1
מִצוה רִאשוֹנה מִמִצווֹת לֹא תעשה,
שלֹא לעלוֹת במחשבה שיֵש שם אלוֹה זוּלתי יי,
שנאמר: "לֹא יהיה לך אלֹהים אחֵרים על פני" .
2
שלֹא לעשוֹת פסל,
לֹא יעשה בידוֹ ולֹא יעשוּ לוֹ אחֵרים,
שנאמר: "לֹא תעשה לך פסל וכל תמוּנה" .
3
שלֹא לעשוֹת עבוֹדה זרה ואפִלוּ לאחֵרים,
שנאמר: "וֵאלֹהי מסֵכה לֹא תעשוּ לכם" .
4
שלֹא לעשוֹת צוּרוֹת לנוֹי ואף על פי שאין עוֹבדין אוֹתן,
שנאמר: "לֹא תעשוּן אִתי" וכו' .
5
שלֹא להִשתחווֹת לעבוֹדה זרה אף על פי שאין דרך עבוֹדתה בהִשתחויה,
שנאמר: "לֹא תִשתחוה להם" .
6
שלֹא לעבֹד עבוֹדה זרה בִדברים שדרכה להֵעבֵד בהן,
שנאמר: "ולֹא תעבדֵם" .
7
שלֹא להעביר למֹלך,
שנאמר: "וּמִזרעך לֹא תִתֵן להעביר למֹלך" .
8
שלֹא לעשוֹת מעשֵה אוֹב,
שנאמר: "אל תִפנוּ אל האֹבֹת" .
9
שלֹא לעשוֹת מעשֵה ידעוֹני,
שנאמר: "ואל היִדעֹנים" וכו' .
10
שלֹא לִפנוֹת אחר עבוֹדה זרה,
שנאמר: "אל תִפנוּ אל האלילִם" .
11
שלֹא להקים מצֵבה,
שנאמר: "ולֹא תקים לך מצֵבה" .
12
שלֹא לִתֵן אבן משכית,
שנאמר: "ואבן משכית לֹא תִתנוּ בארצכם" .
13
שלֹא לִטע אילן במִקדש,
שנאמר: "לֹא תִטע לך אשֵרה כל עֵץ" וכו' .
14
שלֹא לִשבע בעבוֹדה זרה לעוֹבדיה ולֹא משביעין אוֹתן בה,
שנאמר: "ושֵם אלֹהים אחֵרים לֹא תזכירוּ" .
15
שלֹא להדיח בני ישראֵל אחר עבוֹדה זרה,
שנאמר: "לֹא ישמע על פיך" :
זוֹ אזהרה למדיח.
16
שלֹא להסית אדם מיִשראֵל אחר עבוֹדה זרה,
שנאמר במֵסית:
"ולֹא יוֹסִפוּ לעשוֹת כדבר הרע" וגו' .
17
שלֹא לאהֹב המֵסית,
שנאמר: "לֹא תֹאבה לוֹ" .
18
שלֹא לעזֹב השִנאה למֵסית,
שנאמר: "ולֹא תִשמע אֵליו" .
19
שלֹא להציל המֵסית,
אלא עוֹמֵד על דמוֹ,
שנאמר: "ולֹא תחוֹס עינך עליו" .
20
שלֹא ילמֵד המוּסת זכוּת על המֵסית,
שנאמר: "ולֹא תחמֹל" .
21
שלֹא ישתֹק המוּסת מִללמֵד חוֹבה על המֵסית אִם ידע לוֹ חוֹבה,
שנאמר: "ולֹא תכסה עליו" .
22
שלֹא לֵהנוֹת בצִפוּיי נעבד,
שנאמר: "לֹא תחמֹד כסף וזהב עליהם" .
23
שלֹא לִבנוֹת עיר הנִדחת לִכמוֹת שהית,
שנאמר: "לֹא תִבנה עוֹד" .
24
שלֹא לֵהנוֹת בממוֹן עיר הנִדחת,
שנאמר: "ולֹא ידבק בידך מאוּמה" וכו' .
25
שלֹא לֵהנוֹת בעבוֹדה זרה וּבכל משמשיה וּבתִקרֹבת שלה וּביין שנִתנסֵך לה,
שנאמר: "ולֹא תביא תוֹעֵבה אל ביתך" .
