1
המגרֵש על תנאי:
אִם נִתקיֵם התנאי הרי זוֹ מגֹרשת; ואִם לֹא נִתקיֵם התנאי אינה מגֹרשת.
וּכבר בֵארנוּ בפרק שִשי מֵהִלכוֹת אישוּת מִשפטי התנאין כוּלם.
ושם נִתבאֵר שהמגרֵש על תנאי כשיִתקיֵם התנאי תִהיה מגֹרשת בשעה שיִתקיֵם,
לֹא בִשעת נתינת הגֵט לידה.
לפיכך יֵש לבעל לבטֵל הגֵט אוֹ להוֹסיף על תנאוֹ אוֹ להתנוֹת תנאי אחֵר,
כל זמן שלֹא נִתקיֵם התנאי הרִאשוֹן,
אף על פי שהִגיע הגֵט לידה.
ואִם מֵת הבעל אוֹ אבד הגֵט אוֹ נִשרף קֹדם שיִתקיֵם התנאי אינה מגֹרשת.
וּלכתחִלה לֹא תִנשֵא עד שיִתקיֵם התנאי,
ואִם נִשֵאת לֹא תֵצֵא,
אלא אִם כֵן לֹא נִשאר בידה לקימוֹ,
שהרי בטל הגֵט.
:ושם נִתבאֵר שאִם אמר לה:
'הרי את מגֹרשת מֵעכשיו' אוֹ 'מֵהיוֹם' 'על תנאי כך וכך',
אוֹ שאמר לה:
'הרי את מגֹרשת על מנת כך וכך' שכשיִתקיֵם התנאי תִהיה מגֹרשת מִשעת נתינת הגֵט לידה.
לפיכך אינוֹ יכוֹל לבטֵל הגֵט ולֹא להוֹסיף על תנאוֹ מִשהִגיע הגֵט לידה.
ואִם אבד אוֹ נִשרף,
אפִלוּ מֵת הבעל קֹדם שיִתקיֵם התנאי הרי זוֹ מקימת התנאי אחר מוֹתוֹ,
וּכבר נִתגרשה מִשעת נתינת הגֵט לידה.
ויֵש לה להִנשֵא לכתחִלה,
אף על פי שעדין לֹא נִתקיֵם התנאי,
ואין חוֹששין שמא לֹא יתקיֵם,
הוֹאיל והיה התנאי ב'מֵעכשו' אוֹ ב'על מנת'.
2
כל המגרֵש על תנאי,
בין שאמר 'מֵעכשו' בין שאמר 'אִם יהיה ואִם לֹא יהיה' הרי זה לֹא יתיחֵד עִם אִשתוֹ כל זמן שלֹא נִתקיֵם התנאי,
אלא בִפני עֵד; אפִלוּ עבד אפִלוּ שִפחה,
חוּץ מִשִפחתה אוֹ בנה הקטן,
מִפני שאינה בוֹשה מִלשמֵש בִפניהם.
והדבר ידוּע שאִם נִתיחֵד עִמה לבדה בִפני שני עֵדים כאחד,
אפִלוּ לאחר שנִתקיֵם התנאי הרי זוֹ ספֵק מגֹרשת,
שמא נִבעלה וּבטל הגֵט,
כמוֹ שיִתבאֵר בהלכוֹת אֵלוּ.
3
כיצד מגרֵש אדם על תנאי? לֹא שיֹאמר:
'כִתבוּ גֵט לאִשתי על תנאי' אוֹ:
'כִתבוּ וּתנוּ לה על תנאי',
ואין צריך לוֹמר שלֹא יכתֹב בתוֹך הגֵט 'על תנאי זה שגֵרֵש פלוֹני את פלוֹנית'.
אלא כיצד עוֹשה? אוֹמֵר לסוֹפֵר לִכתֹב ולעֵדים לחתֹם,
וכוֹתבין גֵט כשֵר בלֹא שֵם תנאי בעוֹלם,
ואחר כך נוֹתֵן לה הגֵט ואוֹמֵר לה:
'הרי זה גִטיך' אוֹ:
'הרי את מגֹרשת בזה' 'על מנת כך וכך',
אוֹ יֹאמר להם אוֹ לשליח:
'תנוּ לה גֵט זה על מנת כך וכך'.
4
כתב התנאי בגֵט אחר שגמר לִכתֹב תֹרף הגֵט הרי זה כשֵר,
בין שכתבוֹ קֹדם חתימת העֵדים בין שכתבוֹ אחר חתימת העֵדים.
