני מטין לעֵת ערב וּפוֹתחין את החנוּיוֹת,
אבל בחמישי פוֹתחין כל היוֹם מִפני כבוֹד השבת.
ואִם יֵש לחנוּת שני פתחים פוֹתֵח אחד ונוֹעֵל אחד.
ואִם יֵש לחנוּת איצטבה לפניה פוֹתֵח כדרכוֹ בחמישי ואינוֹ חוֹשֵש.
8
עברוּ אֵלוּ ולֹא נענוּ ממעטין במשא וּמתן,
וּבבִנין של שִמחה כגוֹן ציוּר וכיוּר,
וּבִנטיעה של שִמחה כגוֹן מיני הדס וּמיני אהלים,
וּממעטין באֵרוּסין ונִשוּאין,
אלא אִם כֵן לֹא קיֵם מִצות פריה וּרביה.
וכל מי שקיֵם מִצות פריה וּרביה אסוּר לוֹ לשמֵש מִטתוֹ בימי רעבוֹן.
וּממעטין בִשאילת שלוֹם בין אדם לחבֵרוֹ.
ותלמידי חכמים לֹא ישאלוּ שלוֹם,
כִנזוּפין וכִמנוּדין למקוֹם.
ועם הארץ שנתן להן שלוֹם מחזירין לוֹ בשפה רפה וכֹבד רֹאש.
9
תלמידי חכמים חוֹזרין לבדן וּמִתענין חמישי ושֵני וחמישי עד שיֵצֵא ניסן של תקוּפה,
אבל לֹא הצִבוּר,
שאין גוֹזרין על הצִבוּר בִשביל גשמים שלֹא ירדוּ יתֵר מִשלֹש עשרֵה תעניוֹת אֵלוּ.
כשמִתענין היחידים עד שיֵצֵא ניסן מוּתרין לאכֹל בלילה,
וּמוּתרין בעשית מלאכה וּבִרחיצה וסיכה ותשמיש וּנעילת הסנדל,
כִשאר כל התעניוֹת.
וּמפסיקין לראשי חדשים וּלפוּרים.
יצא ניסן של תקוּפה,
והוּא כשתגיע השמש לִתחִלת מזל שוֹר אין מִתענין,
שאין הגשמים בִזמן זה אלא סימן קללה,
הוֹאיל ולֹא ירדוּ כל עִקר מִתחִלת השנה.
10
במה דברים אמוּרים? בארץ ישראֵל וכל הדוֹמה לה.
אבל מקוֹמוֹת שעוֹנת הגשמים שלהן קֹדם שִבעה עשר במרחשון אוֹ אחר זמן זה כשיגיע זמנם ולֹא ירדוּ גשמים,
יחידים מִתענים שֵני וחמישי ושֵני,
וּמפסיקין בראשי חדשים וחנוּכה וּפוּרים.
ושוֹהין אחרי כֵן כמוֹ שִבעה ימים,
אִם לֹא ירדוּ גשמים בית דין גוֹזרין על הצִבוּר שלֹש עשרֵה תעניוֹת על הסֵדר שאמרנוּ.
11
כל תענית שגוֹזרין הצִבוּר בחוּצה לארץ אוֹכלין בה בלילה,
ודינה כדין שאר התעניוֹת.
שאין גוֹזרין על הצִבוּר תענית כעין צוֹם כִפוּר אלא בארץ ישראֵל בִלבד,
וּבִגלל המטר,
וּבאוֹתן עשר תעניוֹת שהֵן שלֹש אמצעיוֹת ושבע אחרוֹנוֹת.