26
שלֹא להִתנבֵא בִשמה,
שנאמר: "ואשר ידבֵר בשֵם אלֹהים אחֵרים" וגו' .
27
שלֹא להִתנבֵא בשקר,
שנאמר: "אשר יזיד לדבֵר דבר בִשמי אֵת אשר לֹא צִוּיתיו" .
28
שלֹא לִשמֹע למִתנבֵא בשֵם עבוֹדה זרה,
שנאמר: "לֹא תִשמע אל דִברי הנביא" .
29
שלֹא נִמנע מֵהריגת נביא השקר ולֹא נירא מִמנוּ,
שנאמר: "לֹא תגוּר מִמנוּ" .
30
שלֹא ללכת בחוּקוֹת עוֹבדי עבוֹדה זרה ולֹא במִנהגוֹתם,
שנאמר: "ולֹא תֵלכוּ בחוּקֹת הגוֹי" .
31
שלֹא לִקסֹם,
שנאמר: "לֹא ימצֵא בך וגו' קֹסֵם קסמים" .
32
שלֹא לעוֹנֵן,
שנאמר: "ולֹא תעוֹנֵנוּ" .
33
שלֹא לנחֵש,
שנאמר: "לֹא תנחשוּ" .
34
שלֹא לכשֵף,
שנאמר: "לֹא ימצֵא בך" וגו' עד "וּמכשֵף" .
35
שלֹא לחבֹר חבר,
שנאמר: "וחֹבֵר חבר" .
36
שלֹא לִשאֹל באוֹב,
שנאמר: "ושֹאֵל אוֹב" .
37
שלֹא לִשאֹל בידעוֹני,
שנאמר: "ושֹאֵל אוֹב וידעֹני" .
38
שלֹא לִשאֹל בחלוֹם מִן המֵתים,
שנאמר: "ודֹרֵש אל המֵתים" .
39
שלֹא תעדה אִשה עדי איש,
שנאמר: "לֹא יהיה כלי גבר על אִשה" .
40
שלֹא יעדה האיש עדי אִשה,
שנאמר: "ולֹא ילבש גבר שִמלת אִשה" .
מִפני שזה היה מִנהג עוֹבדי עבוֹדה זרה,
וכֵן מפֹרש בסִפרי עבוֹדתה.
41
שלֹא לִכתֹב בגוּף כעוֹבדי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "וּכתֹבת קעקע לֹא תִתנוּ בכם" .
42
שלֹא לִלבֹש שעטנֵז כמוֹ שלוֹבשין כמרי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "לֹא תִלבש שעטנֵז" .
43
שלֹא להקיף פאת רֹאש ככמרי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "לֹא תקִפוּ פאת רֹאשכם" .
44
שלֹא להשחית כל הזקן כעוֹבדי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "ולֹא תשחית אֵת פאת זקנך" .
45
שלֹא להִתגוֹדֵד כעוֹבדי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "לֹא תִתגֹדדוּ" .
וּגדידה וּשריטה אחת היא.
46
שלֹא לִשכֹן בארץ מִצרים לעוֹלם,
שנאמר: "לֹא תֹסִפוּן לשוּב" וכו' .
47
שלֹא לתוּר אחר מחשבוֹת הלֵב וּראית העינים,
שנאמר: "ולֹא תתוּרוּ אחרי לבבכם" .
48
שלֹא לִכרֹת ברית לשִבעה עממין,
שנאמר: "לֹא תִכרֹת להם ברית" .
49
שלֹא להחיוֹת אדם מִשִבעה עממים,
שנאמר: "לֹא תחיה כל נשמה" .
50
שלֹא לחֹן על עוֹבדי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "ולֹא תחנֵם" .
51
שלֹא להוֹשיב עוֹבדי עבוֹדה זרה בארצֵנוּ,
שנאמר: "לֹא יֵשבוּ בארצך" .
52
שלֹא להִתחתֵן בעוֹבדי עבוֹדה זרה,
שנאמר: "ולֹא תִתחתֵן בם" .
53
שלֹא ישא עמוֹני וּמוֹאבי בת ישראֵל לעוֹלם,
שנאמר: "לֹא יבֹא עמוֹני וּמוֹאבי" וכו' .
