1
מִצות עשֵה לסדֵר לחם הפנים בכל יוֹם שבת על השוּלחן לִפני יי בהיכל,
שנאמר: "ביוֹם השבת ביוֹם השבת יערכנוּ" וכו' .
2
ודבר ברוּר בתוֹרה שהוּא שתים עשרֵה חלוֹת,
כל חלה שני עשרוֹנים.
ועוֹרכין אוֹתוֹ שני סדרין,
שֵש חלוֹת בכל סֵדר,
חלה על גבי חלה,
וּבין כל שתי חלוֹת שלֹשה קנים של זהב,
כדי שתִהיה הרוּח מנשבת בוֹ,
וסוֹמֵך כל מערכה בִשתי קשווֹת.
:ונוֹתנין בצד כל מערכה כלי שיֵש בוֹ קֹמץ לבוֹנה,
שנאמר: "ונתת על המערכת לבֹנה זכה" ,
וּכלי זה הוּא הנִקרא בזֵך.
נִמצאוּ שני קוּמצי לבוֹנה בִשני הבזיכין.
ושוּלים היוּ לבזיכין,
כדי שיניחוּם על השוּלחן.
3
שני הסדרין מעכבין זה את זה,
וּשני הבזיכין מעכבין זה את זה,
והסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה.
ואין מחנכין את השוּלחן אלא בלחם הפנים בשבת.
:מיוֹם השבת ליוֹם השבת מוֹציאין את הלחם שהוּא שם על השוּלחן מִשבת שעברה,
וּמסדרין לחם אחֵר.
וזה שמוֹציאין הוּא שחוֹלקין שתי המִשמרוֹת,
הנִכנסת והיוֹצֵאת,
עִם כֹהֵן גדוֹל,
ואוֹכלין אוֹתוֹ.
4
וכיצד מסדרין את הלחם? ארבעה כֹהנים נִכנסין,
שנים בידם שני סדרים וּשנים בידם שני בזיכין,
וארבעה מקדימין לִפניהן,
שנים לִטֹל שני סדרים וּשנים לִטֹל שני בזיכין שהיוּ שם על השוּלחן.
הנִכנסים עוֹמדין בצפוֹן וּפניהן לדרוֹם,
והיוֹצאין עוֹמדין בדרוֹם וּפניהן לצפוֹן,
אֵלוּ מוֹשכין ואֵלוּ מניחין,
וטִפחוֹ של זה לתוֹך טִפחוֹ של זה,
שנאמר: "לפני תמיד" .
5
יצאוּ, ונתנוּ את הלחם שהוֹציאוּ על שוּלחן זהב אחֵר שהיה באוּלם,
והִקטירוּ הבזיכין,
ואחר כך מחלקין החלוֹת.
ואִם חל יוֹם הכִפוּרים לִהיוֹת בשבת החלוֹת מִתחלקוֹת לערב.
6
כיצד מעשֵה לחם הפנים? מביאין עשרים וארבע סאין חִטים הראוּיין לִמנחוֹת,
ושפין אוֹתן וּבוֹעטין בהן כִשאר חִטי מנחוֹת,
וטוֹחנין אוֹתן,
וּמנפין מֵהן באחת עשרֵה נפה ארבעה ועשרים עִשרוֹן סֹלת,
ועוֹשין מֵהן שתים עשרֵה חלוֹת מצוֹת.
:לֹא נִפה אוֹתן באחת עשרֵה נפה,
אוֹ שלֹא הוֹציאן מֵעשרים וארבע סאין,
הוֹאיל ונעשוּ סֹלת מִכל מקוֹם כשֵרוֹת; לֹא נאמרוּ השִעוּרין האֵלוּ אלא למִצוה.
7
לישתן ועריכתן בחוּץ,
ואפיתן בִפנים בעזרה כִשאר המנחוֹת.
ולשין אוֹתן אחת אחת,
ואוֹפין אוֹתן שתים שתים.
8
וּשלֹשה דפוּסין של זהב היוּ להן:
אחד שנוֹתנין בוֹ החלה והיא בצֵק,
והשֵני שאוֹפין אוֹתה בוֹ,
והשלישי שנוֹתנין אוֹתה בוֹ כשרוֹדה אוֹתן מִן התנוּר,
כדי שלֹא תִתקלקֵל.