אבל אִם כתבוֹ קֹדם התֹרף,
אפִלוּ כתב 'על מנת כך וכך' הרי זוֹ ספֵק גֵרוּשין,
שהרי נִשאר לוֹ זכוּת בגוּפוֹ של גֵט.
וכֵן אִם הִתנה בפה קֹדם כתיבת התֹרף הרי זה ספֵק גֵרוּשין.
5
המגרֵש את אִשתוֹ והִתנה עליה,
בין בִכתב אחר התֹרף בין על פה אחר התֹרף,
ואמר לה:
'הרי את מוּתרת לכל אדם חוּץ מֵאיש פלוֹני' אוֹ 'אלא לאיש פלוֹני',
ונתן לה הגֵט על תנאי זה:
אִם היה אוֹתוֹ האיש גוֹי אוֹ עבד אוֹ אסוּר עליה מִשוּם ערוה,
כגוֹן אביה ואחיה אוֹ אביו ואחיו הרי זה גֵט כשֵר; ואִם היה אוֹתוֹ האיש יֵש לוֹ בה קִדוּשין,
אף על פי שהוּא מֵחיבי לאוין,
ואף על פי שהוּא קטן אינוֹ גֵט,
שהרי שיֵר בגֵט,
ואין זה כריתוּת.
היה בעל אחוֹתה,
שאף על פי שהוּא היוֹם אסוּר עליה מִשוּם ערוה,
אִם תמוּת אחוֹתה יהיה מוּתר לה הרי זוֹ ספֵק מגֹרשת.
6
אמר לה:
'הרי את מוּתרת לכל אדם חוּץ מִמי שיִוּלֵד שאינוֹ עתה בעוֹלם' אוֹ 'חוּץ מִזנוּתֵך',
כלוֹמר תִהיה מוּתרת להִנשֵא לכל אדם,
אבל לִזנוּת הרי את באִסוּר אֵשת איש; 'הרי את מוּתרת לכל מי שיבֹא עליך כדרך כל הארץ,
אבל שלֹא כדרכֵך הרי את באִסוּריך'; אוֹ:
'הרי את מוּתרת לכל אדם חוּץ מִמקדֵש בִשטר',
כלוֹמר שהיא מוּתרת להִתקדֵש בכסף וּבביאה,
אבל בִשטר הרי את באִסוּר אֵשת איש; אוֹ:
'הרי את מוּתרת לכל אדם חוּץ מֵהפרת נדריך',
כלוֹמר שלֹא נִשאר לי עליך שוּם אישוּת חוּץ מֵהפרת נדריך,
שאת אִשתי לעִנין הפרת נדרים; אוֹ לעִנין אכילת תרוּמה,
אוֹ לעִנין ירוּשה,
שאִם מֵתה יירשנה בכל אחד מֵאֵלוּ,
הרי זוֹ ספֵק מגֹרשת.
7
אמר לה:
'הרי את מוּתרת לכל אדם חוּץ מֵראוּבֵן ושִמעוֹן',
וחזר ואמר לה:
'הרי את מוּתרת לִראוּבֵן ושִמעוֹן' הרי זוֹ מגֹרשת,
שהאנשים שהִתנה בהם הרי הִתירם,
וּבִטֵל התנאי.
8
אמר לה:
'הרי את מוּתרת לִראוּבֵן' הרי זוֹ אינה מגֹרשת,
שהרי לֹא בִטֵל תנאי של שִמעוֹן.
:אמר לה:
'הרי את מוּתרת לשִמעוֹן',
אוֹ שאמר לה:
'הרי את מוּתרת אף לשִמעוֹן' הרי זה ספֵק גֵרוּשין,
שמא לֹא הִתירה אלא לשִמעוֹן,
וּראוּבֵן באִסוּרוֹ עוֹמֵד,
וזה שאמר 'אף לשִמעוֹן',
כלוֹמר: לכל אדם אף לשִמעוֹן; אוֹ שמא הִתירה לכֹל,
וזה שאמר:
לשִמעוֹן' והוּא הדין לִראוּבֵן,
ששִמעוֹן סמוּך היה לִראוּבֵן בִתנאוֹ.
9
הִתנה עליה ואמר:
'היוֹם אין את אִשתי וּלמחר אִשתי' אינה מגֹרשת,
ואף על פי שכרת בינוֹ לבינה היוֹם.
לפיכך כוֹתבין בגִטין:
'מִן היוֹם וּלעוֹלם'.
10
'הרי זה גִטיך על מנת שלֹא תִשתי יין כל ימי חייכי' אינוֹ גֵט,
שאין זה כריתוּת.
