1
חטאת העוֹף שנִתערבה בעוֹלת העוֹף אוֹ עוֹלת העוֹף שנִתערבה בחטאת העוֹף,
אפִלוּ אחת ברִבוֹא כוּלן ימוּתוּ.
וּבמה דברים אמוּרים? בשהיוּ מפֹרשוֹת בִשעת לקיחת הבעלים,
זוֹ חטאת וזוֹ עוֹלה.
אבל אִם הֵביא עוֹפוֹת לחוֹבתוֹ,
מֵהן חטאת וּמֵהן עוֹלה,
ולֹא פֵרֵש,
אלא כוּלן סתוּמוֹת,
נִתערבה חטאת אוֹ עוֹלה בחוֹבה זוֹ הסתוּמה יֵש להן דינים אחֵרים.
2
וכיצד דיניהן? אִם נִתערבה חטאת בחוֹבה זוֹ הסתוּמה אין כשֵר אלא מִנין חטאוֹת שבחוֹבה בִלבד; אבל מִנין העוֹלוֹת שבחוֹבה עִם החטאת שנִתערבה בהן פסוּלין,
שהרי נִתערבה חטאת בעוֹלוֹת.
3
לפיכך, אִם היתה החוֹבה שתים בחטאת חצי החוֹבה כשֵר וחציה פסוּל.
ויֵראה לי שהוּא עוֹשה כוּלן למטה כמעשֵה החטאת.
4
וכֵן אִם נִתערבה עוֹלה בחוֹבה זוֹ הסתוּמה אין כשֵר אלא מִנין עוֹלוֹת שבחוֹבה; אבל מִנין החטאוֹת שבחוֹבה עִם העוֹלה שנִתערבה בהן פסוּלין,
שהרי נִתערבה עוֹלה בחטאוֹת.
בין שהיתה החוֹבה הסתוּמה מרוּבה על העוֹלוֹת שנִתערבוּ בה,
בין שהיוּ העוֹלוֹת מרוּבין על החוֹבה הסתוּמה,
בין שהיוּ שתיהן שווֹת אין כשֵר אלא מִנין עוֹלוֹת שבחוֹבה.
:לפיכך, אִם היתה החוֹבה שתים בעוֹלה חצי החוֹבה כשֵר וחציה פסוּל.
ויֵראה לי שהוּא עוֹשה כוּלן למעלה כמעשֵה עוֹלה.
5
חוֹבה סתוּמה וחוֹבה אחרת סתוּמה שנִתערבוּ,
בין שהיוּ שתיהן מִשֵם אחד,
כגוֹן קִני זבים עִם קִני זבים,
אוֹ מִשני שֵמוֹת,
כגוֹן קִני זבים עִם קִני יוֹלדוֹת,
בין שהיוּ שתיהן לאדם אחד בין שהיוּ לִשנים,
אִם היוּ שניהם שווֹת:
מחצה כשֵר וּמחצה פסוּל.
בין שעשה הכֹל למעלה אוֹ הכֹל למטה,
אוֹ עשה חצין למעלה וחצין למטה:
לעוֹלם מחצה כשֵר וּמחצה פסוּל.
:מִפני שהכֹל חצין עוֹלה וחצין חטאת,
והחטאת למטה והעוֹלה למעלה,
אִם עשה הכֹל למעלה חצין כשֵרוֹת,
והֵן עוֹלוֹת; ואִם עשה כוּלן למטה חצין כשֵרוֹת,
והֵן החטאת.
עשה חצין למטה וחצין למעלה חצי החֵצי שעשה למעלה כשֵר,
מִפני התערֹבת,
והוּא עוֹלוֹת,
וחצי החֵצי שלמטה כשֵר,
והוּא חטאוֹת.
6
היוּ שתי החוֹבוֹת הסתוּמוֹת שנִתערבוּ זוֹ גדוֹלה מִזוֹ,
כגוֹן שהיתה אחת ארבעה עוֹפוֹת והשניה שִשה,
אִם עשה הכֹל למעלה אוֹ עשה הכֹל למטה מחצה פסוּל וּמחצה כשֵר,
מִטעם שבֵארנוּ.
עשה חצין למטה וחצין למעלה:
אִם אחר ששאל עשה כֵן המוּעט כשֵר; ואִם מִדעתוֹ עשה המרוּבה כשֵר.
7
זה הכלל:
כל שעשה הכֹהֵן מִדעתוֹ חצין למעלה וחצין למטה,
ואי אפשר שלֹא יהיה מִשל אחד למעלה וּלמטה הרי זה המרוּבה כשֵר; הוֹאיל ודבר ידוּע שמִקצת קרבנוֹתיו למעלה וּמִקצתן למטה,
יהיוּ כל קרבנוֹתיו כשֵרים.
8
שנים שלקחוּ קִניהם בעִרבוּב,
אוֹ שנתנוּ דמי קִניהם לכֹהֵן לאי זה שיִרצה הכֹהֵן יקריב חטאת וּלאי זה שיִרצה יקריב עוֹלה,
שאין הקִנין מִתפרשין אלא בִלקיחת הבעלים אוֹ בעשית הכֹהֵן,
כמוֹ שבֵארנוּ.
9
היוּ לִפני הכֹהֵן חטאוֹת ועוֹלוֹת:
עשה שתיהן למעלה אוֹ שתיהן למטה מחצה כשֵר וּמחצה פסוּל; עשה חצין למעלה וחצין למטה,
ולֹא ידע אִם החטאוֹת הֵן שעשה למטה אוֹ העוֹלוֹת הרי הכֹל פסוּל,
שאני אוֹמֵר:
העוֹלוֹת הֵן שעשה למטה והחטאוֹת למעלה.
10
היוּ לפניו שלֹשה צִבוּרי עוֹפוֹת:
אחד חטאת,
ואחד עוֹלה,
והאחד סתוּם,
חציוֹ עוֹלוֹת וחציוֹ חטאוֹת,
ולֹא פֵרשוֹ:
אִם עשה כוּלם למעלה אוֹ למטה מחצה כשֵר וּמחצה פסוּל;
11
עשה חצין למעלה וחצין למטה אין הכשֵר אלא הסתוּם בִלבד,
שעשה חציוֹ למעלה וחציוֹ למטה,
והוּא מִתחלֵק בין הבעלים ועוֹלה לִשניהם,
שהרי הכֹהֵן אינוֹ יוֹדֵע לאי זה מֵהן פֵרֵש וּלאי זה מֵהן היה הסתוּם,
וּשני הצִבוּרים המפֹרשים פסוּלים,
שהרי לֹא ידע אי זה עשה מֵהן למעלה ואי זה עשה למטה,
ושמא העוֹלה נעשית למטה והחטאת למעלה.