1
כל המוּמין המיוּחדין באדם תִשעים,
וזה הוּא פרטן:
שמוֹנה ברֹאש,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שאמצע קדקדוֹ שוֹקֵע למטה כמוֹ שדחקוֹ בידוֹ.
ב)nbsp;מי שאמצע קדקדוֹ עוֹלה למעלה כמוֹ ביצה.
ג)nbsp;מי שפאת רֹאשוֹ יוֹצֵא כנגד פניו כמוֹ מקבת.
ד)nbsp;מי שרֹאשוֹ יוֹצֵא מֵאחוֹריו כנגד ערפוֹ.
ה)nbsp;מי שרֹאשוֹ רחבוֹ יוֹצֵא מִכאן וּמִכאן,
עד שתִמצא רֹאשוֹ על צוּארוֹ כמוֹ רֹאש הלפת על העלין שלוֹ.
ו)nbsp;הקֵרֵח שאין בכל רֹאשוֹ שֵער כל עִקר.
ואִם יֵש לוֹ שיטה של שֵער מקפת מֵאחוֹריו מֵאֹזן לאֹזן כשֵר.
ז)nbsp;מי שהיה השֵער מקיף מֵאֹזן לאֹזן מִלפניו בִלבד וּשאר הרֹאש קֵרֵח הרי הוּא פסוּל.
ח)nbsp;מי שהיה השֵער מקיף את כל הרֹאש סביב מִלפניו וּמֵאחוֹריו,
ואין שם שֵער באמצע גם זה קֵרֵח,
וּפסוּל.
2
שנים בצוּאר,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שצוּארוֹ שוֹקֵע הרבֵה,
עד שנִמצא רֹאשוֹ כאִלוּ מוּנח על כתֵפיו.
ב)nbsp;מי שצוּארוֹ ארֹך הרבֵה,
עד שיֵראה כשמוּט מִבין כתֵפיו.
3
ארבעה באֹזן,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי ששתי אזניו קטנוֹת הרבֵה.
ב)nbsp;מי ששתי אזניו נפוּחוֹת,
דוֹמוֹת לִספוֹג.
ג)nbsp;מי שאזניו מדוּלדלוֹת למטה.
ד)nbsp;מי שאחת מֵאזניו משוּנה מֵחברתה במראה.
4
חמִשה בגבינין,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שאין לוֹ שֵער בִגביניו,
וזה הוּא "גִבֵן" האמוּר בתוֹרה .
ב)nbsp;מי שגביניו שוֹכבין.
ג)nbsp;מי שאין לוֹ אלא גבין אחד.
ד)nbsp;מי שיֵש לוֹ גבינין יתֵר על שנים.
ה)nbsp;מי שאחד מִגביניו משוּנה מֵחבֵרוֹ,
בין ששערוֹ של זה ארֹך וּשערוֹ של זה קצר,
בין ששערוֹ של אחד שחֹר וּשער השֵני לבן אוֹ אדֹם,
הוֹאיל ויֵש בין שניהן שִנוּי הרי זה פסוּל.
5
ארבעה בריס העין,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שאין לוֹ שֵער כלל בריסי עיניו.
ב)nbsp;מי ששער ריסי עיניו מרוּבה מעוּבה הרבֵה.
ג)nbsp;מי ששער אחד מֵריסי עיניו משוּנה מִשער ריס אחֵר,
כגוֹן שאחד שחֹר ואחד לבן,
אוֹ אחד נוֹשֵר והשֵני מעוּבה.
ד)nbsp;מי שעפעפיו סגוּרוֹת מעט,
ואין נִפתחוֹת הרבֵה כִשאר כל האדם.
6
אחד עשר בעינים,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שהיוּ שתי עיניו למעלה מִן המקוֹם הראוּי להן,
קרוֹבוֹת מִפדחתוֹ.
ב)nbsp;מי שהיוּ שתי עיניו למטה מִמקוֹם הראוּי להן.
ג)nbsp;מי שהיוּ שתי עיניו עגוּלוֹת,
ואינם נִמשכוֹת באֹרך מעט כִשאר העינים.
ד)nbsp;מי שעיניו מוּזרוֹת,
והֵן יוֹצאוֹת כעיני הנמֵר וּכמי שהוּא מִסתכֵל בעֵת שכוֹעֵס כעס הרבֵה.
ה)nbsp;מי שעיניו גדוֹלוֹת הרבֵה כשל עֵגל.
ו)nbsp;מי שעיניו קטנוֹת כשל אוּז.
ז)nbsp;מי שדמעיו זוֹלפוֹת תמיד.
ח)nbsp;מי שלחלוּחית נִמשכת מֵרֹאש עינוֹ מִכנגד החֹטם,
אוֹ מִזנב עינוֹ מִצד צדעיו.
ט)nbsp;מי שמקבֵץ ריסי עיניו ועוֹצמן מעט בשעה שרוֹאה אוֹר,
אוֹ בשעה שהוּא רוֹצה לדקדֵק בראיה.