'כל ימי חיי' אוֹ:
'כל ימי חיי פלוֹני' הרי זה גֵט,
שהרי יכרֵת בינוֹ לבינה,
ולֹא תִשאֵר לוֹ עליה רשוּת כשימוּת אוֹתוֹ פלוֹני.
11
'הרי זה גִטיך על מנת שלֹא תֵלכי לבית אביך עד שלֹשים יוֹם' הרי זה גֵט.
'שלֹא תֵלכי לבית אביך לעוֹלם' אינוֹ גֵט,
שאין זה כריתוּת.
לפיכך, האוֹמֵר לאִשה:
'הרי זה גִטיך על מנת שלֹא תֹאכלי בשר זה לעוֹלם',
'על מנת שלֹא תִשתי יין זה לעוֹלם' אינוֹ גֵט,
שאין זה כריתוּת.
'עד שלֹשים יוֹם' הרי זה גֵט.
12
'הרי זה גִטיך על מנת שלֹא תִנשאי לִפלוֹני' אינוֹ גֵט.
הא למה זה דוֹמה? לאוֹמֵר לה:
'על מנת שלֹא תִשתי יין זה לעוֹלם' אוֹ 'שלֹא תֵלכי לבית אביך לעוֹלם' אוֹ 'כל ימי חייכי'.
אבל אִם אמר לה:
'על מנת שלֹא תִנשאי לִפלוֹני עד חמִשים שנה' הרי זה גֵט,
ולֹא תִנשֵא לוֹ כל זמן שהִתנה; ואִם נִשֵאת בטל הגֵט למפרֵע.
זנת עִמוֹ הוּלד מִמנוּ כשֵר והגֵט כשֵר,
שלֹא הִתנה עִמה אלא על הנִשוּאין.
13
'הרי זה גִטיך על מנת שתִנשאי לִפלוֹני',
אִם נִשֵאת לוֹ הרי זה גֵט כשֵר כִשאר התנאין.
אבל אמרוּ חכמים:
לֹא תִנשֵא לֹא לאוֹתוֹ פלוֹני ולֹא לאחֵר.
לאוֹתוֹ פלוֹני לֹא תִנשֵא,
שמא יֹאמרוּ:
נשיהם נוֹתנין זה לזה במתנה; וּלאחֵר לֹא תִנשֵא,
שאינוֹ גֵט אלא בקיוּם התנאי.
עברה ונִשֵאת לאוֹתוֹ פלוֹני לֹא תֵצֵא.
נִשֵאת לאחֵר קֹדם שתִנשֵא לוֹ בטל הגֵט,
ותֵצֵא והוּלד ממזֵר,
וּצריכה גֵט מִשֵני.
14
'הרי זה גִטיך,
והניר שלי' אינה מגֹרשת,
שאין זה כריתוּת.
'על מנת שתִתֵן לי את הניר' הרי זה גֵט,
ותִתֵן.
15
חקק הגֵט על טס של זהב וּנתנוֹ לה,
ואמר לה:
'הרי זה גִטיך וּכתוּבתיך' כשֵר,
ונִתקבלה כתוּבתה אִם יֵש בטס כדי כתוּבתה; ואִם אין בוֹ ישלים כתוּבתה.
16
כל המגרֵש על תנאי שמבטֵל את הגֵט,
כגוֹן שהִתנה עליה שלֹא תִשתה יין כל ימי חייה אוֹ שתִהיה מוּתרת לכל אדם חוּץ מִפלוֹני,
אוֹ שהִתנה שאר תנאין קֹדם כתיבת התֹרף:
אִם היה התנאי כתוּב בגֵט,
וחזר וּמחקוֹ וּנתנוֹ לה הרי זה ספֵק מגֹרשת; ואִם היה התנאי על פה הרי זה נוֹטֵל הגֵט מִמנה וחוֹזֵר ונוֹתנוֹ לה בִתנאי כשֵר אוֹ בלֹא תנאי כלל.
17
כיצד? הרי שנתן גֵט לאִשתוֹ ואמר לה:
'הרי את מגֹרשת בזה,
וּמוּתרת לכל אדם חוּץ מִפלוֹני',
אִם נטלוֹ מִמנה וחזר וּנתנוֹ לה ואמר לה:
'הרי את מוּתרת בוֹ לכל אדם' אוֹ 'הרי זה גִטיך' הרי זוֹ מגֹרשת.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
18
הנוֹתֵן גֵט לאִשתוֹ על תנאי שתִתֵן לוֹ מאתים זוּז,
וחזר והִתנה עליה תנאי אחֵר בִפני עֵדים שתשמֵש את אביו שתי שנים לֹא בִטלוּ דבריו האחרוֹנים את הרִאשוֹנים,
אלא הרי זה כאוֹמֵר לה:
'עשי אחד מִשני התנאים':
רצת משמשת,
רצת נוֹתנת,
ואין אחד מִן הרִאשוֹנים ואחד מִן האחרוֹנים מִצטרפין.
