1
כל הפסוּלין לעבוֹדה שמלקוּ מליקתן פסוּלה.
ואף על פי שאוֹתוֹ העוֹף פסוּל,
אינוֹ כנִבלת העוֹף הטהוֹר לטוּמאה.
וכֵן אִם מלק בלילה,
אוֹ ששחט חוּלין בִפנים,
וקדשים בחוּץ אינם כִנבֵלה.
2
מלק תוֹרין שלֹא הִגיע זמנן,
וּבני יוֹנה שעבר זמנן,
ושיבש גפה,
ושנִסמֵאת עינה,
ושנִקטעה רגלה הרי זוֹ נבֵלה לכל דבר.
זה הכלל:
כל שהיה פסוּלה בקֹדש פסוּלה ואינה כִנבֵלה; לֹא היה פסוּלה בקֹדש הרי זוֹ נבֵלה לכל דבר.
3
לפיכך, המוֹלֵק ונִמצֵאת טרֵפה,
אוֹ שמלק בסכין,
אוֹ שמלק חוּלין בִפנים,
וקדשים בחוּץ הרי זוֹ נבֵלה לכל דבר,
שאין המליקה מתרת וּמטהרת אלא דבר שהוּא כשֵר למִזבֵח.
4
אבל הנִרבע והמוּקצה והנעבד והאתנן והמחיר והטוּמטוּם והאנדרגינס שנִמלקוּ הרי אֵלוּ נבֵלה לכל דבר,
וּמטמאין בגדים בבית הבליעה,
שאין הקדוּשה חלה עליהן,
והרי אין פסוּלין בקֹדש.
5
כבר בֵארנוּ במעשֵה הקרבנוֹת שחטאת העוֹף נעשית למטה ועוֹלת העוֹף למעלה.
חטאת העוֹף שעשיה למעלה פסוּלה,
בין שעשה הזיתה כמעשֵה חטאת בין שעשיה כמעשֵה עוֹלה,
בין שעשיה לשֵם עוֹלה בין שעשיה לשֵם חטאת.
6
וכֵן עוֹלת העוֹף שעשיה למטה,
אפִלוּ מלק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה פסוּלה,
בין שמלקה כִמליקת עוֹלה בין שעשיה כמעשֵה חטאת,
בין שעשיה לשֵם עוֹלה בין שעשיה לשֵם חטאת.
7
חטאת העוֹף שמלקה למטן כִמליקת עוֹלה לשֵם חטאת,
אוֹ כמעשֵה חטאת לשֵם עוֹלה,
אוֹ כמעשֵה עוֹלה לשֵם עוֹלה פסוּלה.
8
וכֵן עוֹלת העוֹף שעשיה למעלה כמעשֵה חטאת לשֵם עוֹלה,
אוֹ כמעשֵה חטאת לשֵם חטאת פסוּלה.
כמעשֵה עוֹלה לשֵם חטאת כשֵרה,
וּבִלבד שלֹא עלת לבעלים מִשוּם חוֹבה.
9
כל אֵלוּ העוֹפוֹת שנִפסלוּ מִפני מקוֹם עשיתן אוֹ מִפני שִנוּי מעשיהן אוֹ שִנוּי שמן אינן כנִבלת העוֹף לטוּמאה.
וכֵן חטאת העוֹף אוֹ עוֹלת העוֹף שנִתפגלה אוֹ נִטמֵאת אוֹ נעשית נוֹתר אינה מטמאה בבית הבליעה כנִבלת העוֹף,
שכל אֵלוּ פסוּלין בקֹדש.
10
חטאת העוֹף הבאה על הספֵק נעשית כמִצותה,
ואינה נאכלת,
אלא תִשרֵף ככל פסוּלי המוּקדשין.
וכיצד תבֹא על הספֵק? כגוֹן שהיתה האִשה ספֵק זבה אוֹ ספֵק יוֹלדת וכל כיוֹצֵא בה.
ואין לנוּ חטאת בהֵמה על ספֵק,
שאִם נִסתפֵק לוֹ אִם חטא אוֹ לֹא חטא יביא אשם תלוּי,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת שגגוֹת.
11
חטאת העוֹף הבאה על הספֵק,
ונוֹדע לה שהיא חיבת בה ודאי:
אִם עד שלֹא נִמלקה נוֹדע לה תֵעשה ודאית,
ותֵאכֵל; ואִם אחר שנִמלקה נוֹדע לה הרי זה גוֹמֵר הזית דמה ותמציתוֹ,
ותִשרֵף, כדי שלֹא יֹאמרוּ:
חטאת העוֹף הבאה על הספֵק תֵאכֵל,
שהרי בתחִלה על ספֵק באה.
12
נוֹדע לה שאינה חיבת בה מֵאחר שנִמלקה הרי זוֹ תִקבֵר.