י)nbsp;מי שראית עינוֹ מעוּרבבת,
עד שרוֹאה את החדר ואת העליה כאחת.
ויוּדע דבר זה בעֵת שידבֵר עִם חבֵרוֹ,
ונִראה כאִלוּ הוּא מִסתכֵל באיש אחֵר.
יא)nbsp;מי שאחת מֵעיניו משוּנה מֵחברתה,
בין בִמקוֹמה בין במראיה,
כגוֹן שהיתה אחת שחוֹרה ואחת פתוּכה אוֹ אחת קטנה ואחת גדוֹלה,
הוֹאיל ויֵש בין שתיהן שִנוּי מִכל מקוֹם פסוּל.
7
שִשה בחֹטם,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שעִקר חטמוֹ שוֹקֵע,
אף על פי שאינוֹ כוֹחֵל שתי עיניו כאחת,
וזה הוּא "חרוּם" האמוּר בתוֹרה .
ב)nbsp;מי שאמצע חטמוֹ בוֹלֵט למעלה.
ג)nbsp;מי שעֹקץ חטמוֹ נוֹטֵף למטה.
ד)nbsp;מי שחטמוֹ עקֹם לצד אחד.
ה)nbsp;מי שחטמוֹ גדוֹל מֵאֵבריו.
ו)nbsp;מי שחטמוֹ קטֹן מֵאֵבריו.
וכיצד משערין אוֹתוֹ? באצבע קטנה של ידוֹ:
אִם היה חטמוֹ גדוֹל מִמנה אוֹ קטֹן מִמנה הרי זה מוּם.
8
שלֹשה בשפתים,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי ששפתוֹ העליוֹנה עוֹדפת על התחתוֹנה.
ב)nbsp;מי ששפתוֹ התחתוֹנה עוֹדפת על העליוֹנה.
ג)nbsp;מי שפיו רפוּי ורירוֹ יוֹרֵד מִפיו.
9
שלֹשה בבטן,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שכרֵסוֹ צבה.
ב)nbsp;מי שטבוּרוֹ יוֹצֵא ואינוֹ שוֹקֵע כִשאר בני אדם.
ג)nbsp;מי שדדיו שוֹכבין על בִטנוֹ כדדי האִשה.
10
שלֹשה בגב,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי ששִדרתוֹ עקוּמה.
ב)nbsp;מי שיצאת חוּליה מִשִדרתוֹ,
בין שבלטה לחוּץ אוֹ נִכנסה לִפנים אוֹ נטת לצדדין,
וזה הוּא בעל חטֹרת.
ג)nbsp;מי שתפח בשר בגבוֹ ונעשה כחטֹרת,
אף על פי שלֹא זזה חוּליה מִמקוֹמה הרי זה מוּם.
11
שִשה בידים,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שיֵש לוֹ יתֵרה באצבעוֹת ידיו,
אפִלוּ היוּ שֵש ושֵש.
ואִם חתך את היתֵרה כשֵר.
ואִם היה בה עצם,
אפִלוּ חתכה פסוּל.
ב)nbsp;מי שחסֵר אצבע מידוֹ.
ג)nbsp;מי ששתי אצבעוֹת ידיו קלוּטוֹת עד למטה מִן הפרק.
ואִם חתכן והִפרישן עד הפרק כשֵר.
באיזה פרק אמרוּ? בפרק רִאשוֹן הסמוּך לכף היד.
ד)nbsp;מי שאצבעוֹתיו מוּרכבוֹת זוֹ על גבי זוֹ.
ה)nbsp;מי שפיקה יוֹצֵאת מִגוּדלוֹ.
ו)nbsp;מי שהוּא אִטֵר יד ימינוֹ.
ואִם היה שוֹלֵט בִשתי ידיו כשֵר.
12
ארבעה באֵברי הזרע,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שכיס הביצים גדוֹל וארֹך עד שמגיע לארכוּבוֹתיו.
ב)nbsp;מי שהגיד שלוֹ ארֹך עד שמגיע לארכוּבוֹתיו.
ג)nbsp;מי שנִמרחוּ אשכיו,
והֵן כיס של ביצים.
ד)nbsp;מי שהרוּח באשכיו,
והוּא "מרוֹח אשך" האמוּר בתוֹרה .
13
חמִשה עשר בשוֹקים וּברגלים,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי ששוֹקיו עקוּמוֹת עד שמחבֵר רגל לרגל ואין ארכוּבוֹתיו נוֹגעוֹת זוֹ בזוֹ.
ב)nbsp;מי שפיקתוֹ יוֹצֵאת,
והפיקה הוּא העצם העגֹל שלמעלה מִן העקֵב מִצד פנים,
והוּא דוֹמה לפיקה שטֹווֹת בה הנשים.
ג)nbsp;מי שעקֵבוֹ יוֹצֵא לאחוֹריו עד שנִמצא השוֹק כאִלוּ הוּא באמצע רגלוֹ עוֹמֵד.
