1
כל כֹהֵן שיֵש בוֹ מוּם,
בין מוּם קבוּע בין מוּם עוֹבֵר לֹא יכנֵס למִקדש מִן המִזבֵח ולִפנים,
שנאמר: "אל הפרֹכת לֹא יבֹא ואל המִזבֵח לֹא יגש" .
ואִם עבר ונִכנס לוֹקה,
אף על פי שלֹא עבד.
ואִם עבד במִקדש פסל וחִלֵל עבוֹדתוֹ,
ולוֹקה אף על העבוֹדה,
שנאמר: "אשר יהיה בוֹ מוּם לֹא יקרב" ,
מִפי השמוּעה למדוּ שאזהרה זוֹ שלֹא יקרב לעבוֹדה.
2
וכֵן בעל מוּם עוֹבֵר שעבד פסל ולוֹקה,
שנאמר: "כל איש אשר בוֹ מוּם לֹא יקרב" ,
מִפי השמוּעה למדוּ שזוֹ אזהרה לבעל מוּם עוֹבֵר.
ואין בעלי מוּמין שעבדוּ במיתה,
אלא במלקוּת בִלבד.
3
כל המוּמין כוּלן,
אחד שהיוּ בוֹ מִתחִלת בריתוֹ ואחד שנוֹלדוּ בוֹ אחר כֵן,
בין שאינן עוֹברין בין עוֹברין הרי הוּא פסוּל עד שיעבֹרוּ.
4
מוּם קבוּע כגוֹן:
"שבר רגל אוֹ שבר יד" .
וּמוּם עוֹבֵר כגוֹן:
"גרב אוֹ ילפת" ,
והיא החזזית.
ולֹא המוּמין הכתוּבין בתוֹרה בִלבד הֵם שפוֹסלין בכֹהנים,
אלא כל המוּמין הנִראין בגוּף,
שנאמר: "כל.
.. אשר בוֹ מוּם" מִכל מקוֹם,
ואֵלוּ הכתוּבין בתוֹרה דוּגמא הֵן.
5
שלוֹשה מיני מוּמין הֵן:
יֵש מוּמין שהֵן פוֹסלין הכֹהֵן מִלעבֹד והבהֵמה מִלִקרב,
ויֵש מוּמין שפוֹסלין האדם בִלבד מִלעבֹד,
ויֵש מוּמין שאין פוֹסלין,
אבל מִפני מראית העין אמרוּ שכל כֹהֵן שיֵש בוֹ אחד מֵהן אינוֹ עוֹבֵד.
6
כל מי שיֵש בוֹ מוּם שפוֹסֵל באדם וּבבהֵמה ועבד,
בין בשוֹגֵג בין במֵזיד עבוֹדתוֹ פסוּלה,
ואִם היה מֵזיד לוֹקה.
וכל מי שיֵש בוֹ מוּם מִן המוּמין המיוּחדין לאדם ועבד,
אף על פי שהוּא לוֹקה לֹא חִלֵל עבוֹדתוֹ.
ואִם היה בוֹ דבר מִדברים שהֵן מִפני מראית העין אינוֹ לוֹקה,
ועבוֹדתוֹ כשֵרה.
7
אין פוֹסֵל באדם אלא מוּמין שבגלוּי,
אבל מוּמין שבחלל הגוּף,
כגוֹן שנִטלה כִליתוֹ של אדם אוֹ טחוֹל שלוֹ,
אוֹ שנִקבוּ מֵעיו ואף על פי שנעשה טרֵפה עבוֹדתוֹ כשֵרה,
שנאמר: "שבר רגל אוֹ שבר יד" מה אֵלוּ בגלוּי,
אף כל בגלוּי.
8
הערֵל הרי הוּא כבן נֵכר,
שנאמר: "כל בן נֵכר ערל לֵב וערל בשר" .
לפיכך, ערֵל שעבד חִלֵל עבוֹדתוֹ ולוֹקה,
כזר שעבד,
אבל אינוֹ חיב מיתה.
9
כֹהֵן שהיה נוֹשֵא נשים בעבֵרה אינוֹ עוֹבֵד,
עד שידירוּהוּ בית דין על דעת רבים,
כדי שלֹא תִהיה לוֹ הפרה,
שלֹא יוֹסיף לחטֹא,
ועוֹבֵד ויוֹרֵד וּמגרֵש.
וכֵן אִם היה מִטמֵא למֵתים פסוּל,
עד שיקבֵל עליו בבית דין שלֹא יטמֵא.
ואִם עבר ועבד קֹדם שיִדֹר אוֹ שיקבֵל,
אף על פי שהוּא נשוּי בעבֵרה לֹא חִלֵל עבוֹדה.
10
כֹהֵן שעבד,
ונִבדק ונִמצא חלל עבוֹדתוֹ כשֵרה לשעבר,
ואינוֹ עוֹבֵד להבא.
ואִם עבד לֹא חִלֵל,
שנאמר: "ברֵך יי חילוֹ וּפֹעל ידיו תִרצה" אפִלוּ חוּלין שבוֹ תִרצה.
11
בית דין הגדוֹל היוּ יוֹשבין בלִשכת הגזית,
ועִקר מעשיהן התדיר שהֵן יוֹשבין ודנין את הכהוּנה,
וּבוֹדקין את הכֹהנים ביוֹחסין וּבמוּמין.
כל כֹהֵן שנִמצא פסוּל ביחוּסוֹ לוֹבֵש שחוֹרים וּמִתעטֵף שחוֹרים ויוֹצֵא מִן העזרה.
וכל מי שנִמצא שלֵם וכשֵר לוֹבֵש לבנים ונִכנס וּמשמֵש עִם אחיו הכֹהנים.
12
מי שנִמצא כשֵר ביחוּסוֹ ונִמצא בוֹ מוּם יוֹשֵב בלִשכת העֵצים מתלֵע עֵצים למערכה,
וחוֹלֵק בקדשים עִם אנשי בית אב שלוֹ ואוֹכֵל,
שנאמר: "לחם אלֹהיו מִקדשי הקדשים וּמִן הקדשים יֹאכֵל" .