1
כבר בֵארנוּ שהמחשֵב באחת מֵארבע העבוֹדוֹת מחשבת המקוֹם הקרבן פסוּל ואינוֹ פִגוּל,
ואִם חִשֵב מחשבת הזמן הקרבן פִגוּל.
במה דברים אמוּרים? בשלֹא עֵרֵב עִם מחשבת הזמן מחשבה אחרת.
אבל אִם עֵרֵב מחשבת המקוֹם אוֹ מחשבת שִנוּי השֵם בפסח וּבחטאת עִם מחשבת הזמן הקרבן פסוּל ואינוֹ פִגוּל.
:כיצד? שחט וקִבֵל והוֹליך וזרק,
וּמחשבתוֹ בארבע עבוֹדוֹת אֵלוּ מחשבת הזמן,
אוֹ שהיתה מחשבתוֹ באחת מֵארבעתן מחשבת הזמן וּבִשאר העבוֹדוֹת היתה מחשבתוֹ נכוֹנה,
אוֹ לֹא היתה שם מחשבה כלל בִשאר העבוֹדוֹת הרי זה פִגוּל.
:אבל אִם שחט במחשבת הזמן וקִבֵל אוֹ הוֹליך אוֹ זרק במחשבת המקוֹם,
אוֹ ששחט במחשבת המקוֹם וקִבֵל אוֹ הוֹליך אוֹ זרק במחשבת הזמן אין זה פִגוּל,
אלא פסוּל בִלבד.
:וכֵן הפסח והחטאת ששחטן במחשבת שִנוּי השֵם וקִבֵל אוֹ הוֹליך אוֹ זרק במחשבת הזמן,
אוֹ ששחט במחשבת הזמן וקִבֵל אוֹ הלך אוֹ זרק במחשבת שִנוּי השֵם אין זה פִגוּל,
אלא פסוּל.
והוּא הדין בעוֹפוֹת וּבמִנחה.
אין שם פִגוּל אלא קרבן שנִפסל במחשבת הזמן ולֹא עֵרֵב עִמה מחשבת מקוֹם לֹא בתחִלה ולֹא בסוֹף,
ולֹא עֵרֵב עִמה מחשבת שִנוּי השֵם בקרבנוֹת שנִפסלין במחשבת שִנוּי השֵם.
2
המחשֵב באחת מֵארבע העבוֹדוֹת אוֹ בכוּלן לאכֹל כזית מִדבר הראוּי לאכילה בחוּץ וכזית למחר,
אוֹ כזית למחר וכזית בחוּץ,
אוֹ כחצי זית בחוּץ וכחצי זית למחר,
אוֹ כחצי זית למחר וכחצי זית בחוּץ הרי הקרבן פסוּל,
ואינוֹ פִגוּל.
וכֵן אִם עֵרֵב המחשבוֹת בהקטרה הרי זה פסוּל,
ואינוֹ פִגוּל.
3
חִשֵב לאכֹל אוֹ להקטיר כחצי זית במחשבת המקוֹם ולאכֹל אוֹ להקטיר כזית במחשבת הזמן הרי זה פִגוּל,
בין שהִקדים מחשבת כזית בין שאִחֵר אוֹתה,
שאין חצי זית חשוּב אֵצל כזית.
4
חִשֵב על חצי זית במחשבת הזמן ועל חצי זית במחשבת המקוֹם,
וחזר וחִשֵב על חצי זית אחֵר במחשבת הזמן הרי זה פִגוּל.
וכֵן אִם חִשֵב על חצי זית במחשבת הזמן,
וחזר וחִשֵב על כזית,
חציוֹ במחשבת הזמן וחציוֹ במחשבת המקוֹם הרי זה פִגוּל.
5
חִשֵב על הדמים הנִתנין למטה לִתֵן אוֹתם למעלה אוֹ על הנִתנין למעלה לִתֵן אוֹתם למטה,
וכיוֹצֵא במחשבוֹת אֵלוּ שאינן פוֹסלין,
כמוֹ שבֵארנוּ,
ועֵרֵב עִמהן מחשבת הזמן הרי זה פִגוּל.
ואִם חִשֵב עִמהן מחשבת המקוֹם לבדה הרי זה פסוּל,
ואינוֹ פִגוּל.