9
כל חלה מֵהן מרוּבעת,
שנאמר: "לחם פנים" שיִהיוּ לוֹ פנים רבים.
אֹרך כל חלה מֵהן עשרה טפחים,
ורחבה חמִשה טפחים,
ורוּמה שבע אצבעוֹת.
והשוּלחן ארכוֹ שנים עשר טפח,
ורחבוֹ שִשה טפחים.
נוֹתֵן אֹרך החלה על רֹחב השוּלחן,
נִמצֵאת החלה יוֹצֵאת שני טפחים מִכאן וּשני טפחים מִכאן,
וכוֹפֵל את היוֹצֵא מִכאן וּמִכאן,
וישאֵר בין שני הקצווֹת רוח באמצע.
וכֵן מניח חלה על גבי חלה,
עד שעוֹרֵך שֵש חלוֹת.
וכֵן עוֹשה בצִדה מערכה שניה שֵש חלוֹת.
10
אין אפית לחם הפנים דוֹחה את השבת ולֹא את יוֹם טוֹב,
אלא בערב שבת אוֹפין אוֹתן,
ועוֹרכין אוֹתן למחר.
ואִם חל שני ימים טוֹבים של רֹאש השנה לִהיוֹת בחמישי וּבערב שבת אוֹפין אוֹתן מיוֹם רביעי.
11
ולֹא סִדוּר הקנים ולֹא נטילתן דוֹחה את השבת,
אלא מֵערב שבת נִכנס ושוֹמטן,
ונוֹתנן לאֹרך השוּלחן,
וּבאחד בשבת נִכנס,
וּמכניס את הקנים בין החלוֹת.
12
סִדֵר הלחם בשבת כמִצותוֹ,
ולֹא הִניח עִמוֹ בזיכי לבוֹנה עד למחר,
וּלשבת הבאה הִקטיר הבזיכין נִפסל הלחם ואינוֹ קדוֹש.
וכֵן אִם סִדֵר הלחם והבזיכין באחד בשבת,
והִקטיר הבזיכין לאחר שבת הבאה הלחם אינוֹ קדוֹש,
ונִפסל. אבל אִם הִקטיר הבזיכין בשבת נִפסל הלחם.
13
כיצד יעשה בלחם וּבזיכין שסִדֵר אוֹתן לאחר השבת? יניח אוֹתן שם על השוּלחן עד שיעבֹר עליהן יוֹם השבת והֵם מסוּדרין,
ואחר כך יקטיר הבזיכין לשבת הבאה אחר השבת שעברה עליהן והֵן מסוּדרין; שאפִלוּ נִשאר הלחם עִם הבזיכין על השוּלחן כמה שבתוֹת,
אין בכך כלוּם.
14
סִדֵר את הלחם ואת הבזיכין בשבת כמִצותן,
והִקטיר את הבזיכין לאחר השבת,
בין לאחר שבת זוֹ בין לאחר שבת אחרת הבאה נִפסל הלחם,
והרי הוּא כקדשים שנִפסלוּ,
שחיבין עליהן מִשוּם פִגוּל ונוֹתר וטמֵא,
כמוֹ שיִתבאֵר.
15
נִפרסה חלה אחת מִן הלחם:
אִם עד שלֹא הֵסיר הלחם מֵעל השוּלחן נִפרסה הלחם פסוּל,
ואינוֹ מקטיר עליו את הבזיכין; ואִם אחר שהֵסיר הלחם נִפרס הלחם פסוּל,
וּמקטיר עליו את הבזיכין.
16
הִגיע זמן הלחם להסירוֹ הרי זה כמי שהסירוֹ,
ואִם נִפרס הלחם מקטיר הבזיכין אף על פי שלֹא פֵרֵק המערכת.
:נִטמא אחד מִן הסדרים,
בין לִפני הקטרה בין לאחר הקטרה,
אוֹ שנִטמא אחד מִן הבזיכין הטמֵא בטוּמאתוֹ והטהוֹר בטהרתוֹ.