54
שלֹא להרחיק זרע עֵשו מִן הקהל אלא עד שלֹשה דוֹרוֹת,
שנאמר: "לֹא תתעֵב אדֹמי" .
55
שלֹא להרחיק מִצרי מִלבוֹא בקהל אלא עד שלֹשה דוֹרוֹת,
שנאמר: "לֹא תתעֵב מִצרי" .
56
שלֹא לִקרֹא שלוֹם לעמוֹן וּמוֹאב בתחִלה בִשעת המִלחמה כִשאר הגוֹים,
שנאמר: "לֹא תִדרֹש שלֹמם וטֹבתם" .
57
שלֹא להשחית אילני מאכל,
וכֵן כל שיֵש בוֹ השחתה אסוּר,
שנאמר: "לֹא תשחית את עֵצה" .
58
שלֹא ייראוּ אנשי המִלחמה ולֹא יפחדוּ מִן אוֹיביהם בִשעת מִלחמה,
שנאמר: "לֹא תערֹץ מִפניהם" ,
"לֹא תיראוּם" .
59
שלֹא יסוּר מִלִבֵנוּ מעשֵה עמלֵק הרע שעשה לנוּ,
שנאמר: "לֹא תִשכח" .
60
שאנוּ מוּזהרין על בִרכת השֵם,
שנאמר: "אלֹהים לֹא תקלֵל" ,
ונאמר בעֹנש:
"ונֹקֵב שֵם יי מוֹת יוּמת" ,
וזה הכלל:
כל שענש עליו הכתוּב כרֵת אוֹ מיתת בית דין:
הרי זוֹ מִצות לֹא תעשה,
חוּץ מִמילה וּפסח,
שהֵן בכרֵת והֵן מִצות עשֵה.
61
שלֹא לעבֹר על שבוּעת בִטוּי,
שנאמר: "ולֹא תִשבעוּ בִשמי לשקר" .
62
שלֹא לִשבע לשוא,
שנאמר: "לֹא תִשא את שֵם יי אלֹהיך לשוא" .
63
שלֹא לחלֵל את השֵם הקדוֹש ברוּך הוּא,
שנאמר: "ולֹא תחללוּ את שֵם קדשי" .
64
שלֹא לנסוֹת את דבר יי,
שנאמר: "לֹא תנסוּ את יי אלֹהיכם" .
65
שלֹא לאבֵד בית המִקדש אוֹ בתי כנֵסיוֹת וּבתי מִדרשוֹת,
וכֵן אין מוֹחקין השֵמוֹת המקוּדשין ואין מאבדין את כִתבי הקֹדש,
שנאמר: "אבֵד תאבדוּן וכו' ואשֵריהם תִשרפוּן.
.. לֹא תעשוּן כֵן ליי אלֹהיכם" .
66
שלֹא ילין הצלוּב על העֵץ,
שנאמר: "לֹא תלין נִבלתוֹ על העֵץ" .
67
שלֹא להשבית שמירה סביב למִקדש,
שנאמר: "וּשמרתם אֵת מִשמרת הקֹדש" .
68
שלֹא יכנֵס כֹהֵן להיכל בכל עֵת,
שנאמר: "ואל יבֹא בכל עֵת אל הקֹדש" .
69
שלֹא יכנֵס בעל מוּם מִן המִזבֵח ולִפנים להיכל,
שנאמר: "אך אל הפרֹכת לֹא יבֹא" .
70
שלֹא יעבֹד בעל מוּם,
שנאמר: "אשר יהיה בוֹ מוּם לֹא יקרב" .
71
שלֹא יעבֹד בעל מוּם עוֹבֵר,
שנאמר: "כל איש אשר בוֹ מוּם לֹא יקרב" .
72
שלֹא יתעסקוּ הלויִם בעבוֹדת הכֹהנים ולֹא כֹהנים בעבוֹדת הלויִם,
שנאמר: "אך אל כלי הקֹדש ואל המִזבֵח לֹא יקרבוּ ולֹא ימוּתוּ גם הֵם גם אתם" .
73
שלֹא יכנֵס למִקדש ולֹא יוֹרה בתוֹרה שתוּי יין,
שנאמר: "יין ושֵכר אל תֵשת.