ד)nbsp;מי שפרסתוֹ רחבה כשל אוּז,
אף על פי שאינה קלוּטה כשל אוּז.
ה)nbsp;מי שפיקה יוֹצֵאת מִגוּדלוֹ.
ו)nbsp;מי שיֵש ברגלוֹ אצבע יתֵרה,
אפִלוּ שֵש ושֵש.
ואִם חתכה כשֵר,
והוּא שלֹא יהיה בה עצם.
ז)nbsp;מי שחסֵר אחת מֵאצבעוֹת רגליו.
ח)nbsp;מי שאצבעוֹתיו מוּרכבוֹת זוֹ על גבי זוֹ.
ט)nbsp;מי שהיוּ אצבעוֹת רגליו קלוּטוֹת עד למטה מִן הפרק.
ואִם היוּ עד הפרק,
אוֹ שחתכן והִפרישן כשֵר.
י)nbsp;מי שרגלוֹ כוּלה שוה,
שנִמצא רֹחב פס אצבעוֹתיו כרֹחב עקֵבוֹ,
וּכאִלוּ היא חתיכה שוה.
יא)nbsp;מי שרגלוֹ עקוּמה דוֹמה למגל,
שנִמצא פס רגלוֹ שיֵש בוֹ האצבעוֹת עִם עקֵבוֹ כאִלוּ הֵן שני ראשי הקשת.
יב)nbsp;מי שרגלוֹ חלוּלה,
והוּא שיִהיה אמצעה גבֹה מֵעל הארץ,
ונִמצא כשעוֹמֵד עוֹמֵד על עקֵבוֹ ועל אצבעוֹת רגליו.
יג)nbsp;המקיש בקרסוּליו בעֵת שיהלֵך.
יד)nbsp;מי שהוּא מקיש בארכוּבוֹתיו בעֵת שמהלֵך.
טו)nbsp;מי שהוּא אִטֵר ברגל ימינוֹ.
14
ארבעה בכל הגוּף,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;מי שגוּפוֹ גדוֹל מֵאֵבריו.
ב)nbsp;מי שגוּפוֹ קטן מֵאֵבריו.
ג)nbsp;הארֹך ביוֹתֵר.
ד)nbsp;הננס, והוּא הקצר ביוֹתֵר; עד שיִהיוּ מוּפלגין מִשאר העם.
15
שמוֹנה בעוֹר הבשר,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;הכוּשי. ב)nbsp;הלבן ביוֹתֵר,
כמוֹ גבינה.
ג)nbsp;האדֹם כשני.
ד)nbsp;בעלי נגעים טהוֹרים שנִשתנה העוֹר מֵחמת עצמוֹ,
כמוֹ הבֹהק.
ה)nbsp;שנִשתנה העוֹר מֵחמת דבר אחֵר,
כגוֹן צרבת המִכוה,
וזה בִכלל נגעים טהוֹרין.
ו)nbsp;מי שהיתה בעוֹר פניו שוּמה כאִסר אוֹ יתֵר.
ז)nbsp;מי שהיתה בעוֹר פניו שוּמה שיֵש בה שֵער,
אף על פי שאינה כאִסר אלא בכל שהוּא.
ח)nbsp;בעלי הדִלדוּלין,
והוּא שיִדלדֵל העוֹר והבשר,
אוֹ הלחלוּחית שיֵש בעוֹר שנִדלדֵל,
באיזה מקוֹם שיִהיה מִכל הגוּף הרי הוּא מוּם.
16
ועוֹד יֵש שם באדם ארבעה מוּמין אחֵרים,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;החֵרֵש. ב)nbsp;השוֹטה.
ג)nbsp;הנִכפה, אפִלוּ לימים רבים.
ד)nbsp;מי שרוּח רעה מבעתת אוֹתוֹ תמיד אוֹ בעִתים ידוּעים.
17
נִמצאוּ כל המוּמין הפוֹסלין בכֹהנים מֵאה וארבעים,
וזה הוּא כללן:
שמוֹנה ברֹאש,
וּשנים בצוּאר,
ותִשעה באזנים,
וחמִשה בגבינין,
ושִבעה בריס העין,
ותִשעה עשר בעינים,
ותִשעה בחֹטם,
ותִשעה בפה,
וּשלֹשה בבטן,
וּשלֹשה בגב,
ושִבעה בידים,
ושִשה עשר באֵברי הזרע,
ועשרים ברגלים,
וּשמוֹנה בכל הגוּף,
וּשמוֹנה בעוֹר הבשר,
ושִבעה בכֹח הגוּף וריחוֹ.
וּכבר נִפרטוּ כוּלם אחד אחד.
:ואֵלוּ פסלוּ מִפני מראית העין:
מי שנשרוּ ריסי עיניו,
אף על פי שנִשאר השֵער בעִקרן,
וּמי שנִטלוּ שִניו.