1
קֵן סתוּמה שפרח מִמנה גוֹזל לאויר,
אוֹ שפרח לבין העוֹפוֹת שימוּתוּ כוּלם,
אוֹ שמֵת גוֹזל אחד יקח זוּג לשֵני.
2
פרח לבין הקרֵבוֹת פסוּל,
וּפוֹסֵל אחד כנגדוֹ; שהגוֹזל הפוֹרֵח מִקֵן סתוּמה לבין הקרֵבוֹת פסוּל,
וּפוֹסֵל אחד כנגדוֹ.
:כיצד? פרח גוֹזל מִן הסתוּם לעשרה עוֹפוֹת סתוּמוֹת,
אִם עשה חמִשה למטה ושִשה למעלה הרי חמִשה עוֹלוֹת כשֵרוֹת מֵהשִשה שלמעלה,
וארבע חטאוֹת כשֵרוֹת מֵהחמִשה עוֹפוֹת שנעשוּ למטה,
שאני אוֹמֵר:
שמא הגוֹזל הפוֹרֵח הוּא אחד מֵהחמִשה שלמטה.
:וכֵן אִם עשה מֵהן שִשה למטה וחמִשה למעלה נִמצא הכשֵר חמֵש חטאוֹת וארבע עוֹלוֹת,
שאני אוֹמֵר:
שמא הגוֹזל מֵהחמִשה שלמעלה.
נִמצא הכשֵר מֵהעשרה תִשעה הרי פסל אחד.
3
ארבעה עוֹפוֹת סתוּמים וארבעה עוֹפוֹת שניוֹת סתוּמוֹת,
פרח אחד מִן הרִאשוֹנוֹת לשניוֹת פסל אחד מִן השניוֹת.
אחר שנִתערבוּ,
חזר אחד מִן השניוֹת וּפרח לרִאשוֹנוֹת פסל אחד מִן הרִאשוֹנוֹת,
ונִמצא הכשֵר מִן הרִאשוֹנוֹת שתים בִלבד.
4
חזר אחד וּפרח מִן הרִאשוֹנוֹת לשניוֹת,
אפִלוּ כל היוֹם אין מוֹסיף להפסיד יתֵר על זה,
שאפִלוּ הֵן מעֹרבוֹת כוּלן זוֹ בזוֹ מחצה כשֵר וּמחצה פסוּל,
כמוֹ שבֵארנוּ.
5
צִבוּר אחד יֵש בוֹ שני עוֹפוֹת,
וּבשֵני ארבעה,
וּבשלישי שִשה,
וּברביעי שמוֹנה,
וּבחמישי עשרה,
וּבשִשי שנים עשר,
וּבצִבוּר שביעי ארבעה עשר,
וּפרח גוֹזל מִן הרִאשוֹנה לשניה,
ואחד מִן השניה לשלישית,
וּמִשלישית לרביעית,
וּמֵרביעית לחמישית,
וּמֵחמישית לשִשית,
וּמִשִשית לשביעית,
וחזר אחֵר וּפרח מִצִבוּר לצִבוּר,
עד שחזר לרִאשוֹנה שפרח מִמנה הרִאשוֹן פוֹסֵל אחד בהליכתוֹ ואחד בחזירתוֹ:
הרִאשוֹנה והשניה אין להן כלוּם,
והשלישית יֵש לה שני עוֹפוֹת,
הרביעית יֵש לה ארבעה,
והחמישית יֵש לה שִשה,
השִשית יֵש לה שמוֹנה,
השביעית יֵש לה שנים עשר.
:חזר אחד וּפרח פעם שניה מִזוֹ לזוֹ,
וחזר אחֵר וּפרח מִן האחרוֹנה לשלמעלה מִמנה עד שחזר לרִאשוֹנה פוֹסֵל אחד בהליכתוֹ ואחד בחזירתוֹ:
השלישית והרביעית אין להן כלוּם,
החמישית יֵש לה שני עוֹפוֹת כשֵרים,
והשִשית יֵש לה ארבעה,
והשביעית יֵש לה עשרה.
:פרח פעם שלישית גוֹזל מִזוֹ לזוֹ,
וחזר פעם רביעית מִזוֹ לזוֹ פוֹסֵל אחד בהליכתוֹ ואחד בחזירתוֹ:
החמישית והשִשית נִפסלוּ כוּלן,
והשביעית נִשארוּ לה שמוֹנה עוֹפוֹת כשֵרים.
כשיעשה הארבעה עשר שבע למטן ושבע למעלן יהיוּ שמוֹנה מֵהם כשֵרים והשִשה פסוּלין,
מִפני תערֹבת גוֹזלוֹת אֵלוּ שפרחוּ בהליכה וּבחזירה.
6
קֵן סתוּמה וקֵן מפֹרשת,
פרח מִן הסתוּמה למפֹרשת יקח זוּג לשֵני.
חזר, אוֹ שפרח אחד מִן המפֹרשוֹת לסתוּמוֹת,
ולֹא ידע זה שפרח אִם היה עוֹלה אוֹ חטאת ימוּתוּ כל העוֹפוֹת שבסתוּמה,
שאִם עוֹלה נִתערבה בהן כל החטאוֹת שבה פסוּלוֹת,
ואִם חטאת נִתערבה בהן כל העוֹלוֹת שבה פסוּלוֹת,
לפיכך ימוּתוּ כוּלם.
7
חטאת מִכאן ועוֹלה מִכאן וּסתוּמה באמצע,
פרח מִן האמצע לצדדין אחד הילך ואחד הילך לֹא הִפסיד כלוּם,
אלא יֹאמר:
'זה שהלך אֵצל החטאוֹת חטאת,
וזה שהלך אֵצל העוֹלוֹת עוֹלה'.
חזר אחר שנִתערבוּ וּפרח אחד מִכאן ואחד מִכאן לאמצע השנים האמצעיין ימוּתוּ,
שהרי הֵן חטאת ועוֹלה מעֹרבין,
והצדדין אֵלוּ יקרבוּ חטאת ואֵלוּ עוֹלה כשהיוּ.
פרח מִן האמצעיין לצדדין כוּלן ימוּתוּ,
שמא עוֹלה נִתערבה בחטאוֹת,
וחטאת בעוֹלוֹת.