.. בבֹאכם וכו' וּלהוֹרֹת את בני ישראֵל" .
74
שלֹא יעבֹד הזר במִקדש,
שנאמר: "וזר לֹא יקרב אליכם" .
75
שלֹא יעבֹד כֹהֵן טמֵא,
שנאמר: "וינזרוּ מִקדשי בני ישראֵל" וכו' .
76
שלֹא יעבֹד כֹהֵן טבוּל יוֹם עד שיעריב שִמשוֹ,
שנאמר: "ולֹא יחללוּ שֵם אלֹהיהם" .
77
שלֹא יכנֵס טמֵא לעזרה,
שנאמר: "ולֹא יטמאוּ את מחניהם" :
זה מחנֵה שכינה.
78
שלֹא יכנֵס טמֵא למחנֵה לויה שכנגדוֹ לדוֹרוֹת הר הבית,
שנאמר: "לֹא יבֹא אל תוֹך המחנה" :
זה מחנֵה לויה.
79
שלֹא לִבנוֹת אבני מִזבֵח גזית,
שנאמר: "לֹא תִבנה אתהן גזית" .
80
שלֹא לִפסֹע על המִזבֵח,
שנאמר: "ולֹא תעלה במעלֹת על מִזבחי" .
81
שלֹא לכבוֹת אֵש המִזבֵח,
שנאמר: "אֵש תמיד תוּקד על המִזבֵח לֹא תִכבה" .
82
שלֹא להקטיר וּלהקריב במִזבח הזהב,
שנאמר: "לֹא תעלוּ עליו קטֹרת זרה" וכו' .
83
שלֹא לעשוֹת במתכֹנת שמן המִשחה,
שנאמר: "וּבמתכוּנתוֹ לֹא תעשוּ כמֹהוּ" .
84
שלֹא לסוּך בשמן המִשחה זר,
שנאמר: "על בשר אדם לֹא ייסך" .
85
שלֹא לעשוֹת במתכֹנת הקטֹרת,
שנאמר: "וּבמתכוּנתה לֹא תעשוּ לכם" .
86
שלֹא להוֹציא בדי הארוֹן,
שנאמר: "לֹא יסוּרוּ מִמנוּ" .
87
שלֹא יזח החֹשן מֵעל האֵפוֹד,
שנאמר: "ולֹא יזח החֹשן" וכו' .
88
שלֹא יקרע המעיל,
שנאמר: "כפי תחרא יהיה לוֹ לֹא יקרֵע" .
89
שלֹא להעלוֹת קדשים בחוּץ,
שנאמר: "הִשמר לך פן תעלה עֹלֹתיך" וכו' .
90
שלֹא לִשחֹט קדשים בחוּץ,
שנאמר: "אשר ישחט שוֹר אוֹ כשב וכו' ואל פתח אֹהל מוֹעֵד וכו' ונִכרת" .
91
שלֹא להקדיש בעלי מוּמין למִזבֵח,
שנאמר: "כֹל אשר בוֹ מוּם לֹא תקריבוּ" :
זה הוּא אִסוּר הקדֵשוֹ.
92
שלֹא לִשחֹט בעלי מוּמין לשֵם קרבן,
שנאמר: "לֹא תקריבוּ אֵלה ליי" .
93
שלֹא לִזרֹק דם בעלי מוּמין לגבי המִזבֵח,
שנאמר בבעלי מוּמין:
"לֹא תקריבוּ ליי" ,
וזה הוּא אִסוּר זריקת דמוֹ.
94
שלֹא להקטיר אֵמוּרי בעלי מוּמין,
שנאמר: "ואִשה לֹא תִתנוּ מֵהם על המִזבֵח" .
95
שלֹא להקריב בעל מוּם עוֹבֵר,
שנאמר: "לֹא תִזבח ליי אלֹהיך שוֹר ושה אשר יהיה בוֹ מוּם" :
זה מוּם עוֹבֵר.
96
שלֹא להקריב בעל מוּם מיד הגוֹים,
שנאמר: "וּמיד בן נֵכר לֹא תקריבוּ" .
97
שלֹא לִתֵן מוּם בקדשים,
שנאמר: "כל מוּם לֹא יהיה בוֹ" ,
כלוֹמר: ואל תִתֵן בוֹ מוּם.