6
חִשֵב על הדם הנִתן למעלה לִתֵן אוֹתוֹ למחר למטה,
אוֹ על הדם הנִתן למטה לִתֵן אוֹתוֹ למחר למעלה,
אוֹ שחִשֵב על הדם הנִתן בִפנים בהיכל לִתֵן אוֹתוֹ למחר במִזבֵח החיצוֹן,
אוֹ שחִשֵב על הדם הנִתן במִזבֵח החיצוֹן לִתֵן אוֹתוֹ למחר בִפנים אינוֹ פִגוּל; אף על פי שחִשֵב מחשבת הזמן,
הוֹאיל ושִנה מקוֹם נתינת הדם במחשבתוֹ הרי זה פסוּל,
ואינוֹ פִגוּל.
:וּמֵאחר שבֵארנוּ בהלכוֹת אֵלוּ שהדם שנִתן שלֹא בִמקוֹמוֹ כאִלוּ נִתן בִמקוֹמוֹ,
למה לֹא יהיה זה פִגוּל במחשבה זוֹ שחִשֵב לִתֵן הדם שלֹא בִמקוֹמוֹ למחר? מִפני שהדם שנִתן שלֹא בִמקוֹמוֹ,
אף על פי שהזבח כשֵר אינוֹ מתיר הבשר באכילה,
כמוֹ שבֵארנוּ,
וכל זריקה שאינה מתרת הבשר באכילה,
אִם חִשֵב לִתֵן אוֹתה חוּץ לִזמנה לֹא פִגֵל.
לפיכך אִם חזר וחִשֵב בזבח זה מחשבת הזמן הרי זה פסוּל,
ואינוֹ פִגוּל.
7
חִשֵב מחשבת זמן בִשעת קמיצה אבל לֹא בִשעת לִקוּט הלבֹנה,
אוֹ שחִשֵב מחשבת הזמן בִשעת לִקוּט הלבֹנה אבל לֹא בִשעת קמיצה הרי זוֹ פסוּלה,
ואינה פִגוּל,
עד שיחשֵב מחשבת הזמן בכל המתיר,
שהוּא הקֹמץ עִם הלבֹנה,
בִשעת קמיצת הקֹמץ ולִקוּט הלבֹנה,
אוֹ בִשעת נתינת שניהן בכלי,
אוֹ בִשעת הוֹלכתן,
אוֹ בִשעת זריקתן.
8
חִשֵב בִשעת הקטרת הקֹמץ שיקטיר הלבֹנה למחר אינה פִגוּל,
שאין הקטרה מפגלת הקטרה.
וכֵן אִם הִקטיר הלבֹנה לבדה אוֹ הקֹמץ לבדוֹ,
והוּא מחשֵב לאכֹל שירים למחר הרי זוֹ פסוּלה,
ואינה פִגוּל,
שאין מפגלין בחצי מתיר.
אבל אִם הִקטיר את הקֹמץ לבדוֹ וחִשֵב שיקטיר לבֹנה למחר,
ואחר כך הִקטיר הלבֹנה וחִשֵב שיֹאכל השירים למחר הרי זה פִגוּל,
שהרי מחשבת הזמן פשטה בכל המִנחה.
9
הִקטיר כדי שוּמשוּם מִן הקֹמץ עִם הלבֹנה,
והוּא מחשֵב שיֹאכל כדי שוּמשוּם מִן השירים למחר,
עד שהִשלים כל הקֹמץ עִם הלבֹנה במחשבת הזמן הרי זוֹ פסוּלה,
ואינה פִגוּל; אף על פי שדרך אכילה בכך מעט מעט,
אין דרך הקטרה בכך,
אלא הרי זוֹ כמִנחה שלֹא הִקטיר קוּמצה.
10
מִנחת חוֹטֵא אוֹ מִנחת קנאוֹת שהיה עליה לבֹנה,
וחִשֵב בה מחשבת הזמן קֹדם שילקֵט הלבֹנה הרי זוֹ פסוּלה,
ואינה פִגוּל.
ואִם אחר שלִקֵט הלבֹנה חִשֵב עליה מחשבת הזמן הרי זוֹ פִגוּל.
11
שירים שחסרוּ בין קמיצה להקטרה,
והִקטיר הקֹמץ במחשבת הזמן הרי זה ספֵק אִם נִקבעוּ לפִגוּל והרי הֵן פִגוּל,
אוֹ לֹא נִקבעוּ ואינה פִגוּל.