1
המל מברֵך קֹדם שימוּל:
'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם אשר קִדשנוּ במִצווֹתיו וצִוּנוּ על המילה',
אִם היה מל בן חבֵרוֹ.
ואִם מל בנוֹ,
מברֵך: 'וצִוּנוּ למוּל את הבֵן'.
ואבי הבֵן מברֵך ברכה אחרת:
'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם אשר קִדשנוּ במִצווֹתיו וצִוּנוּ להכניסוֹ בִבריתוֹ של אברהם אבינוּ',
שמִצוה על האב למוּל את בניו יתֵר על המִצוה שמצוּוּין כל ישראֵל שימוּלוּ כל ערֵל שביניהן.
לפיכך, אִם אין שם אביו אין מברכין אחֵרים ברכה זוֹ.
ויֵש מי שהוֹרה שיברכוּ אוֹתה בית דין אוֹ אחד מִן העם.
ואין ראוּי לעשוֹת כך.
2
ואִם היוּ שם עוֹמדין,
אוֹמרין: 'כשֵם שהִכנסתוֹ לברית,
כך תכניסוֹ לתוֹרה וּלחוּפה וּלמעשים טוֹבים'.
3
ואחר כך מברֵך אבי הבֵן אוֹ המל אוֹ אחד מִן העוֹמדין שם ברכה זוֹ:
'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם אשר קִדֵש ידיד מִבטן,
וחֹק בִשאֵרוֹ שם,
וצאצאיו חתם באוֹת ברית קֹדש.
על כֵן בִשכר זֹאת,
אֵל חי חלקֵנוּ לעד.
צוּרֵנוּ, צוֵּה כצִוּית לִקדוֹשים להציל ידידוּת שאֵרֵנוּ מִשחת.
ברוּך אתה יי כוֹרֵת הברית'.
ואבי הבֵן מברֵך 'שהחינוּ'.
4
המל את הגֵרים,
מברֵך: 'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם אשר קִדשנוּ במִצווֹתיו וצִוּנוּ למוּל את הגֵרים וּלהטיף מֵהן דם ברית,
שאִלמלי דם ברית לֹא נִתקימוּ שמים וארץ,
שנאמר: "אִם לֹא בריתי יוֹמם ולילה חוּקוֹת שמים וארץ לֹא שמתי" '.
5
המל את עבדוֹ,
מברֵך: 'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם אשר קִדשנוּ במִצווֹתיו וצִוּנוּ למוּל את העבדים וּלהטיף מֵהן דם ברית,
שאִלמלֵא דם ברית לֹא נִתקימוּ שמים וארץ,
שנאמר: "אִם לֹא בריתי יוֹמם ולילה" וכו' '.
ואִם מל עבד של אחֵרים מברֵך:
'על מילת העבדים'.
והמל אדם גדוֹל צריך לכסוֹת ערותוֹ עד שיברֵך,
ואחר כך מגלֵהוּ וּמל אוֹתוֹ.
6
גֵר שמל קֹדם שיִתגיֵר וקטן שנוֹלד מהוּל כשמטיפין מֵהן דם ברית,
אינן צריכין ברכה.
וכֵן אנדרגינס אין מברכין על מילתוֹ,
מִפני שאינוֹ ודאי.
7
גוֹי שצרך לחתֹך ערלתוֹ מִפני מכה אוֹ שחין שנוֹלד בה אסוּר לישראֵל לחתֹך לוֹ אוֹתה,
שהגוֹים לֹא מעלין אוֹתן מידי מיתה ולֹא מוֹרידין אוֹתן אֵליה,
ואף על פי שנעשית מִצוה בִרפוּאה זוֹ,
שהרי לֹא נִתכוֵּן למִצוה.
לפיכך, אִם נִתכוֵּן הגוֹי למילה מוּתר לישראֵל למוּל אוֹתוֹ.
8
מאוּסה היא הערלה,
שנִתגנוּ בה הרשעים,
שנאמר: "כי כל הגוֹים ערֵלים" .
וּגדוֹלה היא מילה,
שלֹא נִקרא אברהם אבינוּ שלֵם עד שמל,
שנאמר: "הִתהלֵך לפני והיֵה תמים,
ואתנה בריתי ביני וּבינך" .
וכל המֵפֵר בריתוֹ של אברהם אבינוּ והִניח ערלתוֹ אוֹ משכה,
אף על פי שיֵש בידוֹ מעשים טוֹבים הרבֵה אין לוֹ חֵלק לעוֹלם הבא.
9
בֹא וּראֵה כמה חמוּרה מילה,
שלֹא נִתלה למֹשה רבֵנוּ עליה אפִלוּ שעה אחת,
אף על פי שהיוּ בדרך.
וכל מִצווֹת התוֹרה נִכרתוּ עליהן שלֹש בריתוֹת בִלבד,
שנאמר: "אֵלה דִברי הברית וכו' מִלבד הברית אשר כרת אִתם בחֹרֵב" ,
ושם הוּא אוֹמֵר:
"אתם נִצבים וכו' לעברך בִברית יי אלֹהיך" הרי שלֹש בריתוֹת; ועל המילה נִכרתוּ שלֹש עשרֵה בריתוֹת עִם אברהם אבינוּ,
שנאמר: "ואתנה בריתי ביני וּבינך" ,
"אני הִנֵה בריתי אִתך" ,
"והקִמֹתי את בריתי ביני וּבינך" ,
"לִברית עוֹלם" ,
"את בריתי תִשמֹר" ,
"זֹאת בריתי" ,
"והיה לאוֹת ברית" ,
"והיתה בריתי" ,
"לִברית עוֹלם" ,
"את בריתי הֵפר" ,
"והקִמֹתי את בריתי אִתוֹ" ,
"לִברית עוֹלם" ,
"ואת בריתי אקים את יצחק" .
בריך רחמנא דסיען נִגמר סֵפר שֵני בעזרת שדי.
וּמִנין פרקים של סֵפר זה שִשה וארבעים:
הִלכוֹת קרית שמע ארבעה פרקים.
הִלכוֹת תפִלה חמִשה עשר פרקים.
הִלכוֹת תפִלין וּמזוּזה וסֵפר תוֹרה עשרה פרקים.
הִלכוֹת ציצית שלֹשה פרקים.
הִלכוֹת ברכוֹת אחד עשר פרקים.
הִלכוֹת מילה שלֹשה פרקים.