98
שלֹא להקריב שאֹר אוֹ דבש,
שנאמר: "כי כל שאֹר וכל דבש לֹא תקטירוּ" וכו' .
99
שלֹא להקריב תפֵל,
שנאמר: "ולֹא תשבית מלח ברית אלֹהיך" .
100
שלֹא להקריב אתנן וּמחיר,
שנאמר: "לֹא תביא אתנן זוֹנה וּמחיר כלב" .
101
שלֹא לִשחֹט אוֹתוֹ ואת בנוֹ,
שנאמר: "אֹתוֹ ואת בנוֹ לֹא תִשחטוּ" .
102
שלֹא לִתֵן זית במִנחת חוֹטֵא,
שנאמר: "לֹא ישים עליה שמן" .
103
שלֹא לִתֵן עליה לבֹנה,
שנאמר: "ולֹא יתֵן עליה לבֹנה" .
104
שלֹא לִתֵן זית בקרבן שוֹטה,
שנאמר: "לֹא יצֹק עליו שמן" .
105
שלֹא לִתֵן עליו לבֹנה,
שנאמר: "ולֹא יתֵן עליו לבֹנה" .
106
שלֹא להמיר,
שנאמר: "לֹא יחליפנוּ ולֹא ימיר אֹתוֹ" .
107
שלֹא לשנוֹת הקדשים מִקרבן לקרבן,
שנאמר בבכוֹר:
"לֹא יקדיש איש אֹתוֹ" ,
כלוֹמר לֹא יקדישנוּ לקרבן אחֵר.
108
שלֹא לִפדוֹת בכוֹר בהֵמה טהוֹרה,
שנאמר: "אך בכוֹר שוֹר וכו' לֹא תִפדה" .
109
שלֹא לִמכֹר מעשר בהֵמה,
שנאמר: "לֹא יגאֵל" .
110
שלֹא לִמכֹר שדֵה החֵרם,
שנאמר: "כל חֵרם.
.. לֹא ימכֵר" .
111
שלֹא לִפדוֹת שדֵה החֵרם,
שנאמר: "ולֹא יגאֵל" .
112
שלֹא יבדיל בחטאת העוֹף,
שנאמר: "וּמלק את רֹאשוֹ מִמוּל ערפוֹ ולֹא יבדיל" .
113
שלֹא לעבֹד בקדשים,
שנאמר: "לֹא תעבֹד בִבכֹר שוֹרך" .
114
שלֹא לִגזֹז את הקדשים,
שנאמר: "ולֹא תגֹז בכוֹר צֹאנך" .
115
שלֹא ישחט הפסח והחמֵץ קים,
שנאמר: "לֹא תִשחט על חמֵץ דם זִבחי" .
116
שלֹא להניח אֵמוּרי הפסח עד שיִפסלוּ בלינה,
שנאמר: "ולֹא ילין חֵלב חגי עד בקר" .
117
שלֹא להוֹתיר מִבשר הפסח,
שנאמר: "לֹא תוֹתירוּ מִמנוּ עד בֹקר" .
118
שלֹא להוֹתיר מֵחגיגת ארבעה עשר ליוֹם השלישי,
שנאמר: "ולֹא ילין מִן הבשר" .
מִפי השמוּעה למדוּ שבִבשר חגיגת ארבעה עשר הכתוּב מדבֵר,
וזה שנאמר "לבֹקר" :
לבקרוֹ של יוֹם שֵני של פסח,
שהוּא שלישי לשחיטה.
119
שלֹא להוֹתיר מִבשר פסח שֵני עד בֹקר,
שנאמר: "לֹא ישאירוּ מִמנוּ עד בֹקר" .
120
שלֹא להוֹתיר מִבשר התוֹדה עד בֹקר,
שנאמר: "לֹא תוֹתירוּ מִמנוּ עד בֹקר" ,
והוּא הדין לִשאר הקדשים שאין מניחין אוֹתן לאחר זמן אכילתן.
121
שלֹא לִשבֹר עצם בפסח,
שנאמר: "ועצם לֹא תִשברוּ בוֹ" .
122
שלֹא לִשבֹר עצם בפסח שֵני,
שנאמר: "ועצם לֹא ישברוּ בוֹ" .