אבל אִם הִתנה עליה שתִתֵן לוֹ מאתים זוּז,
וחזר והִתנה בִפני שנים שתִתֵן לוֹ שלֹש מֵאוֹת זוּז כבר בטל תנאי של מאתים,
וּצריכה לִתֵן שלֹש מֵאוֹת.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
19
הִתנה עליה שתעשה דבר זה סתם הרי זה כִמפרֵש יוֹם אחד,
הוֹאיל ולֹא פֵרֵש כמה זמן תעשה.
כיצד? אמר לה:
'הרי זה גִטיך על מנת שתעשי עִמי מלאכה',
'על מנת שתשמשי את אבא',
'על מנת שתניקי את בני':
אִם עשת עִמוֹ מלאכה יוֹם אחד אוֹ שִמשה אביו יוֹם אחד,
אוֹ שהֵניקה בנוֹ יוֹם אחד בתוֹך הזמן שהבֵן יוֹנֵק בוֹ,
והוּא תוֹך ארבעה ועשרים חֹדש הרי זה גֵט; מֵת הבֵן אוֹ האב קֹדם שתניק אוֹ תשמֵש אינוֹ גֵט.
20
אמר לה:
'על מנת שתניקי את בני' אוֹ 'תשמשי את אבא' 'שתי שנים' הרי זוֹ משלמת הזמן שפֵרֵש.
מֵת הבֵן אוֹ האב בתוֹך הזמן,
אוֹ שאמר האב:
'אין רצוֹני שתשמשֵני' אינוֹ גֵט,
שהרי לֹא נִתקיֵם התנאי.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
21
'הרי זה גִטיך על מנת שתִתני לי מאתים זוּז מִכאן ועד שלֹשים יוֹם':
נתנה בתוֹך שלֹשים יוֹם מִדעתוֹ הרי זוֹ מגֹרשת; לאחר שלֹשים יוֹם אינה מגֹרשת.
נתנה לוֹ בעל כרחוֹ והוּא אינוֹ רוֹצה לקבֵל הרי זה גֵט פסוּל,
עד שתִתֵן מִדעתוֹ.
חזר ואמר לה בתוֹך השלֹשים יוֹם:
'הרי הֵן מחוּלין לך' אינה מגֹרשת,
שהרי לֹא נעשה התנאי.
מֵת בתוֹך שלֹשים יוֹם,
הוֹאיל ושלמוּ השלֹשים יוֹם ולֹא נתנה אינה מגֹרשת.
22
אמר לה:
'הרי זה גִטיך על מנת שתִתני לי מאתים זוּז' ולֹא קבע זמן,
וּמֵת קֹדם שתִתֵן אינה יכוֹלה לִתֵן ליוֹרשיו,
שלֹא הִתנה עליה אלא שתִתֵן לוֹ; ולֹא בטל הגֵט,
שהרי לֹא קבע זמן.
לפיכך, אף על פי שאבד הגֵט אוֹ נִקרע קֹדם שימוּת הרי זוֹ מגֹרשת,
ולֹא תִנשֵא לזר עד שתחלֹץ.
23
'הרי זה גִטיך על מנת שתִתני לי כלי פלוֹני אוֹ בגד פלוֹני',
ואבד אוֹתוֹ כלי אוֹ נִגנב,
אף על פי שנתנה לוֹ אלף בדמיו אינוֹ גֵט,
עד שתִתֵן אוֹתוֹ כלי עצמוֹ,
אוֹ עד שיבטֵל התנאי.
24
מי שנִתגרשה על תנאי,
וקִדשה אחֵר קֹדם שיִתקיֵם התנאי:
אִם נִתקיֵם התנאי הרי זוֹ מקוּדשת; ואִם לֹא נִתקיֵם וּבטל הגֵט אינה צריכה גֵט מִשֵני,
שהרי אין קִדוּשין תוֹפסין בה.
אבל אִם נִשֵאת,
ולֹא נִתקיֵם התנאי וּבטל הגֵט צריכה גֵט מִשֵני,
כמוֹ שבֵארנוּ.